בית המלאכה שמתקן 'כוכבים' ויסעורים' מגריטה - באמצעות מדפסות 3D
מה עושים כשצריך להחליף חלק במטוס - אבל הוא אזל במלאי של היצרן? בדיוק במקרים כאלה, מדפסות התלת-מימד של בית המלאכה ביא"א נכנסות לפעולה, ומצילות כטמ"מים, יסעורים ו-F-15
30.07.26
0
יכול להיות שכבר שמעתם על יחידת יא"א 22 בבסיס תל נוף, בה מפרקים עתודאים והנדסאים כלי טיס עד לרמת הבורג הבודד. אבל יותר מזה, כבר עשור שהם יודעים גם לייצר חלקים חדשים ולשחזר רכיבים שכבר אינם מיוצרים, וכך להחזיר לחיים מטוסים, כטמ"מים וכלים נוספים שהושבתו.
ב'בי"ם', קיצור של בית המלאכה, ההדפסה מתחלקת לשני שימושים עיקריים: הראשון, הארכת חייו של כלי הטיס. "המטרה שלנו היא לתת אורך נשימה לחיל", מסביר סגן ג', ראש צוות הנדסת חומרים והדפסת תלת-מימד, "יש מטוסים ומסוקים בני עשרות שנים, כמו היסעור או ה-F15, וחלקים מהם כבר לא מיוצרים יותר. המשימה שלנו היא למצוא דרך לתחזק אותם גם כשהיצרן לא מספק חילוף".
הצד השני הוא פיתוח עצמאי של פתרונות חדשים - לתכנן, לייצר ולאשר חלקים 'הום-מייד'. "זו מעין סדנת בוטיק תעשייתית", הוא מתאר, "אנחנו מייצרים כמויות קטנות, אבל עבור מערכות בעלות חשיבות מבצעית עצומה".
מקרה אחד שזכור לצוות היה כטמ"ם מסוג 'כוכב' שהתרסק לאחר שאיבד שליטה. "הוא הגיע אלינו במצב קשה מאוד", מספר רס"ל ע', הנדסאי מכונות, "בתעשייה האווירית המליצו לגרוט אותו - אבל לא רצינו לוותר מהר כל כך".
מהנדסי היחידה עברו על כלל הנזקים, מיפו את הרכיבים הפגועים והחלו לבחון אילו מהם ניתן לשחזר ולייצר מחדש. חלקם הובאו מכלים אחרים, אבל נתח לא מבוטל יוצר במדפסת התלת-מימד: "בזכותן, הצלחנו להציל אותו. זו רק דוגמה אחת לעוד מקרים כאלה, זה קורה היום יותר ויותר - במיוחד בעולם הכטמ"ם".
ציר בכנף של F-15
כיום פועלות ביחידה שתי מדפסות תעשייתיות, ובקרוב צפויה להיקלט אחת נוספת. באמצעותן, ניתן לייצר מגוון רחב של רכיבים מחומרים פולימריים עבור מטוסי קרב, מסוקים, כטמ"מים ומערכות נוספות. החלקים עצמם יכולים להיות כמעט כל דבר בכלי הטיס - החל מלחצן בתא הטייס, דרך תושבות לאנטנות ועד לחלקי חיבור פנימיים.
חלון של מסוק ינשוף
לפני שכל חומר או רכיב מקבל אישור לשימוש, הוא עובר סדרת בדיקות קפדנית. "אנחנו עובדים לפי תקנים בינלאומיים ומבצעים גם בדיקות משלנו", ממשיך סגן ג', "במעבדות המכניות מותחים את החומר, מכופפים אותו ובודקים את התנהגותו בעומסים שונים. לאחר מכן, בבדיקות הכימיות, בוחנים את עמידותו בפני דלק סילוני, שמנים וחומרים נוספים כדי להבין איך יתפקד לאורך זמן".
דבקים
שימוש נוסף של תלת-המימד הוא ייצור אבות־טיפוס. לפני שמייצרים חלק יקר מאלומיניום, טיטניום או חומרים מתקדמים אחרים, מדפיסים אותו ובודקים שהוא מתאים בדיוק למקום בו עתיד להיות מותקן.
"בעבר היינו משרטטים תוכנית, מייצרים את הגרסה הסופית ורק אז מגלים אם הוא עובד או לא", מספר רס"ל ע', "היום, אנחנו יכולים להדפיס את הרכיב תוך זמן קצר, לבדוק אותו על המטוס ולזהות טעויות בשלב מוקדם. זה חוסך זמן, כסף, משאבים - ומאיץ משמעותית את קצב הפיתוח".
אחד הפרויקטים הבולטים שהשתמשו בשיטה זו עסק במסוקי היסעור. לאורך השנים נשחקו נקודות העיגון של אחד הרכיבים במסוק, אך תיקון בשיטה המקורית דרש ציוד שלא היה זמין. "הבנו שאין לנו את הכלי הדרוש כדי לבצע את התיקון המקורי", מספר ע', "אז פיתחנו פתרון אחר - תכננו חלק חדש באותה גיאומטריה, ייצרנו אותו והתקנו אותו בשיטה שונה לחלוטין".
הפתרון החדש הוטמע במספר מסוקים וכבר נמצא בשימוש מבצעי. "יש היום כמה מספרי זנב שטסים עם התיקון הזה", הוא מכריז, "מבחינתנו זו ההוכחה שהטכנולוגיה הזו כבר מזמן לא נמצאת רק במעבדה - היא חלק מהעשייה המבצעית של חיל האוויר".
