הכירו את בית הספר הראשון מסוגו שהוקם בכותלי כלא 10

בכלא הצבאי 'נווה צדק' (10) נערך בשבוע שעבר אירוע ראשון מסוגו - טקס הענקת תעודת גמר תיכון ל-7 כלואים, שהשלימו 12 שנות לימוד בתום ארבעה חודשי למידה אינטנסיבית. 

"הכול התחיל כשדיברתי עם אחד מהם, שאמר לי שהוא חושב שהדבר המשמעותי ביותר שהוא יכול לעשות בכלא - זה לקבל תעודת גמר תיכון", מתחילה לגולל את סיפור התוכנית ע"צ זהבית ביטון, מפקדת תחום יה"ל (ייעוד, העצמה, למידה) בכלא, "מאותו הרגע זה היה ממש עניין של חודש-חודשיים עד שהמחזור הראשון יצא לפועל".

לכם זה אולי נשמע 'בקטנה', אבל בשביל שזה יהיה אפשרי, קם בין כותלי הכלא בית ספר של ממש: "לא היה לנו כלום בהתחלה. לא כיתה, לא ספרים, לא מורות ואפילו לא תלמידים. רק הרבה רצון טוב ומוטיבציה. ובאמת תוך חודשיים הצלחנו לאסוף מש”קיות השכלה במילואים שילמדו את החומר, שולחנות, כיסאות - והתחלנו לרוץ". את ה'תוכנית בהקמה' הם הכירו לכלל הכלואים, והמעוניינים הצטרפו למרוץ.

ואז, התחיל המסע - ארבעה חודשים של לימודים משמונה בבוקר עד חמש בצהריים. "אין דבר כזה לא להגיע לשיעור", מבהיר לי בחיוך טוראי ש', אחד מהשביעייה, "וזה אולי נשמע קצת מוזר ללמוד בכלא, אבל יש בזה גם צדדים חיוביים. אין טלפון. אין משחקים. אין הסחות דעת". 

מעבר לשיעורי ה'חובה' שכללו מקצועות כמו לשון, מתמטיקה, אנגלית וכו' - הם עברו הרצאות העשרה: "היה לנו חשוב שהם יצאו גם עם כלים פרקטיים לחיים, ממש מאיך מתכוננים לראיון עבודה ועד התנהלות כלכלית נכונה". 

 הדגש החשוב ביותר, כפי שמסבירה המפקדת, הוא לאפשר לכלואים להשתחרר מהצבא בנקודת מוצא אחרת: "זה מה שאני רציתי שהם יבינו. שהם יוצאים כשווים בין שווים, לבני גילם ולמחזור הגיוס שלהם. יש להם תעודת גמר תיכון כמו לכולם ועכשיו הם יודעים שאם יש דבר שהם רוצים להשיג - יש להם את היכולת".

המסע הגיע לסופו בטקס מרגש - אליו הגיעו גם המשפחות של מסיימי הקורס. "היה ממש מקסים לראות את ההורים כאן, גאים ומחייכים. זה לא קורה הרבה בכלא", אומרת זהבית בקול נרגש.

ואכן, בעקבות התוצאות, זהבית מעידה כי הביקוש לתוכנית בכלא הולך וגובר: "יש עוד כאלה שממש מחכים ומצפים למחזור הבא,  בצורה שאפילו לא דמיינתי שתהיה. אנחנו צופים גדילה משמעותית במספר הכלואים שיירשמו. התוכנית הזו ממש יכולה לשנות את החיים שלהם. אמיתי - להביא אותם למקום אחר. בעיקר מבחינת תחושת המסוגלות שלהם".

"היה חייל אחד", משתפת זהבית, "שאמר לי 'לפעמים הצרה שלנו - היא מה שמצילה אותנו. ובמקרה שלי, אני מרגיש שפשוט ניצלתי דווקא במקום הזה שנקרא כלא צבאי'. ואחרי ששומעים משהו כזה, מה עוד אפשר להגיד?".

כשאני שואלת את ש' מה הוא סיפר לחבריו על החוויות מהמיזם, תשובתו חד משמעית: "אני לא רק ממליץ להם - אני ממש דוחף אותם לזה. אני מאחל לכל מי שיכול שייקח חלק בתוכנית הזו. קחו את ההזדמנות בשתי ידיים - ורוצו". 

כמו חבריו, גם ש' יודע שהשיעור החשוב ביותר שלמד כאן הוא לא בהכרח מתמטיקה או לשון: "גיליתי שאני יכול להשיג מה שאני רוצה, להציב מטרה ולהגיע אליה. העיקר, זה לבחור את המטרה הנכונה. מגיל 13 לא נגעתי בספר ועכשיו, אני עם בגרות מלאה. מותר לטעות, אבל מה שמשנה זה איך אתה מתחיל מחדש". או כמו שאומרים בקורס, 'כישלון זה בסך הכול הזדמנות להתחיל מחדש - הפעם בצורה נכונה'.