קבלו את השישייה שסיימה את קורס המכונאים המוטסים של טייסות המסע"ר

בשבוע שעבר הגיעו לסיומם 8 חודשי הכשרה אינטנסיביים של ששת המכונאים המוטסים העתידיים, שכעת חזרו כל אחד לטייסת ממנה יצא - לאחר שינוי דרמטי בתפקידם. מעבודה שוטפת וחשובה במערך הטכני של החיל, הם הפכו ללוחמי חוד, החוצים גבולות, ולוקחים חלק ניכר ובלתי נפרד מכל פעולה במסוק.

אבל רגע, בואו ניקח צעד אחורה. כולנו שמענו על טייסים, נווטים, ובקרי אוויר. אבל מה זה אומר בכלל להיות מכונאי מוטס? "מדובר בתפקיד עם שתי משמעויות עיקריות, ביניהן אחזקה וטיפול בתקלות, אבל יותר מהכול - הצלת חיים", מנסה לפשט סרן ש', שסיים זה עתה את קורס מספר 55, ומתאר את השניות שמכינות אותם להמראה: "ברגע ההזנקה, אני שולף את סרבל הטיסה הירוק, ו'טס' למשימה".

בין אם מדובר בפינוי לוחמים משדה הקרב, חילוץ אזרחים מאסונות טבע או הגנת הגבולות - הם שותפים לכל. "הטייסים נמצאים מקדימה ושולטים בכלי, בעוד התפקיד שלנו הוא לפקד על תא המטען, דרכו נכנסים הפצועים למסוק בזמן אמת", הוא מפרט, "המכונאי מעמיס את כולם עליו, מוודא שיש מספיק דלק, שהכול כשורה, סוגר את הדלת ובעזרת מילה אחת עם משמעות כבדה : 'רשאי', מסמן לצוותי האוויר שאפשר להמריא חזרה".

בכל שנה מגיעים למיונים מאות חיילים מהמערך הטכני, ששירתו בטייסות המסע"ר 123, 124, ו-118, וניתן לספור על 10 אצבעות את הבודדים שהתקבלו. מכיוון שהם לא לוחמים - את הקורס הם פותחים בבסיס פלמחים, בחודש של סד"ח (סדרת חי"ר), בו הם משלימים רובאי, ועוברים מסעות, ניווטים, מטווחים, ואימונים גופניים.

בשלב הבא מגיעים ל'בית הספר למכונאים מוטסים', שם הוכשרו במשך 7 חודשים נוספים, שמחולקים ל-3 חלקים: 'מכין', 'ראשוני', ו'מתקדם'."למדנו את כלל מערכות המסוק, המבנה והתפעול שלו. משם התעמקנו במשמעות העבודה כ'צוות אוויר'", משתף סרן ש', "ובשלב המתקדם, התווספו עוד ועוד כשירויות - למשל חילוץ פצוע, לוחם או אזרח, הובלת בכירים ועוד".

במהלך השיחה איתו, גילינו גם אודות 'מבחן ההזנקה' הגדול, שהיווה חלק משמעותי מאוד מההכשרה של ש' וחבריו: "יום אחד פיצלו אותנו, כל אחד למסוק אחר, והתחיל מבחן מעשי - מעין סימולציה אינטנסיבית ומעמיקה, בה בפעם הראשונה תפעלנו אירועים לגמרי לבד. המראנו בלי לדעת לאן מועדות פנינו, ועם איזו משימה נתמודד. הכול קורה לפי המידע שאנחנו מקבלים בקשר בו בעת".

הם טסו לאיו"ש, שם ניצב סרן ש' מול המשימה הראשונה במבחן - פינוי לוחמים פצועים משטח אש. "היו עשרה מהם שנדרשנו לפנות, שניים מהם פצועים על אלונקה. וידאתי שכולם נמצאים ושאפשר לצאת לדרך. תוך פחות מ-60 שניות מרגע הנחיתה על הקרקע, המראנו חזרה לאוויר. הרי כל שנייה שמתבזבזת עלולה לעלות בחיי אדם".

משם המריאו מיד לאירוע נוסף, הפעם בשיתוף עם 669: "קיבלנו מידע על אזרח שנתקע בקניון במהלך טיול. בעזרת כבל הורדנו לוחם חילוץ שריחף בדיוק מעל נקודת האירוע, וכשזה חילץ את הלכוד והעלה אותו בזהירות חזרה למסוק. באירוע כזה המכונאי גם מכווין את הטייסים, שלא רואים את הפצוע, גם מאבטח את הכוח, ובו זמנית דואג לפעילות טכנית תקינה".

וכמובן, זה לא נגמר שם. בהמשך הוזנקו לתרחיש הטסת כוחות לוחמים, שהיו צריכים להגיע ממרכז הארץ לדרום במהירות. מטרה מרכזית נוספת אליה התאמנו היא חיט"ן - חילוץ טייס נוטש. "המבחן דימה מאוד את תחילת המלחמה, אינטנסיביות שיא ומעברים מהזנקה להזנקה, בלי אתנחתא קצרה בין לבין", הוא מדגיש, "למדתי לעבוד בשיתוף פעולה, לשים לב לפרטים הקטנים ביותר ולתפקד במצבי לחץ וקרב".

הקורס משלב חיילים, קצינים ונגדים, ולא ממיין על פי דרגות: סרן ש', למשל, כינה את עצמו 'זקן השבט' של ההכשרה, והספיק לעבור שנים משמעותיות בחיל בתפקידים שונים - אבל הרצון להגיע לכאן היה חקוק בו עוד כשהיה מלש"ב. 

"אמא שלי, זכרונה לברכה, הייתה אחות בבית חולים לפני שנהרגה בתאונת דרכים", משתף סרן ש' וקולו הבוטח לפתע נחלש, "המהות של כל העבודה שלה הייתה לעזור ולטפל באנשים. אני רציתי להמשיך את דרכה".

ואכן, הוא מספר שחיפש תפקיד שייתן לו את השיעורים שלמד מאימו - שליחות שמלווה בשמירה על חיי אדם. "התפקיד הזה מציל חיים, נקודה", הוא מצהיר, "בגלל זה הייתי כל כך צמא אליו, ולמרות שעברתי דרך עשירה לפני שהגעתי לקורס - ידעתי שלשם אני מכוון, ושזהו ערך עליון עבורי".