צוללים לסיפורים של מחזור 129

קורס צוללן נחשב לאחת ההכשרות המאתגרות והאינטנסיביות בצה”ל. שעות ארוכות של עבודה, עומס פיזי ומנטלי, מבחנים בלתי נגמרים ורגעים שבהם כל אחד צריך להחליט אם הוא ממשיך או נשבר. אבל עבור חניכי מחזור 129, הכוח האמיתי של הקורס לא היה רק באימונים או בביצועים אלא באנשים שסביבם.

סמל ד׳ ממגמת אלחוט וסמל א׳ ממגמת נשק, חניכי המחזור, מספרים על הקשרים שנבנו לאורך הדרך, על הדמויות שהפכו את הימים הקשים לקלים יותר, ועל הרגע שבו הבינו שהקורס כבר מזמן הפך למשפחה.

כשמבקשים מסמל א׳ לתאר את המחזור בכמה מילים הוא פותח במשפט: ״אנחנו מחזור מאוד אנרגטי״ ומוסיף, ״מחזור מורעל. אנחנו אף פעם לא נסתפק במינימום הנדרש מאיתנו״, הוא מספר שבהכשרה הם תמיד ניסו לפרוץ גבולות ולעשות דברים בדרך שלהם, והיצירתיות והשאפתנות הזו היא שמייחדת את 129.

כבר בתחילת ההכשרה הבינו החניכים שהמסלול לא הולך להיות פשוט. הימים היו אינטנסיביים, עמוסים ולפעמים גם שוחקים מאוד. כמעט שלא היה זמן לעצור, לדבר או לפרוק. דווקא מתוך הקושי, נולדו הרגעים שהכי זכורים להם היום.

״אחרי כיבוי אורות היה אסור לדבר״, נזכר סמל ד׳, ״אבל אצלנו בצוות תמיד היינו מתחילים לדבר דווקא אז. כל ההומור, השיחות, כל מה שלא הספקנו להגיד במהלך היום היה יוצא בלילה״. אותן שיחות ליליות הפכו למסורת צוותית. לפעמים המפקדים היו תופסים אותם, אבל מבחינתם זה היה שווה הכול.

״היו מוציאים אותנו החוצה באמצע הלילה, על הידיים, אחרי שכבר נרדמנו״  מספר סמל א׳. ״אבל אלו גם היו הרגעים שהכי חיברו בינינו. היינו פורקים אחד לשני, צוחקים, ומבינים שאנחנו עוברים את זה ביחד״.

לאורך הדרך, כל מחזור מפתח לעצמו את הדמויות שאי אפשר לשכוח. במחזור 129 כולם מסכימים שסמל נ׳ היה ״כוכב הפלאברה” של הקורס.

״עשינו טקס פנימי בסיום שלב הבסיסי״ מספר סמל ד׳, ״הוחלט ברוב קולות שנ׳ יזכה בפרס ב - א׳ פלברה״. ד׳ מוסיף, ״הוא פשוט בן אדם שתמיד יודע להצחיק, גם ברגעים הכי לחוצים״. לדבריהם, אפילו המפקדים לא הצליחו להישאר אדישים להומור שלו.

אבל לצד הצחוקים, היו גם רגעים לא פשוטים. אחד הקשיים הגדולים ביותר עבור החניכים היה נושא ההדחות. בקורס שבו כולם חיים יחד 24/7, בלי טלפונים ובלי עולם חיצוני, כל אדם הופך לחלק משמעותי מהיום יום.

למרות הקושי, דווקא הרגעים האלה חיזקו את תחושת המשפחתיות. מבחינתם, הרגע שבו המחזור באמת התאחד היה המעבר לשלב ״יעודי״. ״הסתכלנו ימינה ושמאלה ופתאום הבנו . אלה האנשים שלנו עכשיו״, הם משתפים יחד.

כשנשאלו שני הצוללנים הצעירים מה הרגע הכי זכור להם מההכשרה הם מיד ענו יחד: ״בוחן צוללן״, בוחן פיזי קבוצתי שכל מחזור מנסה לשבור בו את השיא של המחזור הקודם. הבוחן כלל טילוף, ריצה עם ציוד מלא ואלונקה כבדה, כשהזמן נעצר רק כשהאחרון מסיים.

״זה בוחן שממש מראה מי אתה בתור צוות״, מספר סמל א׳, ״אתם מושכים אחד את השני, דוחפים אחד את השני, ואף אחד לא מוותר״.

בנוסף להכשרה הקשוחה, החניכים עברו גם קורס צלילה באילת  חוויה שהם מתארים כאחד השיאים של המסלול. ״זה היה השבוע הכי טוב שהיה לנו בקורס״, אומר סמל ד׳. ״פתאום אתה חווה את הים בצורה אחרת לגמרי״.

עבור סמל ד׳, אחד הרגעים המשמעותיים ביותר היה ההפלגה הראשונה שלו בצוללת. ״עד אותו רגע הכול היה תיאוריה״, הוא מספר. ״ופתאום אתה נכנס לצוללת באמת, רואה איך הכול עובד, מרגיש את האווירה והדינמיקה. זה רגע שאתה מבין למה אתה פה״.

כשמגיעה השאלה ״מה הכוח הכי גדול של מחזור 129?״, שניהם עונים כמעט מיד - האנשים. ״אנחנו יודעים להיות הכי שטותניקים בעולם״, אומר סמל ד׳, ״אבל ברגע שצריך לעבוד כולם מתאפסים ונותנים בראש״.

בסוף, אחרי כל הקשיים, העייפות והרגעים המורכבים, הם מסכמים שהדבר הכי חשוב שלקחו מהקורס הוא לא רק המקצועיות  אלא האנשים שלצידם. 

״למדתי שלא משנה כמה קשה אסור לוותר״, אומר סמל א׳. ״ואני למדתי שאי אפשר לעבור דבר כזה לבד״, מסכם סמל ד׳, ״בלי הצוות שלך ובלי החברים שלך אתה לא תצליח״. וכשמדובר בצוללת, כלי שתפעולו בנוי על תקשורת ועבודת צוות תהיו בטוחים שמחזור 129 לא יאכזב.