מ' איבדה את חברתה מפגיעת טיל ב'עם כלביא'. ב'שאגת הארי' היא משתתפת ביירוטים

עם התקיפה הראשונה למבצע בבוקר שבת, נכנס מערך ההגנה האווירית לדריכות שיא. כך גם סוללת ה'חץ' בה משרתת רב"ט מ', שמלבד העצימות המבצעית של אותו יום, חזרה גם לרגע כואב מכל, שחוותה לפני תשעה חודשים.

באותם ימים של 'עם כלביא', סיימה מ' את לימודיה בתיכון, וכך גם חברתה הטובה נועה ז"ל: "היינו בדיוק לפני הגיוס, אבל אנחנו חברות עוד מהילדות - רקדנו ביחד, למדנו ביחד, ועד אותו רגע בערך לא נפרדנו".

באמצע - נועה, ולשמאלה רב"ט מ', בבית הספר

ביום האחרון למבצע, נועה בת ה-18 נהרגה מפגיעה ישירה של טיל בבניין בבאר שבע. שם, שהתה עם בן זוגה רב"ט איתן זקס ז"ל, שנפל גם הוא באותו האירוע עם אימו ושכנה נוספת בבניין.

עם הכאב שבלתי ניתן לעכל, כשבקושי חודש עבר מאז, מ' הגיעה לרגע שהייתה אמורה לחלוק עם חברתה, אך נועה לא זכתה - יום הגיוס. "כשהלכתי למיון לוחמות, ההגנה האווירית תפסה לי את העין. בדיעבד, ובמיוחד אחרי שאיבדתי את נועה, אני מבינה שזאת לא הייתה 'סתם' בחירה, ולא צירוף מקרים", היא מאמינה.

"רק לפני כמה חודשים הייתי תלמידה בתיכון שאיבדה חברה קרובה, ועכשיו אני בתפקיד שכל המטרה שלו היא להגן מאותם טילים שלקחו את החיים שלה. זאת פשוט נקודת מבט אחרת ומורכבת - מצד אחד העצב תמיד איתי, ומצד שני אני מרגישה גאווה, שאני יכולה להגן על אנשים כמו שנועה הייתה רוצה".

"לא כולם יודעים גם שהמערכות הן לא אוטומטיות - יש מאחוריהן לוחמים ולוחמות שפועלים על 200 אחוז. כשיירוט נכשל - הלב נשבר: וזה הכי קשה שיש. בכל זאת צריך לשמור על קור רוח, כדי להישאר מפוקסת ולא לצאת מאיזון לקראת המטרה הבאה".

מהסיבה הזו בדיוק, הכשרת לוחמות ולוחמי ההגנ"א היא פיזית, אבל גם מאוד מנטלית. "ככה את קולטת כמה את חזקה באמת. אנחנו לוחמים לכל דבר ועניין: גם בגלל הנשק, אבל בעיקר בגלל האחריות שיש לנו על הכתפיים - להגן ישירות על הבתים שלנו".

אך הגעגוע לנועה, כך היא מעידה, לא נפסק לרגע: "כשקשה לי במקום שאני נמצאת, אני מזכירה לעצמי למה נכנסתי לכאן - ונזכרת שאני עושה את זה בשבילה, ובשביל שאר האנשים שאני אוהבת. זה מה שנותן לי את הדרייב להרים ראש ולהמשיך".

וכשאני שואלת אותה איך נועה הייתה מגיבה לו ידעה על השירות שלה היום, אני שומעת בקולה את החיוך מתפשט על פניה. "היא הייתה גאה בי, ואני חושבת שהיא גאה בי גם עכשיו. יש לי הרגשה שהיא רואה אותי מלמעלה, ויודעת שבזכותה אני כאן".