34.0101 - הדת בצה"ל
01.04.62
0
הגדרות
1. בפקודה זו –
א. "איש דת" – אדם אשר בעת ביקורו בצה"ל אינו עובד צה"ל וגם אינו בשירות פעיל, והמייצג (באופן רשמי או באופן לא רשמי) דת או ארגון דתי (בין שהארגון מאוגד כדין ובין שאינו מאוגד כדין), לרבות כוהן דת.
ב. "ביקור בצה"ל" – לרבות כל כניסה למחנה או למתקן של צה"ל וכן כל הופעה לפני חיילי צה"ל.
ג. "הימים הנוראים" – כמשמעם בנספח א'1 לפקודה זו.
ד. "הכנת מזון" – הכנה של מזון, לרבות בישול, אפייה, טיגון, אידוי, צלייה, תיבול, חימום, חיתוך, קילוף, טחינה, סחיטה, הפשרה, שטיפה, לישה, הקפאה ועיבוד של מזון.
ה. "חייל שאינו תושב ישראל" – חייל שהגיע לישראל בחמש השנים שלפני גיוסו לשירותו בעת החג הרלוונטי, ואשר נכון לאותה עת אין בכוונתו להשתקע בישראל. חייל שהוכר כעולה על ידי משרד הפנים או על ידי המשרד העלייה והקליטה אינו עונה להגדרה זו.
ו. "פעילות הדורשת מאמץ גופני" – כמפורט בנספח ד להוראה זו.
ז. "חמץ" – כל פריט מזון שאיננו פרי טרי, ירק טרי, או שמוטבע בו סימן "כשר לפסח" מגוף המאושר בידי רב"ץ-מחלקת הרבנות-ענף כשרות.
ח. "יחידה" – "יחידת רישום (יח"ר)", כהגדרתה בפ"מ 01.101 – "ארגון הצבא ויחידותיו, תקינה ושיאי כ"א".
ט. "כוהן דת" – לרבות רב, קייס, כומר ואימאם.
י. "מועדי ישראל" – כמשמעם בנספח א1 לפקודה זו.
יא. "מחנות בסיסיים", "מחנות רבי-יחידות", ו"מתקנים רב-חיליים" – כהגדרתם בפ"מ 9.0103 – "מחנות ומתקנים רבי-יחידות".
יב. "מטבח" – מטבח לסוגיו, לרבות כל מקום שייעודו הכנת מזון.
יג. "עסק למכירת מזון" – עסק המוכר מזון והפועל במחנות צה"ל ובמתקניו, במתקני מערכת הביטחון (כמשמען של שלוחות מערכת הביטחון בחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983) ובמתקני האגודה למען החייל, לרבות דוכנים, מזנונים, כוורות ומכונות למכירת מזון.
יד. "פעילות מבצעית" – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע לפעילות זו, וכן פעולות אבטחה.
טו. "ציוד" – ציוד מטבח, לרבות ערכת תבלינים, מערכות מיכון מטבח, ציוד הכנה, ציוד אחסון, ציוד אכילה וציוד הגשה.
טז. "רושם הנישואין" – רב שמונה כרושם נישואין לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980.
כללי
2. פעילות הדת היהודית בצה"ל (לרבות התפילות) תישא אופי תורני, ממלכתי וציוני. פעילות הדת הלא-יהודית בצה"ל (לרבות התפילות) תישא אופי ממלכתי וציוני.
3. צה"ל מכיר בשמירה על כבודם של חיילים בלי קשר לדתם ואמונתם הדתית. חיילי צה"ל יפעלו ברוח עיקרון זה ולא יפגעו ברגשות חיילים על רקע דתם או אמונתם הדתית.
4. פקודה זו נועדה לקבוע את העקרונות לזכויות הדת של חיילים מכל הדתות בצה"ל ולאפשר להם לקיים את מצוות דתם, כמפורט בפקודה זו.
5. הרבנות הצבאית נושאת באחריות אסדרתית (רגולטורית) כלפי הצבא כולו בכל הקשור בדת בצה"ל, לכל הדתות והעדות, ובפרט לעניין כשרות המזון בצה"ל ולעניין שמירת השבת ומועדי ישראל בצה"ל.
6. הזכויות המפורטות בפקודה זו לחיילים שאינם יהודים נתונות לחיילים הנמנים עם העדות הדרוזית, הצ'רקסית, הבדואית, המוסלמית והנוצרית. הרבצ"ר מוסמך לפרסם הוראות משלימות בדבר שמירת דתם במהלך שירותם בצה"ל של חיילים הנמנים עם העדות הדתיות האמורות ואחרות, לרבות על דרך התאמת הוראות פקודה זו בעבורם.
7. העקרונות בדבר כשרות המזון בצה"ל וכן בדבר פעילות הצבא בשבתות, בימים הנוראים, במועדי ישראל ובחגי ישראל מפורטים בהפ"ע 7.0101 – "שבתות ומועדי ישראל בצה"ל" ובהפ"ע 7.0102 – "כשרות המזון בצה"ל". פקודה זו והוראות הרבצ"ר הרלוונטיות באות להשלים את האמור בהפ"עות האמורות.
