"בחור חמוד, הפכנו אותו לשריונר, לימדנו אותו לדפוק על זחל ולעבוד על הטנק. הוא בכלל מפלח״צ"

חוץ. יום. חאן יונס.

אני מתאושש מהלילה. הצוות שלי היחיד שער - היום יוצאים מעזה. אחרי כמה ימים קשוחים סוף-סוף מתחלפים. אנחנו מנסים להבין מה קורה, ומתי יוצאים מפה. אף אחד לא עונה בקשר. בינתיים קפה. אחרי חצי שעה הסמ״פ ענה ואמר שיוצאים ב-8 וחצי. מחכים שכולם יתעוררו.

מגיעה השעה ואני בדיוק התחלתי לעשן סיגריה. אני כאילו רוצה לסיים אותה פה - אחרונה בעזה. אבל כולם מתים לעוף מפה. התחלנו נסיעה. נסיעה טובה. בדרך שרנו שירים. ״אני חוזר הביתה, אני והגיטרה״ וכו וכו. יפה בחוץ. כאילו כשמגיעים לגבול. עד אז זה הכל הריסות. דניאל שוב יצא מהמדף. להרגיש את הרוח קצת בפנים. רק בשביל זה שווה להיות מט״ק.

הגענו למוצב החטיבתי, והתחלנו לעבוד על הטנקים. יום ארוך עם הרבה עבודה. לאט לאט הגיעו עוד ועוד אנשים מהפלוגה. גם המחלקה הקודמת שלי שמחליפה אותנו. כיף לראות אותם. פרסנו זחלים ועשינו חוטר לתותח וכל מיני דברים חשובים כאלה ואחרים.

פגשתי את החובש החדש, גיא רן, שמחליף את קרני, שהחליף את אוסלון. מסתבר שהוא מכיר את שיר. בחור חמוד. הפכנו אותו לשריונר. לימדנו אותו לדפוק על זחל ולעבוד על הטנק. הוא בכלל מפלח״צ מסכן הוא הולך להכנס עם עוד 4 אנשים בטנק. הוא נכנס לטנק פעם ראשונה לפני יומיים. טוב זאת תהיה חוויה. דיברנו על זה שגיא רן זה דומה מדי לגיא רז (הנהג שלי בטנק) ומזל שהם לא באותו סבב.

יש פה איזה מטבחון כזה אז הלכתי להכין לעצמי טוסט. יצא לי טעים. טוב איך אפשר לטעות בטוסט. בא לי סודוך. בא לי הביתה.

אנחנו יוצאים משם רגע לפני שנכנסת שבת כדי להגיע לאיזה מקום שמסתבר שאנחנו הולכים לישון בו עוד לילה לפני שיוצאים הביתה. הגענו לשם וישבנו כל המחלקה לארוחת שישי. אחרי זה הלכתי להתקלח ואז דיברנו קצת על החוויות ועל מה שעברנו בעזה. קצת לפרוק ולדבר על הדברים החשובים. נהיה מאוחר. אני הולך לעשן סיגריה ואז לישון. אני עייף.