פתן, צפע, אפעה והסיירת מסכמים חצי שנה אדומה בלב איו"ש

בימים אלה, משלימה חטיבת הצנחנים את משימתה בגזרה הרביעית בה פעלה בשנתיים האחרונות - אוגדת יהודה ושומרון. 

לאורך חצי שנה של תעסוקה מבצעית, היו פרוסים ארבעת הגדודים האדומים מהצפון בחטיבת מנשה, ועד הקצה הדרומי של חטמ"ר יהודה. רגע לפני שיחתמו את הפרק הזה וימשיכו עם הפנים קדימה לעבר היעד הבא, עברנו סקירה עם כל גדוד כדי להבין את תמונת המצב בלב הפעילות המבצעית בפיקוד המרכז.

חטמ"ר מנשה - סיירת צנחנים

את הקו הצפוני ביותר, תפסה הסיירת בחטמ"ר מנשה. שם, המשיכו במבצע 'חומת ברזל' והתקדמו בטיהור מחנה הפליטים ג'נין מטרור, מקום שבעבר נחשב ל'קן' המסוכן ביותר באיו"ש. 

"הטקטיקה של תפיסות מ.פ ואיתורים בתוך המחנה, היא שיטה חדשה שלא נראתה עד כה", מספר סרן י', ס' מפל"ג בסיירת, על תקופתו בג'נין, "איישנו גבול גזרה שהיה מאוד רחב, כשרוב הכפרים שפעלנו בהם היו באזורים מרוחקים. מבחינה התקפית, יזמנו פעולות מבצעיות רבות כמו פטרולים, מארבים וחיפושים, שבזכותם, מצאנו והחרמנו כמויות גדולות של אמל"ח מידי האויב".

אל מנשה, הסיירת הגיעה בסיום תקופת אימון קצרה, שהתקיימה לאחר שלקחה חלק במשימות שונות בכלל הגזרות. אבל המציאות המבצעית לא הותירה להם רגע, והחיילים נדרשו לעלות לקו בכוננות גבוהה במיוחד. "מדובר באזור מורכב, מציין סרן י', "אבל מבחינת הלוחמים שלנו, הרצון הוא לצאת כל לילה לפעילות - ולפעול כמה שיותר".

"הרגעים שאני זוכר ביותר מכל התקופה שלנו במנשה, הם כל אותן פעולות התקפיות בהן מצאנו מצבורי אמל"ח גדולים, בלב כפרים ובתי מחבלים", משחזר הס' מפל"ג, "ברגע שאתה יוצא עם כזו כמות של החרמות, בגזרה מאוד חמה, אתה יודע שאתה מסייע למגר את התפשטות הטרור במרחב - ובתקווה גם מונע את הפיגוע הבא".

חטמ"ר אפרים - גדוד 890 ("אפעה")

בהתקדמות למרכז הגזרה, את הקו בחטיבת אפרים, אייש 890. "הפעם האחרונה שהגדוד פעל באיו"ש, הייתה בספטמבר 2023, גם כן בגזרת אפרים", מספר קצין האג"ם הגדודי, רס"ן ט', "אותה שבת כוננות שהם סגרו, הייתה השבת השחורה, וישר ירדו מאימון - אל העוטף".

כיום, יותר משנתיים לאחר שעזבו ברגע את התעסוקה המבצעית כאן, לוחמי 890 מרגישים סגירת מעגל: "אחרי שפעלנו בעזה, סוריה ולבנון - החיילים מגיעים למשימות והאתגרים של חטיבת אפרים - מנקודת מבט אחרת, מנוסה יותר".

"האתגר במעבר לתע"ם מתמרון ברצועה מורכב", מודה רס"ן ט', "יש לנו המון חיכוך עם כפרים ואוכלוסייה אזרחית כאן, ואופי הפעילות משתנה בהתאם. במהלך התקופה, לוחמי הגדוד יצאו למארב במשך חודש שלם, מול נקודה שבה השליכו בקת"בים ואבנים אל תושבים ישראלים בכביש מרכזי. בזכות עיקשות הלוחמים, המחבלים זוהו ע"י רחפנים, וחוסלו".

מלבד המבצע הזכור, הגדוד איתר אמל"ח רב בכפרים השונים, בלב בתי מחבלים מופללים. בנוסף, הלוחמים המשיכו את הפעילות העצימה במחנה הפליטים טולכרם, בו פעלו לטיהור המרחב ששרץ טרור במשך שנים ארוכות: "אנחנו מסכמים כאן חמישה חודשים עם הרבה הישגים מבצעיים, והכול מסביב לשעון - על מנת למקסם את תחושת ההגנה והתפיסה המבצעית של האזור".

חטמ"ר בנימין ושומרון - גדוד 101 ("פתן")

בגזרה השכנה, וכבר בהתקדמות לדרום האוגדה, גדוד 101 התמקם בחטיבת שומרון, ולאחר מכן בבנימין. "לפעמים, הייתי אומר ללוחמים שזה יותר מורכב מלתמרן", מספר הקמ"ן הגדודי סרן ע', "אופי הפעילות כאן, והיכולת לגשת למשימות, דורשים מיומנות שונה שלא השתמשנו בה עד היום - ועכשיו זה הזמן לפתח אותה". 

