מנחם בגין (1913-1992) ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, נולד בשנת בבריסק, בפולין.
בשנת 1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, הצטרף בגין לראשונה לממשלה בתפקיד שר בלי-תיק. מאוחר יותר, ב-1977, הפך לראש ממשלה במסגרת המהפך הפוליטי.
ממשלתו של בגין הביאה לליברליזציה בכלכלה הישראלית, עודדה בגלוי את ההתיישבות היהודית ביהודה, בשומרון ובחבל עזה, והביאה בשנת 1979 לחתימת הסכם השלום עם מצרים, במסגרתו נסוגה ישראל משטחי סיני וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים עם מצרים.
על חתימת ההסכם זכה בגין, יחד עם עמיתו במצרי, אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.
בנערותו התחבר אל חוגי "השומר הצעיר" ומגיל 16 החל לפעול בתנועת בית"ר.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, החליט בגין להימלט מפולין אל עבר ברית המועצות ובכך הצליח להציל את עצמו מציפורני הנאצים.
הוא הצטרף לצבא המורדים הפולנים בראשות הגנרל אנדרס ובשנת 1942 הגיע עם כוחותיו לארץ.
בגין מונה למפקד האצ"ל והוביל את פעולותיו בשנים הבאות. בראשית יוני 1948, חתם בגין על הסכם שפירק את האצ"ל במטרה לשלבו בצה"ל.
עם הקמת המדינה ייסד בגין את תנועת החירות, מפלגה פוליטית בעלת קו ציוני-ימיני. התנועה הציבה אופוזיציה מתמדת לדרכו של בן-גוריון.
בשנת 1952 הביא בן-גוריון לדיון בכנסת את הסכם הפיצויים שהשיג עם גרמניה המערבית. מתנגדי ההסכם, ובגין בראשם, טענו שהחתימה עליו היא עוול מוסרי חמור וכי באמצעותו מעניקה ישראל מחילה לנאצים.
בשנת 1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, הצטרף בגין לראשונה לממשלה. מאוחר יותר, ב-1977, הפך לראש ממשלה במסגרת המהפך הפוליטי.
ממשלתו של בגין הביאה לליברליזציה בכלכלה הישראלית והביאה בשנת 1979 לחתימת הסכם השלום עם מצרים. על חתימת ההסכם זכה בגין, יחד עם עמיתו במצרים, אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.
בשנת 1981 הורה בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק וביוני החליט על יציאה למלחמת שלום הגליל. המלחמה הפכה לשנויה במחלוקת ופחות משנה לאחר פרוץ המלחמה, הוא החליט לפרוש מפעילות פוליטית.
מנחם בגין נפטר ב-ד' באדר ב', תשנ"ב, 9 במרס 1992 ונקבר בהר הזיתים. לזכרו הוקם "מרכז מורשת מנחם בגין" בירושלים העוסק במורשתו ובפועלו.
שאלות לדיון
נקודות למחשבה:
"לא נטלנו שום ארץ נכרייה. שבנו למולדתנו. הקשר בין עמנו לבין הארץ הזאת הוא נצחי. הוא קם בימי דמדומים בהיסטוריה האנושית. הוא לא נותק מעולם. בארץ הזאת הקימנו את תרבותנו, פה חזו נביאנו המקודשים... פה השתחוו מלכי יהודה וישראל, פה היינו לעם, פה הקימנו ממלכתנו. ומשלגינו מארצנו משום הכוח שהופעל נגדנו, ומשהתרחקנו מעל אדמתנו – לא שכחנו את הארץ הזאת אפילו ליום אחד".
מנחם בגין, נאום בקבלת הפנים לנשיא מצרים, אנואר סאדאת, בכנסת ישראל, 20 בנובמבר 1977.
- ערך השליחות, מתוך מסמך "רוח צה"ל": "החייל יראה בשירותו הצבאי שליחות: יהיה נכון לתרום כל שביכולתו להגנת המדינה, אזרחיה ותושביה. זאת בהיותו נציג של צה"ל הפועל מתוקף ובמסגרת הסמכויות שניתנו לו על פי פקודות הצבא".
- ערך אהבת המולדת ונאמנות למדינה, מתוך מסמך "רוח צה"ל": "ביסוד השירות בצה"ל עומדות אהבת המולדת והמחויבות והמסירות למדינת ישראל – מדינה דמוקרטית המהווה בית לאומי לעם היהודי – לאזרחיה ולתושביה".
שאלות לדיון:
1.אילו מעשים נקט בגין על פי קורות חיוו המשקפים את תוכן קבלת הפנים לנשיא מצרים?
2.איך ערך השליחות בא לידי ביטוי במעשים אלו?