8. הרבצ"ר יפרסם הוראות משלימות לפקודה זו.
פרק א
כשרות
9. מזון נחשב כשר אם הוא עומד במדדים של הרבנות הצבאית, כפי שנקבעו בהוראות רבצ"ר. בפרק 5 "כשרות" של הוראות רבצ"ר נקבע פירוט באשר לכל האמור בפרק א לפקודה זו.
10. ביצוע פעולות הקשורות בכשרות – פיקוח והשגחה על כשרות המזון וכן על רמת כשרותו – ייעשו בידי הרבנות הצבאית, בידי מי מטעמה או בידי גורם אחר שאישרה. רמת הכשרות תיקבע בידי הרבנות הצבאית.
11. אספקת המזון לצה"ל ולחייליו (ברכש או בתרומה), בין שבתוך מחנות צה"ל ומתקניו ובין שמחוץ למחנות צה"ל ולמתקניו (לרבות פעילויות צבאיות בחו"ל ולרבות פעילויות כהגדרתן בפ"מ 05.104 – "פעילויות גיבוש והפגה, סיורים, ימי כיף, טיולים ונופשים"), תהיה רק של מזון כשר ממקורות אספקה שאישרה הרבנות הצבאית. אישור כאמור יכול שיהא מסויג לימות השנה בלבד (ללא פסח) או גם לפסח.
12. אין לקבל מתנת או תרומת מזון אלא בהתאם לאמור בפ"מ 33.0112 – "מתנות, טובות הנאה, תרומות, מגביות וקנסות" ובהוראת רבצ"ר 05-03-10 "קבלת מתנת או תרומת מזון".
13. הרבנות הצבאית תקבע את סוגי המזון המיועדים לאכילת אדם שמותר לרוכשם עבור צה"ל, או לספקם לצה"ל או לקבלם כתרומה לצה"ל, וכן מזון המיועד לאכילת אדם שמותר למכור או להגיש במחנות צה"ל ובמתקניו ומחוצה להם, וכן את דרכי הכנתם של אלו.
14. כל מזון לאכילת אדם שלא הותר כאמור, לא יירכש או יסופק לצה"ל או בשבילו, לא יתקבל בידי צה"ל או בשבילו, וכן לא יימכר, יוכן או יוגש במחנות צה"ל ובמתקניו ומחוצה להם. לא יוכן מזון אלא בהתאם לדרכי ההכנה שיפורטו בהוראות רבצ"ר.
המטבח, חדר האוכל, עסק למכירת מזון וציוד
15. מטבח לסוגיו, חדר אוכל לסוגיו ועסק למכירת מזון (בפרק זה – "מבנה"), לרבות מחוץ למחנות צה"ל ולמתקניו, יופעלו אך ורק כשיש להם תעודת כשרות מטעם גורם ברבנות הצבאית המוסמך להנפיק תעודה זו, כמפורט בהוראת רבצ"ר 05-01-05 "תעודות כשרות". בהוראות הרבצ"ר ייקבעו סוגי מבנים בעלי מאפיינים ייחודיים שאפשר להפעילם בלא תעודת כשרות וכן ייקבע אופן הפעלתם. דרכי הפעלתם של כל אלו, לרבות בשבת, יפורטו בהוראות רבצ"ר.
16. לא ייבנה מבנה, ואין להציב, לשפץ או לשנות את מבנהו או את מיקומו של מבנה בלי אישור מוקדם של רב"ץ-מחלקת הרבנות.
17. אין להכניס מזון למבנה אלא אם כן הותר הדבר, כאמור בסעיפים 9–14 לעיל, ואין להכניס למטבח לסוגיו או לחדר אוכל לסוגיו ציוד שאינו צבאי או להוציא ציוד צבאי ממקום כאמור, אלא אם כן הותר הדבר בהוראות רבצ"ר.
18. מבנה, לרבות הציוד להכנת המזון, לאחסונו, לאכילתו ולהגשתו, ינוהל ויתוחזק בהתאם להוראות רבצ"ר.
19. מבנה, לרבות מבנה שמחוץ למחנות צה"ל ולמתקניו, יהיה נעול ולא ישהה בו אדם לא יאוחר מ-45 דקות לפני כניסת יום הכיפורים, ועד חלוף 15 דקות, לפחות, לאחר צאתו, אלא אם כן הותר אחרת בהוראות רבצ"ר. מזונם של החיילים שאינם צמים ביום הכיפורים יוכן בערב יום הכיפורים, לפני כניסת הצום.
