המראנו עם נווט קרב בחזרה לרגע התקיפה בצנעא

הרחק מעל שמי צנעא, יש רגע אחד בו העולם כולו מצטמצם לנקודה אחת על מסך קטן. סרן ש', נווט קרב בטייסת 69 ('הפטישים') זוכר היטב את השנייה הזו: "הרעד שמורגש בכנף המטוס, הצליל הקצר שבא מיד אחריו - הם האות לכך שזהו זה - החימוש בדרך למטרה. רק אז מותר להתחיל לנשום באמת".

משימתו הייתה ממוקדת: פגיעה בתחנת כוח בצנעא. "כשהקשר בקוקפיט יציב ורציף, המטרה נעולה בכוונת ואין שינוי של הרגע האחרון, כל תשומת הלב מתנקזת לביצוע מדויק - ולפגיעה ביעד התקיפה".

הדרך לבירת תימן בת שעות ארוכות, אפופות בתחושת אי ודאות, ומחשבה אחת ברורה חוזרת על עצמה - הצלחת התקיפה. "צריך להיות במוכנות לכל תרחיש, גם לבלתי צפוי ביותר", מבהיר נווט הקרב. 

"אין דבר כזה 'טיסה שגרתית'", הוא אומר, "בכל טיסה הראש לא נח לרגע, ותמיד חושב על מה שעלול לקרות". אך עבורו, הייתה המשימה הספציפית הזו חוויה יוצאת דופן: במשך שנים לקח סרן ש' חלק בתכנון מבצעים ארוכי טווח בזירה התימנית - כעת, לראשונה, תקף במרחב אותו למד להכיר היטב. 

בתור מי שמוציא את התוכנית מהכוח אל הפועל, ההתרגשות הייתה מוחשית: "התנאים המבצעיים ותחושת השליחות, מלווים אותך הרבה מעבר לרגעי הטיסה. ברגע המכריע של הטלת החימוש, המתח נמצא בשיא - וכאשר הוא פוגע ביעד התקיפה, צפה ומתפשטת תחושת הקלה".

בין הגיחות והלחץ המבצעי, יש גם חיים אישיים ייחודיים לא פחות. סרן ש' נשוי לסרן ת', קצינת מודיעין ביחידה 8200, שחוקרת לעומק את הזירות בהן פועל בעלה - לפעמים אפילו יותר ממנו, כפי שהוא עצמו מעיד בחיוך: "האמת היא שאני האדם הכי פחות מעודכן בבית, לא פעם היא יודעת על התקיפות שלי עוד לפניי". 

ההבנה שהתפקידים של שניהם כרוכים בהרבה סודיות ולחץ, הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהזוגיות שלהם. "אנחנו מתראים בסופי שבוע, מתקשרים כשאפשר, לפעמים אפילו בצ'אטים המבצעיים. זה לא פשוט, אבל דווקא הידיעה שהיא מבינה לעומק כל פרט, כל סיטואציה וכל שיחה - מחזקת אותנו ומעניקה עוד כוח. לא אצל כל הזוגות השותפה לחיים היא גם שותפה לסודות".

ובחזרה לטייסת. אחרי שהמשימה הושלמה, יש לסרן ש' טקס קטן שחוזר על עצמו: "קודם כל נותנים חיבוק גדול לגף הטכני - הם אלה שמביאים אותך עד לשם בבטחה, דואגים לך, ועושים לילות כימים כדי שההצלחה הזו בשמיים תתאפשר. אחר כך, מביאים כיף לטייס שישב לידי וצלל איתי לתוך האירוע. לבסוף אני מרים טלפון לאשתי - והיא, כרגיל, כבר מודעת להכול".