ביקרנו בבתי התוכנה בחט"ל ולמדנו איך מכניסים AI לשדה הקרב

מאז ומתמיד לחימה וטכנולוגיה הלכו יד ביד, כשבשנתיים האחרונות החיבור ביניהן העצים גם את שיפור הפעילות המבצעית בעולם הכלים הדיגיטליים. שמענו ממפקדי בתי התוכנה בחט"ל איך פיתחו תוכנה שמתרגמת וידאו למילים ומתחקה אחר התצפיתניות, ומערכת פריסת כוחות שמציגה איתותים מודיעיניים

15.09.25
איתמר לוי, מערכת את"צ

אני מביט במסך הטלפון שלי מצלצל. לשיחה עונים שני רע"נים בחטיבה הטכנולוגית באט"ל, מפקדי בתי התוכנה 100 ו-300. לפני שנצלול לעומק תפקידו של כל אחד מהם, ננסה ליישר קו בשביל אלה מאיתנו שלא מבינים מה זה בכלל 'בתי תוכנה' - כמוני. 

ארכיון

בצה"ל קיימים שלושה בתי תוכנה זרועיים, היושבים במחלקת 'אדרת' שבחט"ל: 100, 200 ו-300. הם ה'טייק' של צה"ל להייטק. מטרתם העיקרית היא לספק פתרונות טכנולוגיים לבעיות שעולות מהשטח והמטה - שיסייעו לשמור על הלוחמים בשדה הקרב וייעלו את ניהול הלחימה. ויותר מהכול, הם מתמחים בשילוב אמצעי בינה מלאכותית (AI), מכ"מים, סנסורים ומערכות שונות לאיתור וסיווג מידע, שכדאי לשמור בשקט. 

ענף 100

בואו נתחיל בענף 100. בתי התוכנה שלו עוסקים בפיתוח תוכנות שונות, שממוקדות בהגנת הגבולות ובשו"ב (שליטה ובקרה) בדרג הרובוטי, אבל גם בטקטי. "הלקוחות שלנו מתחלקים לשניים", פותח רע"ן 100, סא"ל מ', "המפקדות השונות, המכונות 'מטה', וכל התחום המבצעי בשטח: עולם הגנת הגבולות, האיסוף, וכוחות הלוחמים ביבשה".

"אנחנו מפתחים מערכות מבצעיות שמנטרות, אוספות ומתחקרות מידע מכל המכ"מים והסנסורים בגזרה מסוימת", מסביר סא"ל מ', "על בסיס המאגרים האלה אנחנו אוספים נתונים. למשל, פיתחנו מערכת שו"ב שתוכל להתריע למאיישי החמ"לים השונים על אירועים שכדאי לבחון בכל רגע נתון". 

ארכיון

מעבר ליכולתה של המערכת להניף דגלים אדומים, היא מבצעת גם סיווג. לא, לא סיווג בטחוני: הכוונה היא לסדר את האירועים לפי מידת קריטיות - מה דחוף ומהווה איום מיידי, ומה רלוונטי לטווח רחוק יותר. "התוכנה מזהה איזה אירוע הכי רלוונטי בכל רגע נתון, ומאפשרת לשים אותו בראש סדר העדיפויות". 

ואותם מאגרי מידע בדיוק, משמשים כדי לסייע גם לדרג הטקטי. "פיתחנו אפליקציה שתקפיץ אזהרה בזמן אמת על מסך טאבלט של מ"פ, או בסלולר הצבאי של לוחם בשטח - על איומים שונים על הכוח בגזרתו. בין אם מדובר בפיר מנהרה קרוב או ברחפן עוין שזוהה כמה מטרים מהכוח". 

ענף 300

אם ענף 100 מספק פתרונות שנוגעים באיתור וניטור מידע, ושימוש בו באופן מיידי, אז ענף 300 אמון על עיבוד מעמיק יותר שלו, בעזרת בינה מלאכותית. 