משגיחי הכשרות
20. בשעות פעילותו של המטבח (לרבות בעת פתיחת המטבח במקרים של הסעדת חיילים בחזרתם מפעילות מבצעית, במהלך תרגילים או דיונים), לרבות מטבח שמחוץ למחנות צה"ל ולמתקניו, יינתן מענה כשרות בידי משגיח כשרות וגורמים אחרים שאושרו לכך, על פי המפתוח והשיטה שנקבעו בהוראת רבצ"ר 05-02-23 "משגיחי כשרות".
21. עיסוקו של משגיח הכשרות יהיה בכשרות המזון ביחידה בלבד. במידת האפשר, משגיח הכשרות יסייע – בהתאם לקביעתו של הרב הצבאי היחידתי – בצורכי הדת האחרים של היחידה. במקרה של מחלוקת בדבר מטלותיו של משגיח הכשרות – יובא הדבר להכרעתו של הרב הצבאי היחידתי או של הרב הצבאי ביחידה הממונה.
22. מטלות הקשורות לכשרות המזון ביחידה ייעשו בידי משגיח הכשרות ובידי הגורמים האחרים שאושרו לכך בהוראות הרבצ"ר, וזאת במשך שעות הפעילות השוטפות של המטבח.
23. משגיח כשרות יחידתי בשירות חובה יהיה כפוף פיקודית ומקצועית למשגיח כשרות בשירות קבע או למשגיח כשרות עובד צה"ל. ביחידה שלא מוצב בה משגיח כשרות בשירות קבע או משגיח כשרות עובד צה"ל, יהיה משגיח הכשרות היחידתי כפוף פיקודית ומקצועית לרב הצבאי היחידתי. ביחידה שלא מוצב בה משגיח כשרות בשירות קבע או משגיח כשרות עובד צה"ל, וכן לא מוצב בה רב צבאי יחידתי, יהיה משגיח הכשרות היחידתי כפוף פיקודית לקצין הלוגיסטיקה היחידתי ומקצועית לרב הצבאי האחראי ליחידה (ובהעדרו – לרב הצבאי של היחידה הממונה). מכל מקום, לא יוכפף משגיח הכשרות לסגל המטבח.
24. משגיח כשרות יחידתי בשירות קבע או בשירות מילואים או משגיח כשרות שהוא עובד צה"ל יהיה כפוף פיקודית ומקצועית לרב הצבאי היחידתי. ביחידה שלא מוצב בה רב צבאי יחידתי, יהיה משגיח הכשרות היחידתי כפוף פיקודית לקצין הלוגיסטיקה היחידתי ומקצועית לרב הצבאי האחראי ליחידה (ובהעדרו – לרב הצבאי של היחידה הממונה). מכל מקום, לא יוכפף משגיח הכשרות לסגל המטבח.
25. משגיח כשרות יחידתי שהוא אזרח ואינו עובד צה"ל יהיה נתון לפיקוח הרב הצבאי היחידתי (ובהעדרו – לפיקוח הרב הצבאי של היחידה הממונה) ורב זה הוא שינחה אותו בכל הקשור לעבודתו.
פסח
26. היערכות צה"ל לחג הפסח תהיה בהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 05-02-32.
27. מחנות צה"ל ומתקניו, לרבות הציוד והמקומות שבהם סועדים חיילים במשך חג הפסח, יוכשרו בהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 05-02-32 "מבצע פסח", עד ליום י"ב בניסן, או עד למועד אחר שנקבע בהוראה האמורה.
28. יש לבער את כל החמץ, שנקבע בהוראת רבצ"ר 05-02-32 שיש לבערו, וזאת במועד שנקבע בהוראה. למען הסר ספק, אין להגביל או לאסור הכנסת חמץ, צריכתו והחזקתו לפני מועד ביעור חמץ, כהגדרתו בהוראה.
29. לא יימצא ולא יוכנס חמץ ליחידות צה"ל, למחנותיו ולמתקניו, מיום י"ב בניסן, או ממועד אחר שנקבע בהתאם להוראת רבצ"ר 05-02-32, וזאת עד למועד שנקבע בהוראה, למעט במקרים המפורטים בה. מהמועד שבו נאסרה הכנסת חמץ כאמור ועד המועד המבטל את האיסור לא יימשכו מהדואר חבילות פרטיות שנשלחו לחיילים.
פרק ב
שבתות, הימים הנוראים, מועדים, חגים, ימי צום
30. בפרק זה – "ערב" – לעניין שבת, הימים הנוראים, מועדי ישראל, חגים וימי צום – מציין את היום שבו הם מתחילים.
31. השבת, הימים הנוראים ומועדי ישראל נכנסים בערב המועד העברי, עשרים ושתיים דקות לפני שקיעת החמה, ויוצאים ביום סיומם, לאחר צאת הכוכבים. רב"ץ-מחלקת הרבנות תפרסם מעת לעת את זמני כניסת השבת, הימים הנוראים, מועדי ישראל, החגים וימי הצום ואת זמני יציאתם.
הוראות נוספות בדבר הימים הנוראים, מועדי ישראל, החגים וימי הצום מפורטים בנספח א1 לפקודה זו.
