ט״ו באב

ט"ו באב חל בשנת 2025 ב־9.8, ונחשב ביהדות למועד של פיוס, אהבה ונחמה. הוא מגיע זמן קצר אחרי ימי בין המצרים, במהלך שבע דנחמתא, שבע שבתות הנחמה שלאחר תשעה באב.

המשנה במסכת תענית מתארת את היום כ"יום טוב": בנות ישראל לבשו בגדי לבן שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה ויצאו לרקוד בכרמים למצוא חתן. 

בזכות כך נכתב:"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים."

חז"ל ציינו סיבות היסטוריות שונות לחג, ויש חוקרים שסבורים שהיה במקור חג חקלאי, הקשור לסיום הקציר או לחג הבציר. 

בהלכה היום נודע גם בהקשר של ראש השנה לנטיעות: עצים שניטעו לפני ט"ו באב נחשבים לשנה שלמה במניין שנות הערלה.

לפי הקבלה והחסידות, ט"ו באב מסמל תיקון לתשעה באב, יום חורבן הבית שנגרם בשל שנאת חינם. הוא חל בליל ירח מלא, כסמל לכך שעם ישראל שנמשל ללבנה, מתחיל לעלות אחרי הירידה הגדולה. יש הרואים בו גם פתיחה רוחנית לימי התשובה, שבה מתחילים רבים לערוך חשבון נפש ולאחל כתיבה וחתימה טובה, כבר לפני אלול.

ט״ו באב הוא מועד קדום בעל משמעות חברתית וחברתית־רוחנית לעם ישראל. בימי קדם נחגג כיום של אחדות, פיוס ואהבה בין השבטים. בתקופת התנ״ך הוא שימש כהזדמנות להיכרות בין צעירים וצעירות, ובתקופת חז״ל הוא נזכר כאחד הימים השמחים ביותר בלוח השנה. לאורך הדורות הפך לסמל של פיוס, התחלה חדשה ותקווה לחיבור בין אנשים, והיום מצוין לעיתים כיום האהבה היהודי.

מנהגים:

בזמן המשכן והמקדש היו נוהגים ביום זה שמי שאין לו אישה, הולך לחפש לו אשה במחולות של בנות ישראל בכרמים.

ט"ו באב מצוין באי אמירת תחנון בתפילה כבשאר ימי החגים וימים שיש בהם קצת שמחה, ויש איסור תחנון והספד.

בישראל כיום החג נחוג באופנים שונים לפי סוג הציבור, בחלקם ניתן לראות בו גרסה ישראלית של יום ולנטיין לחג זה יש עדנה גם בציבור הדתי, ונהוג לקיים בו אירועי פנויים ופנויות שונים וחתונות.

הנכם מוזמנים להיכנס לקישור ולקרוא מידע על המחזה "אהבת אחים"