בשנת 1995 נחתמו הסכמי אוסלו ב', במסגרתם חולקו שטחי יהודה ושומרון לשלושה אזורים בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית – שטח A שליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית-פלסטינית משותפת – שטח B שליטה ישראלית מלאה – שטח C

 המטרה הייתה לקדם תהליך שלום הדרגתי, אך המציאות התפתחה אחרת בשנת 2000 הייתה התקוממות פלסטינית נגד מדינת ישראל, שנבעה מהכישלון להגיע להסכם בין שני הצדדים. כך קרה, שמדינת ישראל מצאה עצמה בפתחם של אירועי גאות ושפל. התקופה אופיינה בגלים עולים ויורדים של פיגועים בין השנים 2000-2004 בשנים אלו נהרגו כ-1,000 אזרחים וחיילים ישראליים, ונפצעו כ-3,000 נוספים הפיגועים כללו ירי, מטענים, פיגועי התאבדות, וחדירות ליישובים.

בין האירועים שצרובים בתודעה הלאומית:

ב־1 ביוני ,2001 בוצע פיגוע התאבדות במועדון “הדולפינריום“ בתל אביב, בו נרצחו 21 צעירים שיצאו לבלות בליל שישי.

ב־27 במרץ ,2002 בליל הסדר, התרחש פיגוע במלון פארק בנתניה. מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בעיצומה של סעודת החג. בפיגוע נרצחו 30 ישראלים ונפצעו כ־160 הזעזוע מהפיגוע במלון פארק היה כה עמוק, עד שבליל הפיגוע עצמו התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני,  יחד עם צמרת צה"ל, והוחלט לצאת למבצע רחב היקף מבצע "חומת מגן" – שמו לקוח מהשיר "בין הגבולות" של חיים גורי, וביטא את כוונת המדינה להקים "חומת מגן" שתבלום את הטרור ותגן על אזרחיה.

 

שאלות לדיון:

1. מה המשמעות של אחריות אישית כלוחם בתקופות לחימה קשות כמו האינתיפאדה השנייה? 

2. איך ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בין יחידות שונות במצבי לחימה מורכבים?