32. חייל ישוחרר מפעילות לפחות שעתיים לפני כניסת השבת, הימים הנוראים או מועדי ישראל, כך שיוכל להשלים את כל הכנותיו לימים אלו בטרם כניסתם.
33. חייל ישוחרר מפעילות למשך חצי שעה, לפחות, מצאת השבת, הימים הנוראים או מועדי ישראל, כך שיוכל לחזור לשגרה לאחר סיומם.
34. על אף האמור בסעיף 32 לעיל, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך לשחרר חייל מפעילות שעה אחת בלבד לפני כניסת השבת, הימים הנוראים או מועדי ישראל, אם סבר שבשל נסיבות צבאיות (אף שאינן מבצעיות) נדרש לקצר את שחרורו מפעילות, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
35. על אף האמור בסעיפים 32–33 לעיל, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך שלא לשחרר חייל מפעילות כאמור, אם סבר שהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
36. חייל יהיה רשאי להדליק נרות בערב שבת, בערבי הימים הנוראים ובערבי מועדי ישראל, וכן לעשות הבדלה במוצאיהם, כפי שנקבע בהוראת רבצ"ר 02-02-04 – "הדלקת נרות בשבתות, בימים הנוראים ובמועדי ישראל וסעודות חגיגיות".
37. על אף האמור בסעיף 36 לעיל, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך שלא לאפשר לחייל להדליק נרות או לעשות הבדלה, אם סבר שהדבר נחוץ עקב פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
38. בכל יחידות צה"ל, מחנותיו ומתקניו, שמוגשות בהם ארוחות סדירות, תיערך ביום שישי בערב (ליל שבת קודש) סעודה חגיגית, לפי מסורת ישראל. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך יתאפשר להשתתף בסעודה כאמור. הוראות נוספות בדבר הסעודות החגיגיות האמורות ייקבעו בהוראת רבצ"ר 02-02-04.
39. על אף האמור בסעיף 38 לעיל, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך לאסור עריכה של סעודה חגיגית כאמור או לא לאפשר לחייל להשתתף בסעודה חגיגית כאמור, אם סבר שהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
40. על אף האמור בסעיף 38 לעיל ובנספח א1 לפקודה זו, 34363947505657במחנות רבי-יחידות, במחנות בסיסיים ובמתקנים רב-חיליים, ניתן לערוך – באישור הרב הצבאי האחראי למחנה או למתקן האמור – אירוע מרכזי (סעודה או סדר פסח, תקיעת שופר, הקפות שמחת תורה, הדלקת נרות חנוכה או קריאת מגילת אסתר) אחד לכל היחידות השוכנות במחנה או במתקן, ובתנאי שלכל חיילי היחידות יש אפשרות להגיע לאירוע, באופן סביר ובמועדים שנקבעו לקיומם. במחנה שיש בו יחידה המרוחקת ממקום קיום האירוע המרכזי, יש לקיים את האירוע, לפי קביעתו של הרב הצבאי האחראי על יחידה זו, גם ביחידה המרוחקת.
41. בערב שבת, בערב הימים הנוראים, בערב מועדי ישראל ובערב צום תשעה באב, ישוחרר חייל לחופשה (לרבות בסיום שירות מילואים) באופן שיבטיח את הגעתו לביתו שעתיים, לפחות, לפני כניסתם. בערב יום הכיפורים – ישוחרר חייל לחופשה באופן שיבטיח את הגעתו לביתו לא יאוחר מהשעה 13:00.
אם הסדרי התחבורה הציבורית אינם מאפשרים הגעתו של החייל כאמור, החייל ישוחרר בשעה מוקדמת יותר.
42. במוצאי שבת, במוצאי הימים הנוראים, במוצאי מועדי ישראל ובמוצאי צום תשעה באב יתאפשר לחייל (לרבות בהתייצבות לשירות מילואים) לשהות בביתו שעה וחצי, לפחות, לאחר צאתם, בטרם ישוב מחופשתו ליחידה.
43. אין להטיל על חייל מטלה שאי אפשר לעשותה אלא במשך השבת, בימים הנוראים, במועדי ישראל, בשעות הצום או בזמן השחרור מפעילות שלפני כניסתם ושלאחר צאתם של החגים והמועדים הנזכרים (כאמור בסעיפים 32–33 לעיל). זאת, גם אם לא נאמר לו במפורש כי עליו לעשותה במהלך זמנים אלו. אפשר להטיל על חייל מטלה לצורך פעילות מותרת בשבת, לפי הפ"ע 7.0101 – "שבתות ומועדי ישראל בצה"ל", ובאשר לפעילות בימי צום – לפי סעיפים 56–59 להלן.
