זה החטמ"ר שבו החורף מתחיל כבר בספטמבר

פסגת החרמון אומנם עוד רחוקה מלהיות לבנה, אך עבור אנשי הטנ"א של חטיבת ההרים (810), העונה הקרה - כבר ממש כאן. "בשבילנו, השנה מתחלקת לשניים", אומר לי בין השורות אחד החיילים המשרתים בחטמ"ר, "חורף, והכנה לחורף: ובשני המקרים, אנחנו עובדים סביב השעון". 

מחלקות הטנ"א אחראיות על הטיפול השוטף בכלים הייחודיים של החטמ"ר, ועל תפעול האמצעים הטכנולוגיים, דוגמת מצלמות ומכ"מים. "המשימה הזו נעשית מורכבת יותר כאשר בחלק נכבד מהשנה - הגזרה קפואה", קובע רס"ן ה', קט"א של 810. 

ואכן, לקראת השלג הראשון שיצבע את החרמון, החלו כבר החודש ביחידת הפנ"ש (פינוי שלגים) להכין את חתולי השלג, המגרסות ומפזרות המלח: במתחם כולו התרוצצו החיילים בין הכלים - בדקו, טיפלו והכשירו. 

זו יחידה מיוחדת, מותאמת ספציפית לאתגרי הגזרה. כשמה כן היא: אמונה על פינוי השלג ופתיחת צירי תנועה, כדי לנייד בהצלחה את הלוחמים והציוד הנדרש לקיום המוצבים שבמעלה ההר. "כאן, יש לנו כלים שלא נמצאים באף מקום אחר, ובלעדיהם אי אפשר לפעול", מסביר מפקד הפנ"ש, רס"ב כ', ומיד מתחיל למנות. 

BV

רכב קטן עם זחל שהופך אותו 'אמפיבי': הוא יכול לנסוע בבוץ, בשלג עמוק, על קרח ועל כביש רטוב. "זה כלי הניוד העיקרי שלנו במהלך החורף", מעיד רס"ב כ', "הוא אחראי על העמסת הציוד מעלה, ומסוגל להסיע יותר מ-10 חיילים. אנחנו גם מחזיקים ב-BV אחד שהוסב לאמבולנס, ובעזרתו ניתן לחלץ פצועים מכל רחבי הגזרה, בכל עונה". 

חתולי שלג

אם ניקח את ה-BV, נגדיל אותו מעט, נוסיף לו תא נהג, וכף דחפור - אזי נקבל את חתול השלג. אלה הכלים שאמונים על פינוי ופתיחת הצירים, ומובילים את השיירות הלוגיסטיות לרוב. 

מגרסות שלג

הן נראות כמו משאיות גדולות, עם כף דחפור מאסיבית. אפשר לומר שזו גרסה גדולה ומשופרת של חתולי השלג. המגרסות אחראיות גם הן על פתיחת צירים - אבל לא רק: הכלים האלה מסוגלים לפרק מכשולים גדולים של שלג, בגובה עד 6 מטרים. 

מפזרת מלח

לצד שקי המלח הגדולים שנערמו ביציאה מסככת העבודה המרכזית של היחידה, ניצבה גם משאית-טרקטור גדולה. זוהי מפזרת המלח - ועבודתה קריטית במיוחד עם בוא החורף. 

"מדובר בכלי רכב גדול, בעזרתו אנחנו מפזרים כבר עכשיו כמויות משמעותיות של מלח על הצירים והכבישים", מתאר רס"ב כ', "הסיבה לכך היא שמלח סופח את השלג, ומייבש את הדרך שתחתיו - מה שמאפשר מעבר בטוח של כלי רכב אחרים".

ממש בימים האחרונים, החלו באגף הטנ"א של החטיבה להריץ בדיקות חורף לכלל הכלים, ולוודא שהם מוכנים לשלג. איך זה נראה בפועל? הם ממלאים את המיכלים בדלק עמיד לכפור, מסמנים את צירי התנועה ובודקים את כשירותם, ומתקינים שרשראות ברזל על הגלגלים, שישפרו את אחיזתם בקרקע.

כדי להכין טוב יותר את הקרקע עוד מבעוד מועד, אנשי הטנ"א מנהלים שיח עם הגדודים שיתמודדו עם מזג האוויר הקשוח. "אנחנו מבינים ישירות מהם למה הם זקוקים בשטח", מסביר רס"ן ה', "למשל, העלנו למוצבים שבמעלה ההר גנרטורים ומערכות חירום נוספות. במוצב כתר החרמון גם התקנו 'פק"ל לשעת חירום', בעזרתו יכול הכוח לתפקד עצמאית גם בתנאי ניתוק מוחלט מהחטיבה".

מזג האוויר הוא לא האתגר היחיד איתו התמודדו במהלך השנה האחרונה - כיוון שבינואר האחרון, הוכפל השטח עליו הם אמונים. "כשהשטלתנו על כתר החרמון, התעסקנו בבניית שני המוצבים החדשים", מתאר סגן י', "הייתה עלייה גדולה של רכבים להר, בעזרתם הקמנו תשתיות של מצלמות, מכ"מים, ואמצעי ראייה בשלג".

זו פיסת אדמה מבודדת, מאתגרת ולא מאוד נוחה. לכן, מעבר לטיפול ולאחזקה של הכלים הייחודיים הללו, זקוקים החיילים להיות מחויבים אליה. "יש כאן אנשי מקצוע מנוסים, שמכירים את המקום כמו את כף ידם", מסביר רס"ן ה', "בלעדיהם לא יהיה אפשרי לפעול כאן".