חג הסוכות חל ב-ט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים. סוכות הוא אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות
וסוכות), בהם היו עולים יהודים מרחבי הארץ והתפוצות אל בית המקדש שבירושלים.
כמו רבים מחגי ישראל, מהותו של החג היא כפולה: ראשית, הוא זכר לאירוע היסטורי – הנדידה במדבר
לאחר יציאת עם ישראל ממצרים, תוך כדי מגורים ארעיים ללא קורת גג קבועה. שנית, הוא חלק מן
המעגל החקלאי בארץ ישראל המכונה "חג האסיף", שכן בזמן החג מסתיים איסוף הפירות והתבואה של
העונה החקלאית.
משמעות החג באה לידי ביטוי בבנייתה של הסוכה ובחיוב ההלכתי של האדם לצאת מביתו ולעבור
להתגורר בסוכה ארעית הנמצאת תחת כיפת השמים.
אחת המצוות המרכזיות בחג היא לקיחת ארבעת המינים בכל יום מימי החג.
המדרש מלמד כי כל אחד מהמינים הללו מייצג אדם אחר, אישיות שונה, וכי אנו אוגדים את כולם יחד
כדי ללמד על הפנימית בעם ישראל.
מנהגי החג:
- ישיבה בסוכה: "בסוכות תשבו שבעת ימים" מצווה מהתורה לשבת ולאכול בסוכה במהלך כל
החג. בלילה הראשון – חובה לאכול בסוכה (רבים נוהגים גם לישון בסוכה).
- ארבעת המינים: התורה מצווה לקחת ביום הראשון של החג את ארבעת המינים:
- לולב (ענף דקל),הדס (ענפי הדס),ערבה (ענפי ערבה) ואתרוג (פרי הדר מיוחד).
- מאחדים את כולם, מברכים ונוהגים לנענע אותם בסוכה ובתפילה.
- שמחת החג: "ושמחת בחגך" סוכות נקרא גם "זמן שמחתנו" – השמחה היא חלק מהותי מהחג.
- האושפיזין: בכל ערב של סוכות נוהגים להזמין אל הסוכה "אושפיזין" – אורחים.
- הושענות והושענא רבה: בכל יום מימי החג מקיפים את הבימה בבית הכנסת עם ארבעת המינים
בתפילה שנקראת הושענות. ביום השביעי, שנקרא הושענא רבה, נוהגים להקיף את הבימה
שבע פעמים ולחבוט את ערבות הקרויות "ערבות הושענא".
שאלות לדיון:
1. לפי המדרש, מהי משמעות המנהג לאגוד את ארבעת המינים יחד?
2. כיצד לדעתכם, ההבדלים שבנינו, יכולים לסייע לנו בביצוע המשימה המשותפת של הגדוד?