בהכשרת הלוט"ר עוברים הרבה, אבל רק עכשיו הגיעו למסלול המוכר הזה

אם יש מסלול שרוב הישראלים זוכרים מהתיכון או מתנועת הנוער, זה כנראה מסע "ים אל ים" - מחופי הים התיכון ועד למצוקי ארבל על שפת הכינרת. אבל בשבוע שעבר, אותה דרך מוכרת קיבלה אופי שונה לחלוטין, כשנוב' 25' של הכשרת הלוחמה בטרור (הלוט"ר) החליף את הטיול "הקלאסי" בעשרות קילומטרים של  ניווטי לילה ופשיטות מבצעיות.

"זה השבוע המתגלגל הראשון בו החיילים פועלים במידה כזו של עצמאות", סג"ם ר', מפק"ץ במסלול, מציג את הדינמיקה החדשה שנתקלו בה הלוחמים שלו, 9 חודשים לתוך ההכשרה.

הם חולקו לחוליות קטנות, כשלכל אחת מונה מפקד מתוך הצוות עצמו. "לאורך השבוע כולו, הם ניהלו לבד לחלוטין את שגרת היום-יום - החל מחלוקת המזון והמים, דרך ניהול זמני השינה והקמת עמדות השהייה, ועד לפתרון בעיות בזמן אמת - בעוד סגל המפקדים החונכים צופה מהרקע", הוא מגולל.

לוח הזמנים הותאם במיוחד לפעילות לילה אינטנסיבית. עם רדת החשיכה, יצאו החוליות לניווטים רגליים ששולבו בהם משימות טקטיות מגוונות בקרבת הציר. "מטרת הניווט היא לא עוד 'להגיע מנקודת התחלה לנקודת סיום', אלא הגעה ליעדים מבצעיים - שם ממתינות משימות כמו כיבוש מבנה, העמדת תצפית, יציאה להתקפה ומיד מעבר לתרחיש הבא".

בתוך זה, הלוחמים תרגלו סריקות אחר מטענים חשודים במטעי זיתים, התמודדות עם היתקלויות בשטח נחות (כזה שהאויב מקיף), ואף טיהור מבנים נטושים וכפרים ממחבלים.

וכשהשמש הפציעה, בתום הניווטים והלחימה הלילית, הגיעו החוליות למרחבי השהייה והחלו בנוהל הקרב ליום הבא: הקימו עמדות מוסוות בשטח ונערכו למשימה הבאה, שנחשפה רק עם רדת החשיכה.

שילוב הסדרה הזו במסלול ההכשרה, נולד בין היתר כחלק מהפקת הלקחים בעזה ובלבנון. "מרבית הצרכים שעלו מהשטח תורגמו כאן לאימונים ממשיים", קובע סג"ם ר', "הרווח הגדול ביותר הוא העצמאות של החיילים, תחושת המסוגלות שלהם, ופיתוח שדרת הפיקוד הצעירה לקראת מבחני היחיד שיעברו בהמשך".