יותר מ-300 לוחמות ולוחמים קיבלו את האפורה של ההגנ"א
בסיום מסע הכומתה, לאחר שצעדו מחניון רעים לאנדרטת 'כיפת השלושה', נכנסו מאות לוחמות ולוחמים באופן רשמי לשורות מערך ההגנ"א. ובין הפנים המתרגשות, לא היה ניתן לפספס את המפגש בין שתי אחיות - שחולקות כעת משפחה שנייה
יותר מ-300 לוחמות ולוחמי הגנה אווירית סיימו זה עתה מסע כומתה, ובשבועיים הקרובים עתידים להגיע לראשונה לגדודים, אחרי מסלול הכשרה בן כשלושה חודשים.

"החלק הראשון נקרא 'טרום' - בו החניכים הופכים רשמית לחיילים בצה"ל", מפרט מפקד המסלול, רס"ן נ', "הם עוברים הכשרת רובאי 03, בה לומדים להשתמש בנשק, טווחים, ישנים בשטח, והופכים ללוחמים ולוחמות מן המניין".
לאחר מכן, עוברים החניכים במסלול לפרק ה'מקצועי', בו הם מכירים לעומק את מערכות הנשק אליהן ישובצו. "כבר שבועיים לתוך המקצועי, הלוחמים מקבלים שיבוץ ראשוני, ומתחילים להתמקד בסוללה אליה יגיעו", מסביר רס"ן נ'. האפשרויות שלרשותם רבות: גדודי כיפת ברזל, קלע דוד, חץ, טקטי (בשילוב בט"ש), ומסלול ייעודי לקצונה במערכת 'ברק'.

ובשבוע שעבר, הם הגיעו ממש לקו הסיום כשעברו את מסע הכומתה. הוא נפתח בחניון רעים, וממנו צעדו מאות החניכים דרך שדות העוטף, עד שהגיעו לאנדרטת כיפת השלושה, בה מונצחים 3 חללי מערך ההגנה האווירית, שנפלו ב-7 באוקטובר.
"השלושה היו בדרכם לחמש 'כיפת ברזל'. בדרכם, הם נתקלו בחוליית מחבלים - ונפלו בקרב מולם", מסביר לי מפקד המסלול. "הם עשו מה שצריך בשביל להגן עלינו, עד הסוף. באופן סמלי בחרנו לסיים דווקא שם את המסע. את הניצוצות בעיניים של הלוחמים הצעירים לא היה אפשר לפספס".

ובין מאות הלוחמות והלוחמים הנרגשים, פגשנו שתי אחיות, שמערך ההגנה האווירית נכנס למשפחתן כבר לפני 5 שנים - כשאחת מהן, רס"ל י', התגייסה ללוחמה בכיפת ברזל. מאז, הספיקה למלא תפקידים שונים, וכיום היא מפקדת מסלול מלש"בים של המערך.
"לתפעל את המערכות המשוכללות האלה, ולקחת חלק ישיר בהגנה על שמי המדינה עם אנשים שהופכים למשפחה שנייה - זו זכות גדולה. וזאת הסיבה שבחרתי להמשיך להתקדם כאן", היא משתפת.

ובעקבות הסיפורים הנלהבים של אחותה סביב שולחן האוכל, בחרה גם טוראי מ' בדרך הזו - והתגייסה ללוחמה בהגנ"א. "היו רגעים קשים, שבהם לא הייתי בטוחה אפילו שאצליח לסיים את המסלול", היא מעידה, "אבל כשדיברתי עם אחותי הרגשתי שלכל בעיה אוכל למצוא פתרון. למדתי מ-י' המון. היא מבינה באמת מה אני עוברת, ותמיד תדע לתת לי עצה".
בסיום המסע, עם הגעתה לטקס, ראתה לפתע את אחותה מרחוק. ממש כמה רגעים לאחר מכן, נכנסה י' למעגל - והעניקה ל-מ' את הכומתה שלה. "הרגשתי גאווה ענקית: גם על סיום המסלול בהצלחה, וגם על זה שעכשיו - אני נושאת בכותפת או חובשת על הראש את הכומתה של אחותי, שעברה איתה דרך ארוכה ומלאת חוויות כלוחמת".
את שיחתנו מסכמת רס"ל י' עם טיפ לאחותה ולחבריה, שנמצאים ממש בפתחה של דרך חדשה: "תשתדלו לקחת דברים בקלילות, ולזכור שאחרי כל ירידה תגיע עליה. כך לא תוותרו לעצמכם - ותשיגו תוצאות".