44. כל העסקים למכירת מזון יהיו סגורים, נעולים ולא ישהה בהם אדם, לפחות 45 דקות לפני כניסת השבת, הימים הנוראים או מועדי ישראל, ועד חלוף 30 דקות, לפחות, לאחר צאתם. בלי לגרוע מהאמור, תוקדם סגירתם של כל העסקים למכירת מזון בערב השבת או הימים הנוראים או המועד ותידחה פתיחתם בצאתם, כדי להבטיח כי עובדיהם לא יידרשו לנסוע במהלכם.
45. אין לקיים במחנות צה"ל ובמתקניו או מחוצה להם פעילות בידור, הווי, תרבות או חינוך או לערוך אותה, לסייע לקיומה כאמור או להשתתף בה במהלך שבת, הימים הנוראים או מועדי ישראל, אלא אם כן הפעילות וההכנות לה אינן כרוכות בחילולם. מכל מקום, אין לחייב חייל להשתתף בפעילות כאמור. לא יתקיימו הופעות של אומנים או של להקות בידור במחנות צה"ל, במתקניו וביחידות צה"ל מחוץ להם בשבת, בימים הנוראים או במועדי ישראל.
46. בשבת, בימים הנוראים ובמועדי ישראל אין להפעיל במטבח או בחדר האוכל כל מכשיר אלקטרוני המשמיע קול או המקרין תמונות בדרך שבה אדם מלבד החייל המפעיל את המכשיר יוכל לשמוע את הקולות המושמעים או לצפות בתמונות המוקרנות מהמכשיר. אין לנגן, להסריט, לצלם או להקליט במהלך הארוחות הנערכות בחדר האוכל בימים אלו, למעט באמצעות מערכות לצורכי אבטחה או פיקוח.
47. הופעה ולבוש לכלל הדתות יהיו בהתאם להוראות הקבועות בפ"מ 33.0501 – "מדים – סוגים, חלקים והוראות לבוש" ובהוראת קבע אכ"א 33-05-01 – "כללי ההופעה והלבוש".
48. מפקד ישחרר לביתו חייל בן עדה שאינה יהודית, החפץ לחגוג חגים הנהוגים בדתו המפורטים בנספחי א לפקודה זו, בחגים אלו. חייל בן עדה שאינה יהודית, שלא פורטה בפקודה זו, ישוחרר לביתו בחגים הנהוגים בדתו בהתאם להוראות רבצ"ר. שחרור כאמור יהיה בחופשה על חשבון המערכת.
49. על אף האמור בסעיף 48 לעיל, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה, מוסמך שלא לשחרר חייל כאמור, אם סבר שיש נסיבות צבאיות (אף שאינן מבצעיות) שלא מאפשרות את שחרורו של החייל, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. חייל בן עדה שאינה יהודית ישוחרר לחופשה (לרבות שחרור משירות מילואים) בערב חג הנהוג בדתו, באופן שיבטיח את הגעתו לביתו שעתיים, לפחות, לפני כניסת החג. אם הסדרי התחבורה הציבורית אינם מאפשרים הגעתו של החייל כאמור, ישוחרר החייל בשעה מוקדמת יותר.
50. כל יחידה תיערך כך שתהיה בכשירות המבצעית הנדרשת עוד בטרם כניסת השבת, הימים הנוראים ומועדי ישראל (למעט חול המועד סוכות וחול המועד פסח, כמפורט בנספח א1) כדי לצמצם את היקף העבודה שתבוצע בימים אלו. הוראות בדבר אופן ההיערכות ובדבר ביצוע פעילויות נוספות בימים אלו, מפורטות בהוראות רבצ"ר ובפרט בהוראת רבצ"ר 02-02-01 "היערכות היחידה לשבת", בהוראת רבצ"ר 02-02-03 "הסעתם של חיילים בשבת אל מקום פעילות מבצעית וממנה" ובהוראת רבצ"ר 02-02-06 "שהייה בשטח בשבת בתקופת אימון ובמסגרת הכשרה".
51. בכל בניין שבו מותקנת יותר ממעלית אחת, יחולו ההוראות האלה:
(א) באחת המעליות יותקן מנגנון פיקוד שבת, כהגדרתו ב"חוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבנייני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א–2001".
(ב) מעלית שהותקן בה מנגנון פיקוד שבת, כאמור בסעיף קטן (א) לעיל, תופעל כמעלית שבת בכל הקומות בשבתות, בימים הנוראים ובמועדי ישראל, למעט בימי חול המועד, מחצי שעה לפני כניסת השבת, הימים הנוראים או מועדי ישראל ועד חצי שעה לאחר צאתם. באחריות מפקד הבניין או המתקן הצבאי לאפשר לכל חייל החפץ בכך להשתמש במעלית שתופעל כמעלית שבת.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) לעיל, מפקד הבניין או המתקן הצבאי בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך לאשר שלא להפעיל מעלית כמעלית שבת, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות, כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית, ולאחר שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
52. סביב כל מחנה, מתקן ומקומות נוספים שיקבע הרבצ"ר, יוקם ויתוחזק עירוב, כמפורט בהוראת רבצ"ר 02-02-02 "עירוב שבת במחנות צה"ל, במתקניו, במחסומים ובשטחי כינוס". אין לשנות או לפרק עירוב זה ללא אישור מוקדם של הרבנות הצבאית.
