הלוחם שהפך למפקד היחידה - נפרד מ"רוכבי השמיים"

עבור סא"ל א', הפיקוד על יחידת רוכב שמיים היה לא עוד תפקיד בשרשרת הצבאית - אלא הגשמת חלום. ואין במשפט הזה שמץ של ציניות. 

לפני 17 שנה התגייס לשורות היחידה, ומאז היא הפכה עבורו לבית. כל תחנה משמעותית שעשה שם עיצבה את דמותו הפיקודית. ממ"מ, דרך מ"פ ועד כאמור מפקד היחידה, תפקיד אותו הוא מסיים בזמן כתיבת שורות אלה, לאחר שנה וחצי. 

וב-18 החודשים האחרונים, כפי שהוא מעיד, עבר המקום שינוי עמוק בכל הנוגע לתפיסה הטקטית: "בחודשים הראשונים שלי, הפעלנו כלי אחד בלבד - רוכב שמיים, האמצעי בו אנחנו משתמשים יותר מ-15 שנה. למרות שאנחנו מכירים אותו היטב, יש לו כמה חסרונות - הוא מעט מיושן, ומתאים למשימות מסוג מסוים בלבד ורק בגזרות ספציפיות". 

ביחידה חיפשו פתרונות להגדלת הארסנל: "חקרנו וגילינו את היתרונות של כלים נוספים בעולם החשיפה והתקיפה - הרחפנים. החלטנו שאנחנו מבצעים שינוי ביחידה, וברגע שצוות רוכ"ש חובר לגדוד, הוא מביא איתו ערכה של רחפנים מתאבדים ותוקפים בגדלים שונים, בנוסף לרוכב שמיים. כך הפכנו את הצוותים שלנו למגוונים, יעילים וקטלניים יותר".

בתוך זמן קצר, הפכה היחידה למובילה בתחום, ומפקדיה קיבלו פניות עבור קליטה, הטמעה ולמידה מתוך הלקחים שהפיקה רוכ"ש על האמל"ח החדיש.

"ואנחנו רואים את התוצאות. צוות שלי היה חבור לגדוד במשך 60 יום רצופים ברצועת עזה, והשמיד כ-60% מכלל הזיהויים העצמאיים של תקיפות אוויריות בגדוד", מוסיף סא"ל א', "כל זה קורה בזכות תקיפות עצמאיות של הצוותים עם הכלים החדשים והישנים - זה בעיניי, אירוע מכונן עבור היחידה". 

כל אותה העת, במקביל לפעילות בדרום, הם נערכו גם בזירה הצפונית. כך קרה, לקראת מבצע 'חיצי צפון' בספטמבר האחרון, שאליו התכוננו במשך תקופה ארוכה. כשהגיעה הקריאה, כבר היו מוכנים עם הכלים. "הייתה לנו נוכחות נכבדת בשטח, הן מבחינת לוחמים ולוחמות, והן מבחינת האמצעים. בזכות זאת, מה שתכננו יצא לפועל, והצלחנו להיות משמעותיים גם שם". 

מכאן לזירות נוספות: באיו"ש - סיוע משמעותי למעצרים, ובגזרת גבול ירדן ומצרים - סיכול הברחות. בו בזמן, מקפידה היחידה לשכלל את אמצעיה, ובין היתר קולטת בימים אלה את רוכב שמיים 2.0, שמטרתו לייעל ולהביא יתרונות נוספים לשדה הקרב.

אז לא פלא שסא"ל א' מתקשה להיפרד. "סיום התפקיד הוא סגירת מעגל משמעותית עבורי", הוא אומר, ואי אפשר שלא להבחין בהתרגשות בקולו. "לפני עשור, כשהייתי מפקד בית הספר להכשרות, קלטתי את הלוחמות הראשונות ביחידה, מהלך שהביא להגדלת הסד"כ בצורה משמעותית והוביל ליתרון בשטח". 

מאז, הוא הבין מה הוא הדלק שמניע את היחידה קדימה: "ללא ספק, האנשים הם החשובים. אנחנו מתפתחים ומשתנים כל הזמן, והכלים משתכללים לאורך השנים. אבל שום דבר לא היה מתאפשר בלי החיילים והחיילות כאן".

"הם אלה שהביאו את התוצאות בשטח במהלך המלחמה, הם אלה שהובילו את השינויים האלה. וכל זה רק בזכותם, בזכות האכפתיות שלהם למקצוע, וסל הערכים שהם מביאים איתם - בסדיר ובמילואים", משתף הקצין, "יש לי פה מילואימניקים שעשו מאות ימים כי אכפת להם. כי הם רוצים לשנות ולהשפיע. הייתה לי הזכות לקחת חלק בכל רגע ושינוי ברוכב שמיים".