4 חידושים טכנולוגיים שכבר צלחו את מבחן האש הראשון

JLTV - או בשמו הצה"לי - פרא:

כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה, החלו בצה"ל בפיתוח אלטרנטיבה לנגמ"שים המשמשים את היחידות הלוחמות. חלק הוחלפו באמצעות אית"נים ונמ"רים, ואת מקומם של אחרים עתיד לתפוס ה'פרא'. "מדובר למעשה ברכב ממוגן, עם הבדל משמעותי אחד - הוא לא מתנייד על גבי זחל, אלא על גלגלים", מסביר לי רס"ן א', רמ"ד פרא בחט"ל. 

הנגמ"ש עצמו מיוצר על ידי חברה אמריקאית, ועל גבי השלד הקיים שלו, (או אפשר לומר ממש יחד), משלב מדור פרא מערכות בפיתוח עצמי כחול-לבן: "זה תהליך ארוך שמתחלק לשניים - למידה מעמיקה של הכלי על כל רמ"ח איבריו, ושליחת גרסאות שלנו לחיילים שבוחנים אותו ומחזירים משוב. זו עבודה משותפת שלנו ושל השטח. אנחנו ממש בונים את הכלי מחדש".

לפרא יש יכולת תמרון מתקדמת, שמתאפשרת בין היתר בזכות היכולת של הנהג לשלוט בלחץ האוויר של הגלגלים - תוך כדי הנסיעה. "הוא מצויד בחיישנים מיוחדים, האחראים על בקרת כל החלקים, ובמיגון מתקדם, עם עמדות שניתן לחבר אליהן נשק", הוא מפרט.

התחכום, טמון ביסוד עליו בנויה המערכת. "בניגוד לכלי רכב אחרים, ה'פרא' פועל על שתי תשתיות בסיסיות", מפשט רס"ן א', "יש לו מנגנון ראשי שמתפעל את כל מה שקשור בהנעה של הרכב, ואחד משני שעליו מרכיבים את המערכות החיצוניות שאנחנו מפתחים. בין אם זה מכ"ם, אמצעי ירי, חיישנים שונים ושיפורים אחרים".

ה'פרא', יצא לשטח לפני מספר חודשים לשלוש יחידות שונות, ובקרוב יסתיים תהליך הטמעתו הסופי.

פנדה:

את הפנדה החלו לפתח בכלל לפני עשור, ומספר אבי-טיפוס אפילו יוצרו. אך בדומה ל-JLTV, התהליך תפס תאוצה בעיקר לאחר שבעה באוקטובר. "ממצב של מספר פנדות מדגם ישן בשטח, הגענו באוגוסט 24 לכמות נכבדת של כלים שמחוברים כבר לכוחות הלוחמים", קובע רס"ן א', רמ"ד מערכות רובוטיות בחט"ל.

אבל מה זה בכלל פנדה? מדובר בדחפור שמבוסס כמעט לגמרי על ה-D9, כשההבדל המשמעותי ביותר בין השניים, הוא העובדה שבפנדה אין צורך במפעיל. "זה למעשה רובוט אוטונומי, שמסוגל לבצע כל פעולה של הבולדוזר המפורסם, ויותר - שכן אין חשש לסיכון המפעיל בפנים", הוא מסביר.

"אומנם החיילים לא נמצאים בתוך הקבינה", ממשיך רס"ן א, "אך זה לגמרי מרגיש כאילו הם שם. ובעמדת ההפעלה, הם מצוידים במסכים עם מספר זוויות, שמספקים תמונת מצב מלאה על הסביבה. בנוסף יש בתא השליטה סנסורים שמתריעים מפני מכשולים בדרך, או סכנת התקעות".

הנתונים מועברים מהחיישנים למרכז הבקרה בזמן אמת בעזרת מסך, ובעוד דרכים שלא ניתן לחשוף. "אם הדחפור נכנס לבור, עולה על גבעה או נוסע דרך חול עמוק - המפעיל ידע", קובע הרמ"ד, "לא נגרע ממנו אף מידע שהוא היה יכול להשיג אם היה יושב בתא השליטה - וזו החשיבות הגדולה, והסיבה שלקח כל כך הרבה זמן לפתח את ה'פנדה'". 

וממש כמו בשאר הדחפורים הצבאיים, גם כאן השליטה נעשית בעזרת ג'ויסטיק. "זה מזכיר במעט 'פלייסטיישן', מה שהופך את כל 'חווית המשתמש' מעט לכמו מכונית על שלט", הוא מתלוצץ, "אך מדובר פה בכלי מפלצתי, שיכול לפעול בכל מקום, והוא כבר מאוד משמעותי בשדה הקרב". 