ימי צום
53. כל חייל החפץ בכך רשאי לצום בכל אחד מימי הצום הנהוגים בדתו, המפורטים בנספחי א לפקודה זו. לחייל בן עדה שאינה יהודית שלא פורטה בפקודה זו – יתאפשר לצום בצומות הנהוגים בדתו בהתאם להוראות רבצ"ר.
54. חייל שצם ישוחרר מכל פעילות שעה לפני תחילת הצום ועד שעה לאחר צאתו, כדי לאפשר לו לאכול ולהתכונן לצום ולהתאושש לאחריו. כמו כן, ישוחררו החיילים הצמים מפעילות לפני הצום ולאחריו כמפורט בנספחי א לפקודה זו.
55. חייל שצם, כאמור בסעיף 53 לפקודה זו, ושהה בביתו ביום שקדם ליום הצום, לא יחויב לצאת בחזרה ליחידתו עד שלוש שעות לאחר סיום הצום. ימים שבהם חייל שוחרר לביתו לצום כאמור, יהיו על חשבון חופשתו השנתית.
56. בימי צום המתחילים בערב וכן בימי צום הרמדאן יהיה קצין הלוגיסטיקה היחידתי אחראי לדאוג לכך שלכל חייל שצם, תוגש ארוחה חמה כשעתיים לפני כניסת הצום (להלן – "סעודה מפסקת"). כמו כן, בכל ימי הצום אחראי קצין הלוגיסטיקה היחידתי שלכל חייל שצם תוגש ארוחה חמה מייד בסיומו. מפקדו של חייל שצם בימי הצום, כאמור, אחראי לכך שלחייל יתאפשר לסעוד סעודות וארוחות אלו.
57. על אף האמור בסעיפים 54–55 לעיל, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך שלא לשחרר מפעילות חייל שצם בצום הרמדאן, עקב נסיבות צבאיות (אף שאינן בגדר פעילות מבצעית) שאינן מאפשרות את השחרור, ולאחר שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי ועם קצין הרפואה הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
58. על אף האמור בסעיפים 54–55 לפקודה זו, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך שלא לשחרר מפעילות חייל שצם בימי הצום, כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית ולאחר שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי ועם קצין הרפואה הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
59. על אף האמור בסעיפים 55–56 לעיל, מפקד בדרגת אלוף ומעלה מוסמך, כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית ולאחר שהתייעץ קודם לכן עם הרבצ"ר והקרפ"ר, לחרוג מהוראות אלה, כמפורט להלן:
(א) לחייב חייל שצם לחזור ליחידתו53.
(ב) לא לקיים סעודה מפסקת.
שנת השמיטה
60. בכל יחידות צה"ל ובמתקניו תישמר שנת השמיטה בהיבט הפיתוח הסביבתי, וחייל ישמור שנת שמיטה בהיבט זה במסגרת מילוי תפקידו, בהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 02-01-02 "פיתוח סביבתי בשנת השמיטה במחנות צה"ל ובמתקניו".
61. על אף האמור לעיל, מפקד בדרגת אלוף ומעלה מוסמך לאשר פעילויות האסורות בשנת שמיטה, אם סבר שהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית או צורכי בטיחות, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרבצ"ר6768.
פרק ג
בתי כנסת ותפילות
בתי-כנסת בצה"ל
62. בית הכנסת הוא מקום קדוש, ויש לשמור על קדושתו ועל קדושת תכולתו. יש להתנהג בו בהתאם לדיני ישראל ולמסורת ישראל. בית הכנסת ותכולתו ינוהלו ויתוחזקו בהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 02-01-01 "בתי הכנסת בצה"ל".
63. בכל מחנה או מתקן שבו משרתים באופן קבוע חיילים ייקבע בית כנסת במבנה מיוחד למטרה זו.
64. על אף האמור בסעיף 63 לעיל, במחנות רבי-יחידות, במחנות בסיסיים ובמתקנים רב-חיליים, רשאי הרב הצבאי האחראי למחנה או למתקן האמור לקבוע בית כנסת מרכזי, בתנאי שלכל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן תהיה אפשרות להגיע לתפילות בו במועדים שנקבעו בפקודה זו. במחנה או מתקן שיש בו יחידה המרוחקת מבית הכנסת המרכזי, יש להקים בית כנסת גם ביחידה זו, לפי קביעתו של הרב הצבאי האחראי ליחידה זו או לפי קביעת הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
65. אין לקבוע בית כנסת או לעשות כל פעולת בינוי הקשורה בו או לשנות את מבנהו או את מיקומו בלי אישור מוקדם של הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי, ובהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 02-01-01.
