הם הכירו בטירונות גולני - ועכשיו מובילים אותה יחד

עד שהגיעו לבקו"ם, ס', ג' וק' לא הכירו זה את זה. אבל מאז - קשה מאוד להפריד ביניהם, והכול בזכות גולני. הם עברו הכשרה משותפת, עלו לגדוד 51, ונלחמו כתף אל כתף בכיסופים. גם כשיצאו לפיקוד וקצונה, ברור היה להם שיעשו זאת יחד. כעת, הם סגרו עוד מעגל של 50 ק"מ - ועברו זה לצד זה את מסע הכומתה בפעם ה-2, רק כמ"מים

11.11.25
מערכת את"צ

זו אומנם הפעם השנייה בה עברו סגן ס', סגן ג' וסגן ק' את מסע הכומתה של גולני, אבל ההתרגשות שלהם עדיין ניכרת, ואפילו אחרי עוד 50 ק"מ בתוואי ההררי של צפון הארץ. אז, הם חיכו סוף סוף לחבוש את החומה, והיום בתור מ"מים בחטיבה, הם העניקו אותה לחיילים שלהם - שהפכו רשמית ללוחמים מן השורה.

השלושה, עברו את הכשרת גולני יחד בנוב' 2022, ועלו גם לאותו הגדוד - הלוא הוא 51 'הבוקעים הראשון'. וקבלו רמז קטן להמשך המסלול המשותף: הפלוגה שלהם, 'הפיקודית', כשמה כן היא - מסלילה את הלוחמים בשורותיה לצאת לקורס מ"כים בתוך זמן קצר.

ובימים שלפני 7 באוקטובר, הוצב הכוח שלהם במוצב כיסופים, ובשבת ההיא התעוררו למצב מלחמה. ובזמן שהשמש רק עלתה, התקדמו השלושה במהירות יחד עם חבריהם אל הקיבוץ הסמוך, ומסביבם - שריקות כדורים, בתים בוערים ועשרות מחבלים האורבים מכל עבר.

"מהדקה שהוקפצנו לשם, אנחנו עוברים היתקלות אחר היתקלות - ככה במשך שעות", מעלה בזכרונו סגן ס', "הכוח שלנו לבד לגמרי, מתמודדים עם סיטואציות שאני עדיין לא מאמין שראיתי, כל אחד מאיתנו סוחב מאז רגעים מורכבים מאוד".

לאחר מספר שעות של לחימה עצימה, מגיעה תגבורת, ובעזרתה מחלקים את הקיבוץ לגזרות. "אנחנו נכנסים לטהר את האזור הצפוני, ופתאום - נורה עלינו RPG, ואני מבין שנקלענו למארב. כל אחד מתאפס על עצמו במהירות, ונכנסים לעמדות כדי להמשיך", סגן ס' מוסיף ומגולל, "את השעות הארוכות של טיהור הבתים אני לא אשכח בחיים. הוצאנו משם יותר מ-70 אנשים, בית אחר בית - גברים, נשים, ילדים ותינוקות".

"אני הייתי הצמד של ס' באותו היום", ממשיך אותו סגן ק'. "ראינו אזרחים שאין להם דרך להגן על עצמם. באופן אישי, כשעמדתי מול מראה כזה - נפל לי האסימון בנוגע למשמעות של העשייה שלנו. לקח לנו עוד כמה ימים לגלות מה באמת קרה בשאר העוטף, על הנופלים והחטופים". 

באותם הקרבות בקיבוץ כיסופים, איבדו השלושה, שניים מחבריהם הקרובים - סמל גיא בזק וסמל תומר נגר זכרם לברכה. "תומר היה נגביסט", ק' מתאר את דמותו, "הוא היה בעמדה מחוץ למוצב, וניטרל מחבלים אחד אחרי השני. גיא, היה הראשון שחתר למגע. שלושתנו מרגישים חובה עצומה להנציח אותם - הסיפור שלהם הוא גם הסיפור שלנו".

וב-31.10 נכנסה המחלקה לתמרון ברצועה, והשלושה השתתפו יחד בקרבות במשך ארבעת החודשים הראשונים של הלחימה. ולמרות ש-7 באוקטובר שיבש לק', ס' וג' את התוכניות לזמן מה, הם חזרו למסלול המקורי ובינואר יצאו יחד לקורס מ"כים.

ובתומו, לראשונה מתחילת שירותם הצבאי, הם מתפצלים. ס' וג' נשארים 'מודרכים' בקורס המ"כים הבא וק' חוזר לפקד בגדוד, שפעל אז בגזרת לבנון. אך בתום ארבעה חודשים, השלושה מתאחדים ומחליטים לצאת יחד לקורס קצינים.

"הקשר בינינו - זה כבר לא חברות, זה משפחה", פוסק ס', "אנחנו עושים ארוחות שישי יחד, ומטיילים בשבתות. הם רואים עליי הכול, ואני יודע על כל מה שקורה איתם. גם היום הנורא ההוא בכיסופים, יצר בינינו חיבור שאי אפשר להסביר במילים למי שלא היה שם איתנו".

שלושתם, מקבלים שיבוץ כמ”מים בהכשרה, ויחד מפקדים על מחזור מרץ 25 של החטיבה החומה. "זאת הייתה תקופה משמעותית. דיברנו עם החיילים לא מעט על 7 באוקטובר", מספר סגן ס', "רצינו שהם ילמדו מזה, ויראו בעיניים את מה שקרה , לא רק מקצועית - אלא גם ברמת ההנצחה. אני לקחתי את המחלקה שלי לשם, ועברנו על כל עץ, בית ופינה - בדיוק כמו שהיה אז. היה לי חשוב להעביר את האירוע הזה הלאה".

ובשבוע שעבר, כאמור, לאחר שמונה חודשי הכשרה, יחד כסגל, הובילו את מסע הכומתה של ההכשרה וסגרו עוד מעגל משותף. "רשמנו פרק נוסף יחד", מחייך ס', "החיילים שלנו הפכו ללוחמים, ועכשיו, גם כל אחד מאיתנו ממשיך לדרך שלו, אני וג' חוזרים ל-51, וק' ממשיך בהכשרות. אבל יש עוד זמן לשירות, ואני מאמין שכולנו עוד ניפגש שוב - וברור שזה יהיה בגולני".