יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה מצויין ב27 בינואר. יום זה נקבע בנובמבר 2005 על-ידי העצרת הכללית של האו"ם – ארגון האומות המאוחדות. בהחלטה נקבע כי "השואה, שבה הוכחד שליש מהעם היהודי, תהווה לעולמים אזהרה לכל עמי העולם מפני הסכנה של שנאת חינם, גזענות ודעות קדומות". תאריך נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו בידי הצבא האדום. לראשונה צויין יום זכרון זה בשנת 2006 וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.
יום זה הינו חלק מימי הציון בלוח השנה היהודי המוקדש להעלאת זכרה של השואה והגבורה. כל אחד מן המועדים הללו נושא בחובו מסר שונה ומתקשר להבטים שונים של זיכרון. אפרים מאיר, שמרבה לעסוק בהשלכותיה של השואה כותב בפתח לעולם ספרו"מעשה זכרון": "עשן הארובות של אושוויץ לעולם לא יתפוגג".
"החינוך להנחלת זיכרון השואה מהווה מרכיב חשוב בכלל החינוך שמקנה צה"ל לחייליו. צה"ל יפעל להנחלת זיכרון השואה על מנת לחזק את הקשר ואת תחושת השייכות של החייל למדינת ישראל ולצה"ל".
(תורת החינוך הצבאי)
