מאחורי דלתות מפעל הדיגיטל גילינו איך הופכים צורך מבצעי למציאות

מפעל הדיגיטל ליבשה שבחטיבת הטכנולוגיה ליבשה שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, הוא אחד הגורמים היחידים בצה"ל שאמון על מימוש טכנולוגי-דיגיטלי של פלטפורמות צבאיות. "הענף שלי, רשות המרחב, מתמקד בעיקר בעולם התקשובי", פותח את השיחה רע"ן רישות המרחב, סא"ל ג'. בשבוע שעבר, לקח אותו ענף חלק מהותי בתצוגה לחשיפת יכולות - וכך זה היה נראה בפועל:

מרבית הטכנולוגיות היו פנטזיה - היום הן הופכות למציאות

בבסיס של כל פיתוח מסוג זה עומד צורך שמגיע מהקצה המבצעי. "אנחנו מקבלים דרישה מסוימת מהשטח, כשלרוב יהיה מדובר בפער מסוים ביכולות שלנו", הוא מסביר לנו את התהליך שלב אחר שלב, "ראשית, אנחנו מעמיקים את ההבנה שלנו על הפתרון שצריך לספק - כשלבסוף אנו מביאים מוצר שהוא תואם מבצעית, תקציבית וגם כזה שניתן לנפק אותו להמונים ולא לצורך סינגולרי". 

כל זה הוא כמובן תהליך טבעי של בניית תוצר צבאי, אך בזמן מלחמה, הכורח המבצעי גובר, וכך גם ההתאמות הנדרשות. "כיום אנחנו מסתכלים על תרחישי ייחוס ולומדים מהם, ועל בסיס אירועי אמת נותנים מענה", הרע"ן מפרט ומיד מבהיר: "אבל לא רק לכאן ועכשיו, אלא מנסים להסתכל גם על מה שנצטרך בעתיד". 

מכיוון שכל אמל"ח משמש הרי למטרה אחרת ויגיע למקום שונה בצה"ל, הוחלט לקיים את תצוגת התכלית, וזו הייתה מעין יישור קו עבור מג"די תקשוב, שיכירו מהם כל מכפילי הכוח הדיגיטליים שעומדים ברשות הצבא.

את הממצאים בשטח ניתן לסווג לשני סוגים: פיתוחי תוכנות וכלים פיזיים. "בין אם אלו מערכות לווין או בינה מלאכותית, כלי רכב, ציוד קשר ותקשוב ועוד מגוון סוגים שונים של פיתוחים", מתאר סא"ל ג' בתחילת הסיור בין אותן מערכות שעל חלקן - כנראה שלא שמעתם. 

על קצה המזלג: עולם ה-AI והתכנות

עם הזמן גדלה ההבנה, ואיתה גם היכולת, שאי אפשר להסתפק בפתרונות טכנולוגיים 'שגרתיים': "אנחנו מנסים כל הזמן לצאת מהקופסה, גם במובן הממשי וגם בסוג התוצר. הבנו שאפשר לספק אמל"ח שהוא לאו דווקא פיזי, אלא בתצורה של מערכות מידע, המשתמשות בנתונים כרכיב ה'התקפה'". 

אותן מערכות מגיעות לרוב מעולמות הדיגיטל וה-AI. "זה תחום שמשתלב יותר ויותר בצבא בשנים האחרונות, בעיקר בכל מה שקשור לתקשוב וטכנולוגיה - והיום ראינו את זה קורה", הוא מכריז. רגע לפני שהוא מכניס אותנו לתוך עולם הפיתוח והתכנות - אנו לוקחים צעד אחורה, כדי להבין את הבסיס - מה זה דיגיטל? 

"אנחנו נוגעים בעצם בכמה תחומים, מבינה מלאכותית ועד למיצוי המידע שיש ברשות הצבא, וכמובן סוגיית הספקטרום והלחימה בתדרים שונים", הוא מפרט. את היתרונות של אותם הפיתוחים הוא מדגים על רקע התמרון:" ראינו מהשטח כמה המידע שיש בידינו לא מנוצל, או דרכים שבהן ניתן לקצר את נוהל הקרב לפני כניסה של צק"ח לגזרה". 

אמל"ח ממשי 

במהלך הלחימה, יצאו מפס הייצור של המפעלים הצבאיים, מספר מוצרים שכבר הספיקו לשמש את הקצה המבצעי: "בין אם שינויים ברכיב כלשהוא או ממש לבנות אותו מאפס, הם משמשים בתור המענה הטכני והמקצועי עבור הענף שלנו".

בין הפלטפורמות ניתן למצוא כלי רישות במרחב. "מדובר ברכב צבאי משוריין אשר קיבל לאחרונה תפנית מיוחדת", הוא מגלה בטון מסקרן, "ככל שמתמרנים עמוק יותר בשדה הקרב, ככה נהיה מורכב יותר לשמור על קשר ישיר עם המפקדות שנמצאות בשטחנו. זה בא לידי ביטויו במיוחד בביצוע נוהל קרב והערכות מצב בעומק - עלינו לוודא שיש את התשתית לכך".

פה הרכב נכנס לתמונה, ומעבר ליתרון ההגנה שלו - הוא מקבל גם 'שריון' תקשובי. "כלי הרישות עבר הסבה כדי לשרת בתור רכב פיקודי, באמצעות עננים סלולריים וכלים תקשוביים. למשל, בעזרת ההתאמה, ניתן להעביר תמונות וחוזי ללא בעיה", מעיד הרע"ן. כך נולדה פלטפורמה חדישה - מעין מונע סיכול של חפ"ק פיקוד לרכב משוריין.

המטרה היא להשיג ניידות ואורגניות, בעיקר בתמרון שמתקיים במספר גזרות. לכן, אותם הפיתוחים לא נשארו רק בתצורת הרק"ם. כאן נכנסת לתמונה פלטפורמה נוספת - 'מזוודת חפ"ק'. "הבנו שהצבא הולך להתמקם במבנים, ולכן יצרנו מעין מזוודה שכשפותחים אותה היא תהווה חפ"ק עצמאי לכל דבר ועניין".

אותה מערכת, לפי הרע"ן, תדע להנגיש את הענן המבצעי והרשת הטקטית למפקדים מכל מיקום. אך לפני שהפרויקט יצא ל'תפוצות', הוא נוסה בפיילוט מזערי: "התחלנו מיחידות ספורות ומשם התקדמנו - בעיקר כי הבנו כמה זה משמעותי לשטח".

"אין ספק שלכל עולם הטכנולוגיה יש עוד לאן לצמוח ולהתפתח", סא"ל ג' מסכם בטון בטוח, "רק התחלנו להיכנס לעולמות הבינה המלאכותית ואנו צופים שתהיה לה השפעה משמעותית בעתיד. חשוב לציין כי אותן מערכות אינן מגדירות את אזור התמרון או את האסטרטגיה המבצעית, אלא קיימות כדי לייעל תהליכים - ובעיקר, ליצור מעטפת בטוחה יותר ללוחמים שלנו".