"רימונים מתפוצצים, צעקות, אתה מבין שמשהו מסתתר בבית הזה"

'גולני' ו'לבנון' הן צמד מילים שמלוות זו את זו כבר שנים. כמובן שגם במהלך מבצע 'חיצי צפון' בדיוק לפני שנה - הסיירת החומה ניצבה בצד השני של הגבול הצפוני, או ליתר דיוק, בלב עייתא א-שעב. שם, משימה שגרתית בכפר השיעי הובילה לקרב שעתיד לתפוס מקום של כבוד בשרשרת המור"קים של היחידה.

רס"ן מ', סגן מפקד הסיירת דאז, זוכר את מטרת המבצע ההתחלתית: "לכבוש את ארבעת המבנים של כוח רדואן של חיזבאללה בכפר הלבנוני, ולהשמיד תוואי של מנהרה שנחפרה באזור". כדי להפוך את היעדים האלו לברי ביצוע בשטח, פנה הכוח תחילה אל הקסבה, המרחב הבנוי והצפוף ביותר.

ביום שלישי, 15 באוקטובר, בזמן שפועלים הלוחמים והמפקדים בשטח, הגיעה לאוזניהם ידיעה מודיעינית ששינתה את התמונה. "אנחנו מקבלים מידע מדויק על כך שיש מפקד בכיר מאוד בכוח רדואן, ככל הנראה מפקד המתחם של גזרת עייתא א-שעב, בקרבת מקום", חושף סא"ל ד', מפקד הסיירת בזמן האירוע.

"בעקבות הנתון העדכני", הוא ממשיך, "הבנו שיש מבנה אחד מבין הארבעה שבו עשויה להימצא המפקדה של ראש הגזרה". אבל סריקה של הזירה מלמדת שהמקום בעייתי בדיוק כמו שחשדו הכוחות - הלוחמים מגלים פתח כניסה למנהרה, ומיד עם טיהורו, פתח נוסף.

"בזמן אמת, אנחנו שומעים באוזנייה שמסתתרים בתוואי ארבעה מחבלים, הבכיר ועוד שלושה פעילים", הוא מציין.

לאחר מצור ומשא ומתן עיקש, יוצאים המחבלים ממקום מחבואם, ומיד נלקחים לחקירה יסודית שנמשכת לאורך הלילה. "בזכות זה, הצלחנו לאסוף המון מידע שלא היה קיים קודם", קובע רס"ן מ', סגן המפקד, "ויכולנו לשרטט במדויק את יעד התקיפה לבוקר שלמחרת: שני מבנים המחוברים במנהרה".

מיד עם אור ראשון, פותחים הכוחות במבצע במבנים שסומנו בחקירה. "ביצענו התקפה על פי הספר", משחזר רס"ן מ', "טנקים, חיפוי ובידוד. D9 לגילוף קומות הקרקע, שלילת מטענים והענקת סיוע בגילוי פירים". לאחר מכן, החלו להיכנס פנימה. "טיהרנו את הקומה הראשונה במכת אש והתחלנו לעלות לכיוון הקומה העליונה", משחזר סמ"ר נ', לוחם בסיירת גולני.

כשהצוותים עולים במדרגות, נשמע בבת אחת רעש אדיר. מחבלים שמסתתרים בבוידעם ובחדר צדדי פותחים לכיוונם באש מרוכזת. "צרורות מכל כיוון", סמ"ר נ' נזכר, "רימונים מתפוצצים, צעקות, אתה מבין שקורה שם משהו בתוך הבית". הדיווחים בקשר היו בהולים, חלקי מילים חתוכות - יש נפגעים.

רס"ן מ' מזנק קדימה: "סמטה צרה הפרידה בין שני המבנים, ואני רצתי דרכה. כדורים שורקים מעליי, איך שאני עולה אני מקבל צרור לכיווני ושניים פוגעים לי ברגל". במקביל, סמ"ר נ' מזהה את מקור האש ופועל לבלום: "אני קולט ירי מסיבי מגיע מאזור הבוידעם ומתחיל להגיב בחוזקה, ללא הפסקה".

"אנחנו מבינים שיש פצועים והרוגים", משחזר רס"ן מ', "ואני מפנים שאני צריך לקחת את המושכות, גם אם נפצעתי.  הקרב ממשיך ומתכווץ לגרם המדרגות, רימון מושלך פנימה וענן אבק סותם את המסדרון. אני מדדה על רגל אחת לחדר השמאלי ומזהה מחבל שיורד מהקומה השנייה, פותח באש ומחסל אותו במסדרון".

אבל ההיתקלות לא נגמרת שם. שני פעילי כוח רדואן, אחד עם PK ואחד עם קלצ'ניקוב, נדחקים אל הזיג ויורים אל פתח הדלת. "מהירי נהרג יהודה דרור יהלום ז"ל". באותו קרב נפלו גם רס"ן אופק בכר ז"ל, סרן אלעד סימן טוב ז"ל, סמ"ר אלישיב איתן וידר ז"ל, וסמ"ר יעקב הלל ז"ל, ונפצעו באורח קשה קצין ושני לוחמים מהסיירת. 

"אני ספגתי כדור נוסף באגן", ממשיך רס"ן מ'. למרות הפציעה, מיקד את המאמץ במשימה. "התרכזתי בלהכווין כוחות. בסוף, כל עוד המחבלים לא מובסים - אי אפשר להתקדם".

כשהעשן מתפזר ושוקע, הזירה מתבהרת. "קלטנו שתי גופות של מחבלים, אחת מעל השנייה, ועוד אחת נוספת שרועה במסדרון", מספר סמ"ר נ', "ואז זינקנו לקומת ההיתקלות תחת אי-ודאות, מאתרים ומפנים פצועים".

במקביל, כוחות עתודה ממהרים אל המבנה. לאחר בדיקה מעמיקה של האתר וביסוס השליטה בו, המשימה שנסמכה על מודיעין מיידי נסגרת בשטח. אך גם כשהאירוע מגיע לסיומו, ה'מצפן' המוסרי נותר ברור ללוחמים. "הגיבורים האמיתיים הם אלו שנפלו והקריבו את חייהם", חותם סמ"ר נ', "אנחנו זכינו להישאר פה, לספר ולהנציח אותם". 

הקרב הנחוש שניהלו הצוותים באותו יום בלבנון מצטרף לרשימה ארוכה של סיפורים שניצבים בלב החטיבה החומה. "בכל מלחמות ישראל", מוסיף רס"ן מ', "עד שלא עמדנו ביעדים שלנו בחרמון, בבופור או בתל פאחר, לא עצרנו - וכך גם במלחמה הזו".