"התפקיד שלי הוא להיות היועץ של המג"ד לענייני מודיעין, ולהחביר אותו אל תמונת המצב בשטח. לנתח את האויב והקרקע בצורה נכונה ומדויקת , תוך אחריות על האיסוף הגדודי", מסביר סרן ע', "ברגע שהמציאות המבצעית עצימה, ואנחנו אחראים על גזרה גדולה ומורכבת - יש צורך בהבנה רחבה על המתרחש בכל כפר קטן בשטחנו".

הקמ"ן, מנוסה בעצמו בגזרה, והעביר בה את כל שירותו הסדיר. "עכשיו, כשאתה חוזר לפה כבר יותר משלוש שנים אחרי הפעם הראשונה שפעלת כאן, אתה מבין כמה התפיסה ההתקפית שלנו השתנתה", הוא משתף, "העוצמה של הצד שלנו במבצעים ובמעצרים, אפילו 10 ויותר בלילה אחד, התגברה מתמיד. וההבנה של הערך במאבק הנמשך שלנו בהתארגנויות הטרור - חשובה גם ללוחמים להמשך התעסוקה".

"במשך שנים התרגלנו שמחנות הפליטים היו הממלכה של חמאס וגא"פ, ואסור להיכנס אליהם", הוא אומר, "כשהתחלנו בחטמ"ר שומרון, המח"ט נתן לנו אור ירוק לפעולה במרחב כמה שיותר. שינוי ההבנה הזו של השליטה המבצעית בשטחי הטרור, מוביל לתוצאות שטרם נראו בשטח עדיין. במחשבה אחורה - זה היסטורי".

אל חטיבת בנימין, הגיעו לוחמי 101 בתקופה אינטנסיבית ביותר. עם מחבלים שיוצאים מהגזרה בכוונה לבצע פיגועים בלב מרחבים אזרחיים. "הניסיון שלנו עזר לנו להתבסס גם במקומות חדשים בחטמ"ר", אומר סרן ע', "לפעמים אנחנו מרגישים חוצפנים כשאנחנו מבקשים איזו דרך חדשה לפעול בה ולהתעקש על מבצעים בצורה ספציפית. עד שאמרו לנו מהחטיבה שמרגישים שהגענו בשביל לפעול ולהניע דברים".

"היה לנו מבצע חטיבתי באחד הכפרים", נוקב הקמ"ן בציון דרך מבחינתו, "שבו התעקשנו להיכנס רגלית במקום בצורה רכובה. בדיעבד, שמענו שהמחבלים ממש פחדו לראות את הלוחמים מתקדמים לעברם ברגל, וככה יצרנו הרתעה בשטח. הרגעים האלו מוכיחים לך שבאמת אתה מבין את התמונה הגדולה - ויודע את דרכי הפעולה הנכונות על מנת לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר".

חטמ"ר יהודה - גדוד 202 ("צפע")

בגבול הדרומי של האוגדה, תפס גדוד 202 את גזרת חברון שחטיבת יהודה. שם, פגשו הלוחמים באתגרים מבצעיים מסוג שונה ביחס לחבריהם. "המשימה העיקרית של הפלוגה שלי הייתה הגנת הצירים המרכזיים בחטיבת יהודה", מספר מפק"ץ הצלפים, סגן א', "כחלק מזה, היו לנו מארבי צלפים שביצענו על הנתיבים. הרבה אירועים שחווינו היו על המקטעים האלו, ותפסנו אותם בהתחלה בתור נקודת תורפה שיש לטפל בה לעומק".

אותם מארבים, אליהם יצאו על בסיס כמעט יומי, נועדו למנוע התניידות של התארגנויות טרור בצירים האלו. "ההבנה הזו שלנו, שהתושבים רואים את הלוחמים בעיניים, ויודעים שיש מי ששומר עליהם - שווה את הכול", משתף סגן א', "ועם התחושה הזו יצאנו מדי לילה לפעול".

"האתגר הגדול בגזרה שלנו, הוא שמדובר במרחב גדול עם הרבה צמתים", הוא מוסיף, "תמיד יש את ההתלבטות של כמה לוחמים צריך לפרוס על מנת שהמשימה תצלח, ויצירת איזון בתור מפקד לכל משימה, ולהבין שאנחנו לא מוותרים על שום דבר. גם אם בדיוק סיימנו מארב - ישר נמשיך לשני".

"הלוחמים עבדו מאוד קשה בגזרה כדי למנוע אירועים שעלולים להתקיל אותנו, וחלילה להגיע ולפגוע באזרחים", ממשיך המפק"ץ, "ובאמת, אנחנו מסכמים כאן עכשיו כמעט חצי שנה, אחרי שאין תושב אחד שנפגע בפעילות פח"עית בגזרת הגדוד - וזה הכול בזכות השמירה הקרובה של הלוחמים על כל מטר קטן".

"אין תחליף לניסיון מבצעי", חורץ סגן ע', "גם צוות הצלפים לפני המלחמה לא פעל כפי שהוא פועל כיום. אנחנו בדיוק בתקופה של לעצור ולהבין איך לקחת את הניסיון המשמעותי הזה, ולהעביר אותו הלאה אל מחזורי הלוחמים הבאים של החטיבה האדומה, כדי שמה שאנחנו חווינו וצלחנו - יהפוך להיות האתגר הכי קטן שלהם".