מבצע שומר חומות החל ב־10 במאי 2021, בעקבות הסלמה ביטחונית בין מדינת ישראל לארגוני טרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס. הרקע לפרוץ המבצע כלל מתיחות גוברת בירושלים, במיוחד סביב אירועים בהר הבית, עימותים בין כוחות משטרה למתפללים, וכן מחלוקות משפטיות סביב פינוי משפחות פלסטיניות משכונת שייח' ג'ראח. אירועים אלו עוררו מחאות והפגנות, שהלכו והסלימו לכדי עימותים אלימים. בערב 10 במאי הציב חמאס אולטימטום לישראל להסגת כוחותיה מאזור הר הבית ושייח' ג'ראח. לאחר שהאולטימטום לא נענה, החל ירי רקטות לעבר ירושלים וסביבותיה – צעד חריג יחסית, שכן ירושלים אינה יעד שגרתי לירי. ירי זה סימן את תחילתו הרשמית של המבצע. בתגובה, פתחה ישראל בתקיפות אוויריות נרחבות נגד יעדי טרור ברצועת עזה, תוך מיקוד בתשתיות צבאיות, מנהרות, מחסני אמל"ח ובכירי ארגוני הטרור.
המבצע נמשך כ־11 ימים, ובמהלכו נורו אלפי רקטות לעבר שטח ישראל, כולל לעבר אזורים מרכזיים כמו תל אביב, אשקלון ובאר שבע. מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל פעלה ליירוט חלק ניכר מהרקטות, והצליחה למנוע פגיעות רבות באזרחים וברכוש. עם זאת, היו גם נפגעים ונגרם נזק משמעותי באזורים שונים.
צה"ל התמקד במהלך המבצע בפגיעה בתשתיות הצבאיות של חמאס, ובפרט במערכת המנהרות התת-קרקעיות המכונה "המטרו", ששימשה להעברת לוחמים ואמצעי לחימה. בנוסף, בוצעו סיכולים ממוקדים של מפקדים בכירים בארגוני הטרור. מנגד, ארגוני הטרור המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל לאורך כל ימי הלחימה, בניסיון לפגוע בעורף האזרחי וליצור לחץ על הממשלה.
הלחימה הסתיימה ב־21 במאי 2021, מבצע שומר החומות מהווה דוגמה לאופן שבו מתיחות מקומית יכולה להסלים במהירות לעימות רחב היקף, תוך שילוב בין זירות שונות – צבאית, אזרחית ופוליטית. הוא מדגיש גם את חשיבותם של מנגנוני תיווך בינלאומיים ואת הצורך במציאת פתרונות ארוכי טווח לסכסוך.
