“אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מה בדיוק הנכם רוצים לעשות כשתגדלו... חשוב הרבה יותר להחליט על הדרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם חבריכם ואם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים ולא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק״
גולדה מאיר נולדה ב־3 במאי 1898 בקייב שברוסיה (כיום אוקראינה) ונפטרה ב־8 בדצמבר 1978 בירושלים.
בילדותה חוותה אנטישמיות קשה, והדבר השפיע על תחושת הזהות היהודית והציונית שלה.
בגיל 8 עברה עם משפחתה לארצות הברית, שם גדלה בעיר מילווקי. כבר כנערה בלטה במנהיגותה והצטרפה לתנועות ציוניות מקומיות.
בשנת 1921 עלתה לארץ ישראל עם בעלה מוריס מאירסון והצטרפה לקיבוץ מרחביה. היא עסקה בחינוך, בעבודה ציבורית ובקידום זכויות נשים בחברה הישראלית המתהווה. גולדה מילאה תפקידים מרכזיים בהסתדרות ובסוכנות היהודית לפני קום המדינה. לאחר הקמת מדינת ישראל מונתה לשרת העבודה, ובהמשך לשרת החוץ. בתפקידה כשרת החוץ פעלה לקידום קשרים דיפלומטיים ולהכרה בינלאומית במדינה הצעירה.
בשנת 1969 נבחרה לכהן כראש ממשלת ישראל הרביעית והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.בתקופתה ניהלה את המדינה בתקופות מאתגרות, כולל מלחמת יום הכיפורים. היא נודעה כאישה ישירה, כריזמטית, אך גם כמי שקיבלה ביקורת על תפקודה במלחמה. גולדה האמינה בעבודה קשה, בצניעות ובנאמנות לערכי הציונות.
לאורך חייה נשארה מסורה למדינה ולעם, גם בשעות הקשות ביותר.
גולדה מאיר נחשבת עד היום לדמות בולטת ומשפיעה בתולדות מדינת ישראל.
