הקומנדו מציינים עשור - עם 10 תמונות מובחרות והסיפור מאחוריהן
לכל אחת מיחידות הקומנדו יש ייעוד, אופי ואמצעי לחימה המיוחדים רק לה. אך השבוע לפני 10 שנים, הן התאחדו - ונוצרה החטיבה הכי מסווגת בצה"ל. לכבוד חגיגות העשור, שמענו מהצלם שמכיר אותה הכי טוב, על הרגעים המדהימים שנתפסו בעדשת המצלמה - ולעיתים נראים כאילו יצאו מסרט
הפריים הזה, שצולם בתזמון מדויק, קרה בתרגיל פינוי משולב של בית הספר לקומנדו וכוחות 669 בעוטף. "היינו במרחק מאוד קרוב למסוק, הכול עף ובקושי ראיתי מה אני מצלם", מעיד רס"ל (במיל') נ', מתעד בעוצבת הקומנדו, "לכל הכלים שהצבא עובד איתם, האמרים ומסוקים ועוד, יש עוצמות פסיכיות - ואני אוהב לצלם אותם בזווית שמדגישה את זה. לרוב הלוחמים מסתכלים לעבר המסוק המתקרב, פה מן הסתם הם היו עסוקים בטיפול בחברים ה'פצועים'".

"את הלוחמים האלו מאגוז צילמתי בסוף המסלול הכי יפה שיצא לי להיות בו, לא בגלל איך שהוא נראה, אלא בגלל האנשים. אלו חיילים שהיינו איתם מהיום הראשון, דרך סיום הטירונות ומסע הכומתה, לאורך הההכשרה ביחידה, ואחר כך גם בכניסה הראשונה לעזה".
"אתה רואה אותם בזמנים הכי קשים, ומבין כמה הם עבדו בשביל הרגע הזה, כמה מהם כמעט נשברו אבל אזרו כוחות והמשיכו קדימה. בכניסה לרצועה הם כבר נראים אחרת, הם כבר לוחמי קומנדו. התמונה הזו ספציפית צולמה שנייה לפני קצה העלייה בנבי חזורי, כשהם בדיוק ראו את המשפחות והרימו מיד את הראש".

בזמן צילום התמונה ה'מקרית' הזו, רס"ל (במיל') נ' טרם שויך לחטיבה: "הלוחם שעומד הוא מאגוז. הגענו לאזור העוטף ימים ספורים אחרי ה-7.10, אני לא יודע להגיד בדיוק כמה - הכול עוד היה טרי. הוא עמד שם בדיוק עם השלט, והייתה תחושה שלצד החורבן, הינה צה"ל הגיע".
"התמונה הזו מגיעה מסוריה", מסביר המתעד, "יש חשיבות גדולה לרקע - לקופסאות ולעשן הפיצוץ מאחורה. הקופסאות הן בעצם מצבורי אמל"ח שהצבא הסורי העביר לצה"ל, כמויות גדולות מאוד של נשקים. ברקע פעלו גם D9 וכלים נוספים. זה היה רגע מדהים".

"אלו שלושה לוחמים ממגלן, גם בסוריה, שמגיעים ל'ביקור' במפקדה של צבא אסד ליד הר הדרוזים", נזכר הצלם. כפי שהוא מבין, אפשר ללמוד מהאתר איך נראה מוקד הפעילות של האויב מבפנים - מבחירת המיקום ועד לפרטי הריצוף.
"זו הייתה השעה ה'כחולה' שבין השקיעה לבין חושך מלא. היינו בתרגיל של היחס"ם (יחידת סיוע מנהלתי) החטיבתי, שהצניחו בו גם תספוקות ללוחמים. ביניהן מכולות בהן היו חלקי רכב - לכוחות המתרגלים על הקרקע היה זמן קצוב להרכיב אותו ולהתחיל בתנועה".
אולי השילוב בין הצללית, מצנחים פרוסים ומטוס נראה מעט 'טוב מדי' בשביל להיות אמיתי, אך למדור התיעוד יש עמדה ברורה לגבי תמונות מבוימות: "חשוב לנו תמיד לשקף רק את הרגעים האותנטיים מהשטח. כשאתה רואה אותם ממש בתוך הסיטואציה האמיתית, בתנוחה וסביבה שהיא לא מאולצת - אתה יכול להעביר בצורה הכי טובה את מה שהחטיבה עושה".
גם ממסכם קומנדו מחזור 2023 יש תיעודים להראות: "הלוחמים כאן בשלבים האחרונים של המסע באזור ירושלים. חברנו אליהם בתחילת הלילה והשעה כבר הייתה 5:00 בבוקר. העייפות לא כך מורגשת בתמונה, אבל הם בהחלט היו לאחר מאמץ משמעותי, ונתנו פוש אחרון. זה היה סיום המסלול הראשון שלי בחטיבה - קפיצה אינטנסיבית למים, אבל יפה".

"התמונה צולמה בחושך מוחלט, רגע לפני תחילת הלחימה", מתאר רס"ל (במיל') נ' את הכניסה לתמרון בלבנון, בו השתתפו שלוש יחידות החטיבה. "לקחתי אמר"ל מאחד הלוחמים ופשוט הלבשתי אותו על העדשה. החוטים האלו שרואים עליו הם חלק מערכה המשמשת להסוואה".
"הצבע הכחול מגיע מרימון עשן שהשתמשו בו בתרגיל פלוגתי בדרום. נוצר פה שילוב יפה מבחינת הצבעים וההסתערות של הלוחם בזמן השקיעה. האירוע תועד די במקרה, אני חייב להגיד. בעבר, התמקדתי בעיקר בצילום וידאו. ככל שנכנסתי למערכת הבנתי שיש משהו מיוחד בסטילס, שאפשר דרכו לשמור רגעים קטנים שקורים בשבריר שנייה".

"המעגל הזה צולם בכניסה האחרונה של הקומנדו לעזה", נזכר רס"ל (במיל') נ', "מי שמופיעים בה הם פלגה במגלן. כל אחד שם יד על הראש של הלוחם לידו ומברך אותו לפני הקרב, ממש בצעקות. אם אני זוכר נכון, בתמרון ההוא נכנסו לעיר עזה, והוחזרו גם חלק מהחטופים. המשמעות הזו הורגשה ברגע הזה, כולם הבינו שהם חלק קטן בסיפור גדול מהם".
"כשהתחילה המלחמה, שמתי לב לכמות הלוחמים ומפקדים שצילמתי ולצערי כבר לא איתנו. מאז, אני דואג שלכל לוחם תהיה איזו תמונה אחת לפחות, גם אם היא לא התמונה המושלמת".