66. בית הכנסת ישמש אך ורק לעריכת תפילות, ללימודי קודש ולמסיבות לפי מסורת ישראל הקשורות לדת אשר יישאו צביון תורני-ממלכתי-ציוני. אין להתנהג בבית הכנסת בקלות ראש, בזלזול או לעסוק בעיסוק שאינו הולם את קדושת המקום. הרב הצבאי היחידתי וכן הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי מוסמך לאסור קיומה של פעילות בבית הכנסת שאינה הולמת את קדושת המקום, וכן להורות על הפסקת פעילות כזאת.
67. הכניסה לבית הכנסת והשהייה בו יהיו בלבוש צנוע ההולם את המקום. גבר יחבוש כיסוי ראש בעת שהייתו בבית הכנסת.
68. בכל בית כנסת יוקצו מקומות ישיבה נפרדים לגברים ולנשים, ובין מקומות ישיבה אלו תוקם מחיצה, כאמור בהוראת רבצ"ר 02-01-01. בעת התפילה אסורה כניסת גברים למקום התפילה של הנשים, וכן כניסת נשים למקום התפילה של הגברים.
נוסח התפילות ומועדן
69. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר להתפלל בהתאם לנהוג על פי דתו.
70. לחייל יהודי תינתן אפשרות להתפלל בבית הכנסת, אם הוקם כזה במקום שירותו, וכן תינתן אפשרות להתפלל במניין, אם מתקיים מניין במקום שירותו.
71. נוסח התפילות היהודיות יהיה על פי מסורת ישראל, יישא צביון תורני-ממלכתי-ציוני, ורוב ציבור המתפללים יבחר את הנוסח שבו תתקיים התפילה – אשכנז, ספרד, עדות המזרח או תימן – אלא אם כן הרב הצבאי היחידתי קבע אחרת.
72. משך זמן התפילה ומועדה יהיו על פי הקבוע בנספחי ב לפקודה זו וכן על פי הקבוע בהוראות רבצ"ר. מפקד יאפשר לחייליו להתפלל על פי הקבוע בהם. הרב הצבאי היחידתי, בתיאום עם מפקד היחידה, רשאי להאריך את משך הזמן שיינתן לתפילה למסגרות דתיות מיוחדות ביחידתו ולשנות את זמני התפילה שלהם.
73. אם זמני התפילות חופפים לזמני הארוחות בבסיס שחייל שוהה בו, ידאג קצין הלוגיסטיקה היחידתי שלכל חייל שמשתתף בתפילות יוגשו הארוחות במועד שאינו חופף לתפילות. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו, המשתתף בתפילות כאמור, יתאפשר לסעוד ארוחות אלו.
74. חייל האבל על מות הורהו, ומשרת ביחידה שלא מתקיימות בה תפילות בציבור, ישוחרר להתפלל במניין (לרבות במניין אזרחי מחוץ ליחידה), בכל התפילות המפורטות בנספח ב1 לפקודה זו, בשנה הראשונה לאבלו וכן ביום הזיכרון (יום השנה) בכל שנה, כדי שיוכל לומר "קדיש".
75. חייל המחויב לומר "קדיש" על פי מסורת ישראל על מות בן זוגו, ילדו או אחיו ומשרת ביחידה שאין בה תפילות בציבור, ישוחרר להתפלל במניין (לרבות במניין אזרחי מחוץ ליחידה), בכל התפילות בשלושים הימים הראשונים לאבלו וכן ביום הזיכרון (יום השנה) בכל שנה, כדי שיוכל לומר "קדיש".
חריגים
76. על אף האמור בפרק זה, מפקד בדרגת אל"ם ומעלה רשאי לאשר חריגה מהאמור בסעיפים 63, 64, 69, 70, 72, 74 ו-75 לפרק זמן שלא יעלה על שבוע בלבד, אם סבר שהדבר נדרש בשל פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
77. על אף האמור בפרק זה, ובלי לגרוע מהאמור בסעיף 7674 לעיל, מפקד בדרגת אלוף ומעלה רשאי לאשר חריגה מהאמור בסעיפים 63, 64, 69, 70, 72, 74 ו-75 לפרק זמן שלא יעלה על חודש, אם סבר שהדבר נדרש בשל פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרבצ"ר.
פרק ד
שירותי דת
השתלמות תורנית לחיילים דתיים
78. באחריות רב"ץ-מחלקת הרבנות לקיים השתלמויות תורניות לחיילים דתיים ולקבוע את תוכנן.
79. אפשר לקיים השתלמות במסגרת יחידתית. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרב הצבאי היחידתי (או הרב הצבאי של היחידה הממונה) בתיאום עם מפקד היחידה.
80. במחנות רבי-יחידות, במחנות בסיסיים ובמתקנים רב-חיליים אפשר לקיים השתלמות לכלל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן. מועד ההשתלמות ייקבע על ידי הרב הצבאי האחראי על המחנה או המתקן בתיאום עם רב"ץ-מחלקת הרבנות ומפקד המחנה או המתקן.