הוא משמש כמרכז ה-AI של זרוע היבשה. "זו הפעם הראשונה שקם בצה"ל מרכז שמחבר מידע בעזרת בינה מלאכותית וצורך מבצעי תוך ניצול מיטבי של התקדמותה", קובע רע"ן 300, סא"ל ר', "למעשה, אנחנו צורכים את המידע שמנוטר בכלל מערכות הזרוע, וענף 100 בפרט - ומתבססים עליו. שיתוף הפעולה בינינו הדוק".

ארכיון

הקשר בין בתי התוכנה בא לידי ביטוי כמעט בכל פרויקט. דוגמה מצוינת לכך היא מתמלל משוכלל שפיתחו יחד, שמסוגל לעבד כמעט בזמן אמת רשתות קשר טקטיות של כוחות מתמרנים: "ענף 100, אחראי למערכות שמאגדות את נתוני הקשר, על בסיסם אנחנו יוצרים את התוכנה. ובסוף, המטרה היא לסייע לדרג הפיקודי לקבל החלטות ולשמר ידע או לעזור לגורמי מודיעין".

תוצר נוסף שנמצא בשלבי פיתוח, הוא תוכנה עם יכולות עיבוד וידאו ברזולוציה גבוהה. "זו מערכת שתוכל לתאר במדויק מה רואים בסרטון - האם נמצאים אנשים באזור? כמה? האם הם חמושים?" מפרט סא"ל ר', "הכלי מתחקה אחר האופן בו תצפיתניות מזהות גורמים ואת הסלנג המקצועי שלהן, כך שיצליחו לקרוא בקלות את הניתוח של הסרטון". 

יחד - הם ינצחו

לכל ענף ישנן יכולות ברמה גבוהה בתחומו, וממש כמו שאנחנו שרים בחנוכה 'כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן' - הכוח מתעצם כאשר הם משתפים פעולה. 

"מערכת נוספת שפיתחנו יחד, שמציגה באופן גרפי את פריסת הכוחות שלנו ושל האויב בשטח", אומר סא"ל מ' בגאווה, "זו למעשה תוכנה שרצה על כל סלולר צבאי, ועושה את זה לצד ביצורים מודיעיניים שונים ועוד פרמטרים נוספים - עליהם לא אוכל לפרט".

המטרה של 100 ו-300 במקרה הזה הייתה לצמצם כמה שיותר את מקרי הירי הדו-צדדי. כשפריסת הכוחות מוצגת כל העת ללוחמים, יותר קל להבין בדיוק מי נמצא מולך - והאם מדובר בעמית או באויב.

"היא בנויה על בסיס מערכת שפותחה בענף 100, ועליה הלבשנו מערכת של 300, שמצליבה את הנ"צים עם אזורים בהם יש חשד לפעילות עוינת, ומאותתת על כך למפקדים בזמן אמת", מחדד סא"ל ר'. 

ארכיון

אחרי קרוב לשנתיים של פעילות אינטנסיבית, מערך בתי התוכנה של החט"ל, הפך לאחד המשמעותיים והמשפיעים ביותר בצה"ל. "חרטנו על דגלנו את שיפור הפעילות המבצעית בתחום הכלים הדיגיטליים, וזו רק הלכה והתעצמה עם פרוץ המלחמה", מצהיר סא"ל מ'. 

וחלק גדול מכך, כפי שהוא מדגיש, מתמקד בפיתוח דור המפקדים והמפקדות הטכנולוגי הבא של היבשה. "לכן, במהלך השנה החולפת גייסנו גם לוחמים שנפצעו ועוד לא חזרו ללחימה. הרי הם האנשים שמכירים ממקור ראשון את השפה המבצעית", מפשט סא"ל ר', "ובהכוונתנו, גם למדו לתרגם אותה לשפה טכנולוגית. בעזרתם אנחנו מצליחים להבין לעומק מה בדיוק חסר ללוחמים ולדרג האופרטיבי - ולפתח מערכות שפוגעות בול בצורך המבצעי".