ב-10 שעות הכשרת טג"ח ירדה בנחל, גלשה בין מפלים, טיפסה לגובה – וסיימה עם האדומה

אם תתבקשו לתאר מסע כומתה, זה כנראה ילך כך: השחר עולה, לוחמים נושמים בכבדות במעלה ההר, סוחבים אלונקות, מזיעים, סופרים צעדים עד לפסגה - ושם, רגע לפני הזריחה, הם חובשים אותה לראשונה. אבל לפעמים, דווקא כשמסובבים את התמונה, יוצא סיפור הרבה יותר מעניין, וזה בדיוק מה שקרה במסע הזה.

יום רביעי, 22:00 בלילה. בשעה שכולם מסיימים את היום, חניכות וחניכים בהכשרת טג"ח רק התחילו. הם הגיעו למצוקי דרגות, כשעל הכתפיים שלהם מונחת משימה לא שגרתית: להוביל אלונקה במורד התצפית, ואז גם לעלות איתה חזרה. חושך, גובה, מאמץ פיזי - וכל זה בשם מטרה אחת: ללמוד לעבוד יחד, גם כשהשטח לא משחק לטובתם.

הכשרת טג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ) נחשבת לאחת ההכשרות הייחודיות בצה"ל. הלוחמים והלוחמות בה מתמחים בפעולות חילוץ מורכבות בתנאי שטח קיצוניים - ממערות עמוקות ועד מצוקים תלולים. 

הירידה מהמפל, היא זו שהפכה את מסע הכומתה לשונה מהרגיל, כך מסביר סגן ש': "מדובר בירידה אנכית טהורה, בה החניכים גולשים על חבל בין מספר מפלים, כשביניהם יש מקטע של תוואי מורכב שצריך להעביר דרכו את האלונקה. זאת אומרת שהמסע הוא לגובה ולא לאורך". 

אך כיצד זה נראה בפועל? כל חניך ממלא תפקיד משמעותי בתהליך ה'שטיפה' - ירידה מאורגנת במפל, עם אלונקה, תחת תנאי שטח מאתגרים. בין בעלי התפקידים ניתן למצוא את מפקד המפל, המחַלץ והגולש.

למי מכם שמיהר לחשוב שהמשימה פשוטה לביצוע - אז הנה, לתמונה נכנס פרמטר נוסף, והוא הדקות שסופרות לאחור. "בעקבות החום אנחנו נמצאים במגבלת זמן כדי להשלים את האקט", קובע סגן ש', "לכן, החניכים נדרשים להרבה מקצועיות, דיוק ואורגניות". 

והאתגר, כפי שמתברר בשטח, מורכב במיוחד. "גם הפן הפיזי וגם הפן הנפשי באים לידי ביטוי לאורך התרגיל", הוא מוסיף, "אך הקושי לא מסתיים בכך. במהלך הלילה הם מחליפים תפקידים – כל אחד נכנס לנעלי המחלץ, הגולש והמפקד, ונבחן על הפן המקצועי בכל אחד מהכובעים האלו. זה מוסיף הרבה עומק לידע שלהם".

"עם זאת, אני חושב שמה שהכי יפה באקט הזה, הוא היכולת שלהם להיות אנשי צוות, שנמצאת תחת מבחן משמעותי", מדגיש המפקד, "בכל פק"ל יש רגע שבו מישהו נמצא בפרונט - אבל האתגר האמיתי הוא לדעת גם להיות 'הפועל הפשוט'. לבחור מתי להוביל, ומתי לשים את האגו בצד ולתת מקום לאחר".

המשימה הזו, מעבר להיותה אתגר מקצועי, מסמלת גם שלב התבגרות בהכשרה - בו החניכים מתחילים לקחת פיקוד, ולא רק לבצע. "החל מהרגע שהכומתה בידיהם, הם מצטרפים לשורות המדריכים, וזה היבט חשוב בשירות ביחידה. מעבר ללהיות איש צוות טוב, צריך לדעת כיצד להפוך מישהו אחר לאחד כזה. ה"עליית מדרגה" הזו, היא חלק ממה שהופך את הרגע לעוצמתי יותר".

אומנם מדובר במסע לא שגרתי, אבל אם תשאלו את מפק"צ הטג"ח, זה לא מה שהופך אותו למיוחד באמת. "כל הדבר הזה קורה בעצם על גבי התפאורה הכי יפה בארץ, בין המסלולים, לתצפיות, ההרים והטבע. ברגעים הקשים, אנחנו פשוט מביטים קדימה לעבר הנוף, מבינים כמה הרגע הזה משמעותי ונזכרים שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו".