טקס התייחדות לזכר חללי עוצבת 'עקבות הברזל' (401)

טקס ההתייחדות השנתי לזכרם של נופלי עוצבת 'עקבות הברזל' (401) התקיים אתמול (רביעי) באתר ההנצחה 'יד לשריון', בראשות מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, מפקד 'עוצבת הפלדה' (162), תא"ל שגיב דהן, קצין שריון ראשי, תא"ל אוהד מאור, מפקד עוצבת 'עקבות הברזל' (401), אל"ם מ', המשפחות השכולות, מפקדי וחיילי החטיבה, בעבר ובהווה.

נציגת המשפחות השכולות, אחותו השכולה של רס"ן גיא נזרי ז"ל, סרן תמר נזרי אמרה: "בפרשת השבוע בשבת הקרובה נקרא את נאום הפרידה של משה רבנו מבני ישראל, משה רבנו שנלחם והוציא את עם ישראל ממצרים ולא זכה לארץ המובטחת".

"לפרשה קוראים ואתחנן על שם תחנוניו של משה להכנס יחד עם בני ישראל ארצה. כמו הנופלים שלנו שלא יזכו בבניינה של ישראל מחדש והם כבר לא יוכלו להתחנן. תחושת ההחמצה הזו קשה עליי וברגעים שאני מרימה מבט וזוקפת קומה".

"אני רואה אתכם, לוחמי חטיבה 401, מישרים מבט לעבר הארץ הזו, הטובה, והיפה ומכריעים את הלחימה בעוז וענווה באחוות שריונאים. אתם כמו משה וכמו גיא שלי מזכירים לי שטוב לחיות בעד ארצנו!"  

"בשם משפחות הנופלים אני רוצה לאחל רפואה שלמה לכלל פצועי החטיבה ופצועי צה״ל בגוף ובנפש ושולחת חיבוק וכוחות למשפחותיהם. חיל השריון וחטיבה 401 בפרט. תודה על כך שאתם בית בעבורנו, תומכים מחזקים ומנציחים את מורשת יקירנו אנו משפחה, לא מבחירה אלא מכורח המציאות ומשפחה זה לתמיד".

"אסיים בתפילה לשלום חיילנו, להשבת כל חטופנו במהרה לימים שקטים  לרפואת הלב השבור. מגיע לנו".

מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור המשיך: "מפקדי ולוחמי חטיבה 401, משפחות יקרות, אנחנו במלחמה ארוכה קשה וכואבת שורותינו חסרות, כל חלל סודק את הלב, משהו בנו מת עם כל נופל מראות אחינו המוחזקים בתת תנאים בשבי חמאס לא נותנים לנפשנו מנוח".

"אך זאת יש לומר בקול צלול, חד וברור, המלחמה צודקת והכרחית לביטחונה של מדינת ישראל. רוחנו איתנה! נחושים אנחנו! לא נחדל עד אשר נממש את יעדי המלחמה, נשיב את אחינו החטופים ונסיר כל איום על מדינת ישראל".

"בניכם היקרים והתמימים מיום הקמתה של החטיבה, היו תאווי ואוהבי חיים היו להם חלומות להגשים ולממש. מתוך האהבה לעם ולמדינה יצאו לשדה הקרב, לחמו בחירוף נפש במשימת ההגנה על הבית".

"ילדיכם לחמו תחת פקודות חוקיות ומוסריות! הם שמרו על צלם אנוש עד רגע נפילתם. לחמו ונפלו כמקדשי חיים ולא כמבקשי מוות. אנו פועלים בעיקרון המידתיות, אנו מתאמצים לפגוע באיוב שפל המסתתר בתוך אוכלוסיה והופך בתי חולים למפקדות חורשות מזימה, בית ספר למעבדות נפץ ואתרי שיגור".

"אל מול קמפיין שיקרי ונבזי של הרעבה, אנחנו עושים מאמץ גדול כדי להכניס לרצועה מים, מזון, תרופות ודלק".

מפקד עוצבת 'עקבות הברזל' (401), אל"ם מ' סיכם: "בשנת 1953 קיבל דוד בן גוריון מכתב מנער ששמו דוד גרינשפון. במכתבו תהה הנער, האם ישנם עוד 'חלוצים' בחברה הישראלית, בתשובתו היטיב בן גוריון לתאר בקצרה את תפיסת החלוציות מנקודת מבטו: 'כל אדם צריך ויכול למצוא אותה בליבו. יש אנשים שהנאתם הגדולה והעיקרית היא שהם נותנים, הם יוצרים, הם מחדשים. אינם חיים רק על חשבון מעשי אחרים. הנטייה והתענוג לתת, ליצור ולחדש, זוהי חלוציות'".

"אלו הם המשרתים בחטיבה מיום היווסדה, אנשים חלוצים, ערכיים וחזקים. כאלו היו הבנים והבנות שנפלו ומסרו נפשם למען האחר, למען העם, המדינה והעתיד של כולנו. הם היו אנשי רוח וברזל ונפלו כאשר היו בעיצומו של שירות משמעותי ולא מובן מאליו".

"המחיר כבד וכואב וטבעית השאלה אם 'הלנצח תאכל חרב?' המחיר הכבד שאתן המשפחות השכולות משלמות, הלוואי ויובילו לכך שילדינו, נכדינו וניננו לא יצטרכו עוד לאחוז בחרב. לא יצטרכו להילחם בעבור הזכות הטבעית לחיות בשלום ושלווה בארצנו".

"משפחות יקרות, ותיקות וחדשות כאחד, אני יודע שאין מילים שיכולות באמת לנחם, אך דעו שאנו זוכרים את הנופלים, מכבדים אותם ואת פועלם וממשיכים לפעול לאור מורשתם והדרך שהטוו לנו בימים אלו אנו בעיצומה של מלחמה קשה. המלחמה ארוכה, אך יש בנו את הנחישות, העוצמה ואמונה שלמה בצדקת דרכנו".

"אנו נמשיך להילחם ככל שיידרש עד אשר ישובו לביתם או לקבר ישראל כלל החטופים ועד אשר חמאס לא יהווה יותר איום על מדינת ישראל. נילחם עד שננצח".