הסיפור של סיכת הנח"ל החדשה - שחולקה היום לראשונה

עם אור ראשון, לפנות בוקר, סיימו לוחמי מחזור אוגוסט 25' של הנח"ל את מסע הכומתה שלהם, ובכך גם חתמו מסלול בן 8 חודשים. כך, בטקס באנדרטת החטיבה בפרדס חנה, הם קיבלו את הכומתה הירוקה, ואת סיכת הלוחם של "הירוקה". אך הפעם, היה משהו שונה באוויר - ובמדים שלהם. 

צילום: חוד החנית

"המעמד הזה שונה מטקס רגיל", כך פתח המח"ט, אל"ם א', "היום אנחנו חושפים בפעם הראשונה ומעניקים את סיכת הלוחם החדשה שלנו". אחרי יותר משנתיים של תמרון ארוך ברצועת עזה, החליטו אנשי החטיבה לחדש את הסמל שנח על כיסו השמאלי של כל נחלאווי כבר עשרות שנים.

"במהלך המלחמה, הרגשתי שאנחנו צריכים להוביל שינוי ברוח", מספר רנ"ג החטיבה, מ', מהוגי הרעיון, "כדי לזכור תמיד, ולהנציח את לוחמי הנח"ל שלחמו במשך יותר משנתיים, ואת אלה שנפלו או נפצעו. התחלתי לחשוב איך אנחנו רוצים שהסיכה החדשה תיראה, ומה היא תייצג. ובמקביל, התחלנו לעצב אותה". 

צילום: חוד החנית

וכך, לאחר תהליך בו עיצבו סקיצות ובחנו אותן, הגיעו לתוצאה הסופית: בשונה מקודמתה, מורכבת הסיכה מ-4 חצים שעברו שינוי, והוצמדו לצדו השמאלי של המגל, כאשר כל אחד מסמל גדוד מהחטיבה - בזלת, טופז, שחם וגרניט. אך ההבדל המשמעותי מסתתר דווקא מאחורי החרב, המגל והחצים. "הוספנו עוד כנף אחת שמייצגת את הרוח שלנו בחטיבה". 

המגל והחרב משלימים זה את זה, ויוצרים את צביון החטיבה. "הכלי החקלאי, מסמל את החיבור לאדמה ולארץ, החלוציות וגרעיני הנח"ל שהוקמו על מנת ליישב את המדינה", ממחיש רנ"ג מ', "מנגד, החרב, מבטאת את החתירה למגע, העמידה במשימה, הנכונות לקרב, ואת תחושת הביטחון שיצרו הנחלאווים. השילוב של שניהם הוא מקור הכוח שלנו".

צילום: חוד החנית

ועם שחר, לאחר שסיימו הלוחמים החדשים את המסע, הם היו הראשונים לענוד את הסיכה החדשה שהוענקה להם. "זה היה רגע מרגש מאוד עבורי", מודה רנ"ג החטיבה, "גם כי הפרויקט הזה שעבדנו עליו כל כך הרבה סוף סוף מתממש, כולנו חיכינו לרגע הזה".