במגדל הזה לא הופתעו מ'מטס בראשית' - כי שבועות לפני, הם כבר 'פיקחו' עליו

עשרות מטוסי קרב ממריאים בזה אחר זה, אזעקות נשמעות ברחבי הבסיס, כלי טיס חוזרים מגיחות, ובמגדל הפיקוח מתקבלות עשרות החלטות תוך דקות. עבור פקחי ופקחיות הטיסה של חיל האוויר, בסצנה הזאת לא מדובר ביציאה ל'שאגת הארי' - אלא באימון בסימולטור הפיקוח ברמת דוד.

שבועות ספורים לפני פרוץ המבצע קיבלו מדריכות הסימולטור בבסיס הנחיה להכין את פקחי הטיסה למטס פתיחה רחב היקף, כזה שידרוש מהם להתמודד עם מגוון רחב של בלת"מים. בהתאם לכך, הן בנו סימולציה שהתבססה על מאפייני המשימה הצפויה, זו שלימים נודעה בשם 'מטס בראשית'.

"היו המון פרמטרים חשובים, כמו מבנה כוח מסונכרן של מאות מטוסים, או נטרול של מערכות הגנה איראניות ומטרות נוספות", מתארת סמל א', מדריכת סימולטור המתמחה במגדל רמת דוד.

ההכנה המקדימה דרשה מהמדריכות עצמן למידה מעמיקה. לקראת תקופת האימונים הן קיימו תחקירים מול צוותי אוויר וטייסות מבצעיות, למדו כיצד טייס מתנהל בכל שלב, מהם דפוסי הפעולה שלו ותרגמו את הידע למערכת.

הסימולטור ברמת דוד, שנכנס לשימוש רק לפני כשנה וחצי, מצליח לדמות מגדל פיקוח אמיתי, באמצעות חלל מוקף מסכים ב-360 מעלות שמציגים את מסלולי הטיסה. המערכת מאפשרת לשנות ולשלוט בפרטים הקטנים ביותר - החל מתנועת המטוסים במרחב ועד לתנאי מזג האוויר, ובכך לייצר עבור הפקחים סביבת אימון קרובה ככל האפשר לזו שהם פועלים בה בשגרה.

"כל אחת מאיתנו במגדל לא סתם מפעילה את הסימולטור", מסבירה סמ"ר ת', מדריכה המתמקצעת במגדל חצור, "אנחנו מדברות איתם בדיוק כמו שהיה מדבר טייס, מגיבות לתקלות בזמן אמת ומייצרות אירועי קיצון".

התרגול המורכב המחיש המראה צפופה של עשרות מטוסים ברצף, ולאחר מכן את חזרתם המשותפת. "הצבנו בפניהם תרחיש של נחיתה עם מחסור בדלק", מספרת סמ"ר ת', "אלו ממש תקלות שיכולות לקרות כשחוזרים מגיחה באיראן".

בסימולטור שולבו גם תקלות חימוש, תקלות מנוע, פגיעות כטב"ם בבסיס, אזעקות 'צבע אדום' ו'ברק סגול' (התרעה של מטח מאיראן) - אירועים שעלולים להתממש בפועל, במקביל לניהול המגדל במערכה. "היה חשוב שנתרגל אותם לגרוע מכל", מדגישה סמל א'.

העומס המנטלי לא נבחר במקרה. רוב המתאמנים היו אנשי ונשות מילואים שלא איישו את עמדות הפיקוח במשך חודשים ארוכים. ובדיוק כמו הטייסים, גם הם נדרשו לחזור לכשירות רגע לפני שייקראו לתפעל את אחת המשימות המורכבות של חיל האוויר.

לצד כל זה, ניתן דגש גם על עבודת הצוות והסנכרון ההדדי במגדל. לראשונה, ניסו המדריכות לייצר עבודה משותפת של מספר עמדות, במטרה להחזיר לצוותים לא רק את השליטה מקצועית, אלא גם את התיאום הקריטי הנדרש כאשר עשרות מטוסים חולקים את המרחב האווירי בו-זמנית.

כשהמבצע האמיתי יצא לדרך ב-28 בפברואר, קיבלו המדריכות לראשונה המחשה מלאה לערך של העבודה שביצעו בתקופת ההכנות. "ראינו איך כל מה שתרגלנו כבר לא נשאר רק בגדר הסימולטור", משחזרת סמל א', "והבנו כמה משמעות הייתה לאופן שבו בנינו את האימונים, וליכולת שלנו להכין אותם להתמודד עם המצבים המורכבים האלה".

תחושות אלו התחדדו גם לאחר מכן, כשהתגובות מהשטח התחילו להגיע. "קיבלנו פידבקים מאוד חיוביים מהפקחים עצמם", מציינת סמל א', "הם אפילו סיפרו לנו על סיטואציות שתרגלנו בסימולטור - ובסוף בפועל קרו אחד לאחד. זה מטורף להבין שדברים שישבנו ותכננו מראש, מתוך מחשבה על כל תרחיש אפשרי, באמת נתנו להם מענה כשהם נדרשו לזה".