5 כפירניקים מסכמים את 3 החודשים האחרונים בעזה

מ"פ, קשר, לוחם סיירת, נגד לוגיסטיקה וקצינת שלישות הם רק חלק מהמעורבים בפעילות חטיבתית בעזה - בלב הרצועה או מחוצה לה, מלפנים או מאחורי הקלעים. יחד, ומשלושת החודשים האחרונים של 'כפיר', הם הרכיבו עבורנו תמונה מקיפה: מה בעצם עושים כשתופסים גזרה במרכז העניינים?

"להיכנס כלוחם חי"ר ולהרגיש 'עטוף'"

רס"ן א', מ"פ בגדוד נחשון

"יש לי ביטחון שלם בלוחמים שלי", פותח רס"ן א', "מפקדים, מ"כים, סמלים, מ"מים ולוחמים - כולם יודעים מה הם עושים, ובעיקר למה הם עושים. התמודדנו בחודש שעבר גם עם אירוע לא פשוט במיגונית בדרום חאן יונס, בו נפצעו שלושה לוחמים וחוסלו 15 מחבלים. אבל הכוחות היו ערוכים לתפעל את ההיתקלות הזו בנחישות, סגרו מעגל מהיר והפיקו לקחים נדרשים וחשובים".

ב-3 החודשים הללו, השמידו לוחמי כפיר עשרות תשתיות תת"ק חיוניות. "אנחנו מזהים קצוות חוט ועוקבים אחר תנועת המחבלים. השמדנו, למשל, כמה תוואים משמעותיים בחאן יונס בשביל לנתק את האויב מהזירות השכנות. אלו ה'נכסים' האחרונים של הארגון באזור, וכשמנטרלים אותם, הקרקע נשמטת להם בין הרגליים - תרתי משמע".

לדבריו, אחד הדברים המיוחדים בתמרונים העכשוויים הוא הפעילות כחלק מצק"ח: "זה עוצמתי להיכנס לאיתור כלוחם חי"ר ולהרגיש שאתה עטוף בכוח אש, מאמצים מודיעיניים ויכולות אוויריות. אנחנו משתפים פעולה עם הרבה יחידות, והחיילים בשטח לא רק מסונכרנים, הם משלימים זה את זה".

"כדי שההורים יחיו בבטחה ואחותי תלמד בנחת" 

סמל מ', קשר מ"פ בגדוד נחשון וסמ"ר א', לוחם בסיירת חרוב

"אני זוכר את הבוקר בו הבנו שתוקפים את המגנן של גדוד נחשון לידנו", כך משחזר סמ"ר א' את ההיתקלות בחאן יונס, "צוות 40 מ'שחר' חתר למגע תוך כמה קטנות וגבר על המחבלים במקום". נורת האזהרה שנדלקה אז, ממשיכה להנחות את הצוות כשהם בשטח - מדי יום ושעה: "זה בהחלט יום שנשאר איתך". 

ומה בדיוק עושים בתוך עזה? תוקפים מחבלים, אורבים, פוגעים בתשתיות טרור ומאבטחים פירים ובאגרים (כלי רכב), וזה רק בתמצות. בזמנים שבין לבין, מתגבשים חברי הצוות: "כולם יושבים יחד, מדברים ופשוט הופכים לאחים", מתאר סמל מ'. 

לצידו, סמ"ר א' משתף אותנו בפרט שלמישהו מבחוץ יכול להישמע מפתיע: "למרות שהיינו 'אחד בתחת של השני' כבר למעלה מ-90 ימים, אנחנו מתכננים להיפגש לערב צוות גם במהלך ההתרעננות". 

"כשאני יודע שבזכות הפעולות שלנו ההורים שלי יחיו בשקט ובבטחה, ואחותי הקטנה תלמד בנחת בבית הספר", משתף סמל מ', "זה שווה הכול".

"עם הזמן, לומדים בדיוק מה צריך, מתי, ואיך להיערך"

רס"ל מ', נגד לוגיסטיקה וסגן נ', קצינת שלישות בגדוד שמשון

במהלך הלחימה, יש מי שמלווה כל צעד של הלוחמים, גם אם ברוב הזמן זה מרחוק. "אנחנו נותנים מענה שוטף מבחינת ציוד - אמל"ח, ווסטים, ברכיות, וגם מנגנוני קירור", מסביר רס"ל מ'. "ככל שצוברים יותר ניסיון, לומדים בדיוק מה נגמר מהר יותר ומה פחות, ואיך להיערך מבחינת אספקה כבר שבוע-שבועיים מראש". 

"לדוגמה, אם אני יודע שעכשיו פלוגה מסוימת נכנסת להתקפה, אז מן הסתם שהם יצטרכו שם רימוני רסס, טילים, וחומרי נפץ למיניהם. נדאג כבר את לכול, ואפילו ניסע ברחבי הארץ אם צריך, העיקר שברגע האמת הציוד יעלה על משאיות ה-FMTV ויחכה להם במסודר בשטח ללא עיכובים".

משימתם של קציני המשא"ן מורכבת לא פחות - עליהם לתפעל את אירועי החירום והשגרה בו זמנית. "אנחנו אמונים על הליווי של כל חייל ומשפחה במקרה שחס וחלילה קורה משהו - מהטיפול בטפסים מול בית החולים והצבא, דאגה לכל יתר השירותים הדרושים, שיחות טלפון מדי יום וביקורים אישיים פעמיים בשבוע", מפרטת סגן נ'. "ובמקביל, מוכרחים לפתח את כוח האדם שלנו. אנחנו מתכננים את הדברים כך שהקורסים להכשרת מפקדים ימשיכו להתקיים מבלי לגרוע מהיכולות בפנים".

"נקלטתי בתפקיד ישר בתחילת הכניסה הזו", היא מספרת, "זה אומר שכמעט ולא יצא לי לראות את האנשים שלי בעיניים. בפעם הראשונה כשנכנסתי פנימה, פגשתי את הלוחמים שעד אז הכרתי רק כשמות במחשב. פתאום הגעתי ואמרו לי 'אה, איתך דיברתי!' אלו רגעים שמזכירים לך שגם העורף הוא חלק פעיל בתמרון".

בסוף, כפי שמעידים החיילים, מדובר במרוץ מרתון ולא בריצת ספרינט. חודשי הלחימה לא מסתכמים ברגע אחד דרמטי, הם חלק מרצף מתמשך המשלב הצלחה ואובדן, אתגרים, משמעות וזיכרונות שנאספים שלב אחר שלב. ובסיום ההתרעננות, אפשר להיות בטוחים שחטיבת כפיר תמשיך לפעול בהתקפיות ובנחישות היכן שתידרש - מעזה, דרך איו"ש ועד ללבנון.