המבצוע הסופי של הפנדה נרשם בתחילת התמרון בעזה, ובשנה האחרונה היא פרוסה באופן מלא בגדודי ההנדסה ויחידת יהל"ם. 

עטלף:

תחום הרחפנות בצה"ל צבר תאוצה בשנים האחרונות. אז הפכו המעופפים הקטנים לכלי משמעותי בשדה הקרב, שמסוגל לספק תצפית מודיעינית בקלות רבה, מלמעלה ומרחוק. בתחילת המערכה הנוכחית, צה"ל החל לבנות מערכות רחפנות שלוקחות את יכולות הכלי צעד אחד קדימה - תקיפת אויב. ה'עטלף', הוא גרסת האקסטרים. 

מדובר ברחפן מאוד פשוט שמסוגל לשאת עליו חימוש כבד מאוד ביחס למשקל שלו. "הוא נשלט על ידי מטיס עם שלט מרחוק, שרואה את הסביבה עם משקף על גבי העיניים שלו", מסביר רע"ן פיתוח בחט"ל, ע"צ א'.

הוא מאובזר בשני מצבים: תקיפה בירי - או פיצוץ. "זה מה שהופך אותו לכל כך משמעותי", קובע הרע"ן, "מצד אחד הוא קל לתמרון, ויכול לתקוף הרבה מטרות באופן נקודתי. ומצד שני, בזכות יכולת ההשמדה העצמית שלו, הוא מסוגל לשמש גם כארטילריה. 

הסוד כאן, לדבריו, הוא דווקא 'חוסר התחכום' והבסיסיות שבכלי. "חיפשנו לבנות אותו דווקא על בסיס תשתית לא מורכבת, ככה שיהיה זול וקל יותר לשכפל אותו", הוא מסביר, "לכן הסרנו ממנו את כל האמצעים המתקדמים ולמעשה כל דבר שקשור בתפעול שלו, חזר לידיו של המפעיל - תהליך הפוך מזה שמתרחש בעולם הפיתוח". 

העטלף נכנס לתהליך מבצוע באוגוסט 2024, וכעת הוא פרוס באופן מלא ביחידות המיוחדות, גדודי המילואים ויחידות לוחמות נוספות.

רקטת בר:

"מאז פרוץ המלחמה עבדנו קשה כדי לייצר רקטה שיכולה לספק מענה ארטילרי עם יכולות ניווט עצמאיות", מציין סרן נ', מפקד מדור רקטות ביפתח, "האויב מתעסק הרבה בפגיעה בתשתיות ניווט, ולכן היינו צריכים למצוא פתרון שעוקף אותן ולא מתבסס עליהן". כך נולדה רקטת בר. 

מדובר למעשה ברקטה שמבוססת על ה'רומח' האייקונית של חיל התותחנים, אך ה'בר' מצוידת במערכות מדויקות יותר, מהירות יותר, וקטלניות יותר. "מעבר ליכולת שלה לנווט באופן עצמאי, היא מאפשרת סגירת מעגל מהירה וממוקדת", הוא מסביר.

הרקטה מסתמכת באופן פשטני, על הנחיה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ביניהן שימוש בלייזר. "עד כה לא נעזרנו במערכות הללו", הוא מסביר, "זה יתרון משמעותי במיוחד ביחס לאמצעים הקיימים עד כה". 

עקרון נוסף עליו פועלת 'בר', הוא הנחיה בעזרת לייזר. "בחלק האחרון של המעוף שלה היא יודעת לזהות כתם לייזר שאנחנו מקרינים לה ממש על המטרה, ובכך מתכווננת אף יותר", הוא ממשיך, "לעיתים זה יתבצע בעזרת זיק, שיעמוד לצד המטרה ויקרין עליה קרן לייזר שחיישני הרקטה יודעים לזהות, ולהתלבש עליו".

שיפור נוסף שמשמש את חיל התותחנים הוא מרחק ועוצמת הפגיעה שמספקת הרקטה. כל היכולות הללו, מאפשרות לה לבצע תקיפות שעד כה הושלמו רק מהאוויר. בכך, היא למעשה 'משחררת' את המטוסים ומסוקי הקרב למשימות נוספות. "בזכותה, יכולים הלוחמים והלוחמות לסגור מעגלים עם מרכז האש בעצמם, בתוך 7 דקות בלבד, וזה הופך את התהליך למהיר יותר ויעיל יותר", קובע סרן נ'. 

הרקטה נכנסה לשימוש מבצעי במספר גדודי תותחנים ביולי 2024, וכעת היא פרוסה באופן מלא בחיל.