אוגדה חדשה תוקם בז"י - 38. כל הפרטים והסמל שנחשף
אחרי שאת פני הלחימה בשנתיים האחרונות הובילו האוגדות המתמרנות, ששינו את התמונה המבצעית בשדה הקרב, בצה"ל מקימים אוגדה חדשה - 38. מדובר באוגדה רב-זירתית שתאחד תחתיה את כלל בתי הספר וחטיבות ההכשרה ללוחמים בזרוע היבשה. והיעד? מוכנות לתמרון ככוח מן המניין ממהלך 27'
אחרי תכנונים ארוכי טווח והכנות מקדימות, בזרוע היבשה מכריזים היום על הקמת אוגדה חדשה - 38. זו, קורמת עור וגידים על בסיס לקחי 7 באוקטובר והלחימה בשנתיים האחרונות, וכחלק משורת שינויים שמטרתם להתאים את בניין הכוח לאתגרי העתיד ומורכבויות ההווה.
הרעיון מאחוריי ההקמה המחודשת פשוט: לקחת את כל מסגרות ההכשרה המרכזיות של הזרוע, לאחד אותן תחת מפקדה אחת, ולהרכיב מהן אוגדה שתשמש כ'בית' להכשרות הלוחמים השונות, וגם עתודה מטכ"לית מתמרנת לכל עניין שניתן להפעיל בעת הצורך.

ואם תהיתם מי יהיו חלק מהאוגדה, הרי שמדובר במרכז הכובד של הזרוע: מביסל"ח ובה"ד 1 שמכשירים את דור המפקדים הבא, דרך שיזפון (חטיבה 460), ביסל"ת (שבטה) ובהל"ץ של החילות המקצועיים, ועד בהל"ג (בית הספר להגנת הגבולות).
בפועל, המשמעות היא ריכוז כל חטיבות ההכשרה תחת מסגרת פיקודית אחת - לא כדי בהכרח להפעיל את כולן יחד באופן קבוע, אלא כדי לשפר את הסדר, המוכנות והיכולת לצאת ולהילחם ביום פקודה. בנוסף, מתוך העובדה שכל החטיבות תמרנו וצברו ניסיון מבצעי, האיגוד יחד נועד למקסם ולייעל את אופן ההפעלה שלהן בעת הצורך.

פרקטית, במישור ההכשרות, האוגדה תהיה אחראית על ההליך כולו: מהשלב הבסיסי ביותר של הכשרת הלוחמים והמפקדים, ועד להפעלה המבצעית, יחד עם השקעת משאבים בפיתוח היכולות. במקביל, מפקדת האוגדה והחטיבות תחתיה ימשיכו לתרגל מעבר לשגרת ההכשרה, כדי לשמור על מוכנות ולדחוף קדימה את היכולות לתמרון.
אומנם היא מורכבת ממספר חטיבות שיושבות בבסיסים שונים, מפקדת האוגדה תמוקם במחנה עמנואל (ג'וליס), ותאוייש על ידי קציני מטה מחטיבת ההפעלה של ז"י - שיכנסו לתפקידם באוגדה בשעת חירום. בראשה יעמוד תא"ל שרון אלטיט, מפקד הכשרות היסוד וחטיבת ההפעלה בזרוע.

גם תהליך ההקמה כבר מתקדם לשלב מעשי: ביולי החל תכנון מרכיבי הכוח והמעבר לביצוע, ובימים האחרונים מתקיים אימון פתיחה למטה האוגדה עם בכירי החטיבות, במקביל לטקס ההקמה. וזה לא הכול - בהמשך השנה יתקיים תראו"ג ראשון כחלק מהדרך לעבר היעד שהוגדר: מוכנות לתמרון פעיל מסוף השנה הקרובה.
ומה עומד מאחוריי ההחלטה ההיסטורית? המהלך מגיע לאחר במלחמה הנוכחית התחדד עד כמה האוגדות המתמרנות הן שמובילות את הלחימה ומשפיעות ישירות על התוצאות בשטח. מתוך ההבנה הזו, ובמקביל להרחבת היקף המשימות והצורך לתכלל את המאמצים בזירות השונות, בזרוע החליטו להוסיף 'שחקן חיזוק' משמעותי למגרש.

ואם מדברים על האוגדה החדשה, אי אפשר שלא להתייחס לסמל - שמורכב מכמה מרכיבים מעניינים. רכס הגבעות, שמעטר היטב את הרקע, מסמל את המרחב הגיאוגרפי של היחידות השונות שיושבות תחתיה, שפרוסות בנגב ובערבה. הספר, שנמצא ממש במרכז, מצביע על ייעוד האוגדה, כאחת שאמונה על הכשרות וייצוג הבסיס המקצועי עליו מוכשרים לוחמי הזרוע.
אלמנט נוסף ומשמעותי, או יותר נכון צמד האלמנטים, הם החרב ועלה הזית, שמסמנים כל אחד מהם עקרונות אחרים. החרב מסמלת מוכנות, חוסן ומשימתיות, בעוד שהעלה משקף את צדקת הדרך, הגנה וביטחון והמחויבות המוסרית של הצבא למדינה.
אחרונים הם החצים, שיוצאים ממוקדים שונים, כסמל לפריסת הבה"דים בנגב ובערבה, ולמרות המרחק, מתמקדים בסוף למטרה אחת, ומבטאים תמרון, מיקוד משימה וייעוד.

ועם כל החשיבה מאחוריי הקמתה, אתם יכולים כבר להסיק שגם מספרה נבחר בקפידה: 38 נקבע על שם האוגדה הותיקה שפעלה במהלך מלחמת סיני ובמבצע 'אום כתף' המיתולוגי בששת הימים.
וכשמתסכלים על התמונה הרחבה, אפשר להבין שהקמת האוגדה רחוקה מלעמוד לבדה, והיא חלק מפאזל גדול יותר של שינויים שנעשים בצה"ל בכלל ובזרוע בפרט. בתוך אותו מהלך התקבלה גם החלטה מבנית: לסגור את הגיס המטכ"לי, ובמקומו להקים את 38 - שחוזרת הפעם במטרה לבנות גוף ראשון מסוגו בז"י, שירכז את ההכשרות, ובמקביל ידע לעמוד על הרגליים בחירום ולתפקד ככוח רב-זירתי, עם הפנים לקראת התמרון הבא.