יותר משנתיים סיירת גבעתי לא הייתה שם. ואז הגיעו נוב' 24

כשאתם מדמיינים לוחמי גבעתי, זה בטח על רקע הנוף הדרומי. אבל בסוף שבוע האחרון, תפסנו אותם דווקא במדרונות החרמון, כאשר מחזור נוב' 24' של הסיירת סיימו את המסלול, והיו לראשונים מזה שנתיים שעשו זאת על ההר הגבוה בישראל.

"אלה רגעי השיא של ההכשרה שלהם", מגדיר מ"פ ההכשרות במסלול סיירת גבעתי, סרן ג', את מה שקרה במהלך השבוע המסכם, שחתם 16 חודשי מסלול, "כל הכלים שהם רכשו והיכולות שלמדו באים לידי ביטוי בשבוע הזה. משיתוף הפעולה שלהם והאמון אחד בשני, ועד היכולות שלהם כקבוצה". 

לשבוע שני רבדים: מבחן וסיכום. "בהיבט הראשון, העיקרון מאוד פשוט - לאחר שבחנו את יכולות הפרט של כל אחד מהם בתרגילים קודמים, כאן אנחנו מאבחנים את תפקוד הלוחמים כצוות אורגני", הוא מפרט, "המטרה שלהם היא לעמוד יחד בכל המשימות שיקבלו במהלך השבוע, קשות ככל שיהיו". 

ברובד השני, הסיכום, השבוע מפגיש את הלוחמים עם כל מה שהתעסקו בו יותר משנה. זה בדיוק הזמן שלהם להפגין את סל המיומנויות שפיתחו מהרגע שהתגייסו. ולהבדיל מהמחזורים שסיימו ב-14 החודשים האחרונים, הפעם הוחלט לפרוס את התרגיל המסכם של הסיירת לאורך כל הארץ.

"התחלנו את השבוע בדרום באזור קציעות", אומר מ"פ ההכשרות, "וסיימנו אותו ברמת הגולן. בכל מקום בו שהינו, התקיים תרגיל מותאם לתוואי ולתמונת המצב המבצעית הנוכחית". 

תהליך התכנון החל כחודשיים לפני שיצא לפועל. תחילה, החליטו המפקדים במה להתמקד, ואילו תכנים חשוב להם במיוחד להעביר בפרק הזמן הזה. "זה אחד האירועים המושקעים בהכשרה, מבחינת הקשב והזמן שלנו כמפקדים, אם לא הכי". 

בשנתיים וחודשיים האחרונים, נלחמה החטיבה כולה ברצועת עזה, אז כמובן שהשבוע המסכם הותאם לניסיון המבצעי - והתקיים בעיקר בתוואים בדרום, שמזכירים את תא השטח ברצועה. "כעת, לאחר שעלתה החטיבה בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה לתפוס קו בצפון, גם הגזרה הזאת הפכה רלוונטית, אולי אפילו יותר מעזה", הוא מתאר, "לכן החלטנו להתמקד בה, במהלך השבוע הזה". 

הם קיימו בגולן תרגיל במסגרתו קיבל כל צוות בפלוגה יעד מדומה אחר, פשט והשתלט עליו. "היה על הצוותים לקיים נוהל קרב, ולתכנן את דרך הפעולה שלהם. לאחר שעה הם כבר יצאו לדרך. בכל איתור כזה ארבו שבעה 'מחבלים' דמויי אויב, אותם היו צריכים לחסל". 

דוגמה נוספת אפשר היה לראות בתרגיל פלוגתי בו היו צריכים כלל לוחמי המחזור לפשוט על שכונה כחלק מהתקפה חטיבתית כוללת. כאן, הלוחמים כבר קיבלו תפקיד יותר עצמאי, והיו אלה שתכננו את המבצע. "הם היו צריכים להחליט איזה צוות אחראי על כיבוש אילו יעדים, מה תהיה פריסת יכולות הרפואה, ובאיזה אופן מפנים, איזה רתק למקם איפה, מי יהיה כוח עתודה, ועוד המון אלמנטים נוספים".

אך לעלייה לחרמון יתרון נוסף, אותו ניצלו מפקדי המסלול על מנת לדחוק את הלוחמים שלהם לקצה היכולת. "עכשיו חורף. החרמון קר במיוחד, ונושבות בו רוחות חזקות מאוד וגשם שסיפקו אלמנט נוסף של איתנות. הצוותים כולם טיפסו 1,100 מטרים לאורך כ-6 מטר התקדמות אופקית. מדובר בעלייה טהורה ומאתגרת במיוחד, עם ציוד מלא על הגב במשקל רב מאוד. הם סיימו את האתגר הזה עם תחושת מסוגלות משמעותית במיוחד".

וכשתם לו השבוע, הפכו רשמית חיילי הפלוגה ללוחמי סיירת מן השורה, וגם עבור סרן ג' היה זה רגע משמעותי. "מעבר להתרגשות הברורה מאליה, עבורי זה גם היה ממש סגירת מעגל ברמה האישית", הוא משתף, "אלה חיילים שהגיעו אליי לאחר טירונות היחידה, וממש ראיתי אותם מתפתחים כלוחמים, ורוכשים כלים שונים לקראת השירות הקרבי שלהם, מעבר לזיג".