81. חייל יהיה זכאי להשתתף בשלושה ימי השתלמות בכל רבעון קלנדרי.
82. מפקד בדרגת אל"ם ומעלה רשאי לדחות את יציאתו של חייל להשתלמות, עד שלושה חודשים, אם סבר שהדבר נדרש עקב פעילות מבצעית או בשל השתתפותו של חייל בקורס שאינו מאפשר יציאה להשתלמות במסגרת הקורס, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. בתום תקופת הדחייה יאפשר המפקד לחייל להשתתף בהיקף ההשתלמויות שהחסיר; ובכל אופן, לא תידחה זכותו של חייל להשתתף בהשתלמויות במשך שני רבעונים קלנדריים רצופים.
ביקור אנשי דת בצה"ל
83. כניסתו של איש דת לצה"ל תתאפשר רק לאחר קבלת אישורם של ראש מחלקת הרבנות ברב"ץ ושל מפקד היחידה או מי שהוסמך מטעמו, בהתאם לאמור בפ"מ 8.0102 "ביקורי אזרחים ביחידות צה"ל, במחנותיו ובמתקניו הצבאיים" ובהוראת רבצ"ר 03-02-01 "נוהל אישור כניסתם של אנשי דת לצה"ל".
גיור
84. חיילים בשירות סדיר ואוכלוסיות נוספות, שאינם יהודים על פי ההלכה, המעוניינים להתגייר במסגרת צה"ל ואשר אושרו בידי מחלקת הרבנות ברב"ץ, רשאים לעבור תהליך גיור במהלך שירותם, בהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 06-01-01 "הגיור בצה"ל" ובהוראת רבצ"ר 06-01-02 "ליווי המתגייר ביחידה".
85. הגיור בצה"ל ייעשה בהתאם לכללי הגיור ולמדיניות ההלכה של הרבנות הראשית לישראל, באמצעות בתי הדין לגיור של הרבנות הצבאית.
86. תוכן הלימודים במסגרת תהליך הגיור יועבר בידי מורים ועל פי תכנים שאישר הרב הצבאי הראשי ובאמצעות אחד ממסלולי הלימודים המפורטים בהוראת רבצ"ר 06-01-01.
87. אישור בדבר גיורו של חייל יינתן באמצעות תעודת המרה שאישר הרב הראשי לישראל.
נישואי חיילים
88. חייל יהודי בשירות סדיר זכאי שרב צבאי המוסמך לכך יערוך את טקס הנישואין (עריכת החופה והקידושין) שלו, כפוף לאישור רושם הנישואין שאצלו נרשם החייל לנישואין, כמפורט בהוראת רבצ"ר 02-01-03 "עריכת חופה וקידושין על-ידי רב צבאי". על אף האמור לעיל, ראש מחלקת הרבנות ברב"ץ מוסמך שלא לאפשר עריכת טקס הנישואין של חייל בידי רב צבאי.
89. חייל שמימש זכאותו לעריכת טקס נישואיו בידי רב צבאי, כאמור בסעיף 88 לעיל, לא יישא בהוצאות הרבנות הצבאית לעריכת טקס הנישואין. תשלום הוצאות רישום הנישואין ברבנות האזרחית יהיה באחריות ובמימון החייל.
90. חייל ישוחרר מפעילות לשם הרשמתו לנישואין במשרדי הדת האזרחיים הרלוונטיים וכן למפגשים נוספים, כפי שנקבע בהוראת רבצ"ר 02-01-03.
91. באחריות מפקד יחידת החייל לדאוג להסעת הרב הצבאי העורך את טקס הנישואין למקום עריכת החופה ובחזרה ממנו, בהתאם לאמור בהוראת רבצ"ר 02-01-03.
פרק ה
חופשת אבל
92. חייל זכאי לצאת לחופשה בימי האבל והאזכרות הנהוגים בדתו, וכן בימי אבל ואזכרות נוספים, הכול כמפורט בנספחי ג לפקודה זו ובהוראות רבצ"ר.
93. חופשה בימי האבל והאזכרות הללו תהיה 'על חשבון המערכת'.
94. חייל יידע את מפקדו בעוד מועד על ימי האבל והאזכרה שבגינם הוא זכאי לימי חופשה.
פרק ו
שונות
95. חייל שהוא כהן, לא יחויב להיכנס לבית קברות או למקום שיש חשש שנמצאים בו חלקי גופה (גלויים או קבורים), וכן לא יחויב להתקרב למקום כאמור במרחק הפוחת מחמישה מטרים. על אף האמור, מפקדו של החייל בדרגת אל"ם, לפחות, מוסמך לאשר חריגה מכך, אם הדבר נדרש במסגרת פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
96. חייל לא יחויב להיכנס למתחם הר הבית או להיכנס לבית תפילה של דת שאינה דתו, אלא אם כן מפקדו, בדרגת אל"ם לפחות, קבע שהדבר נדרש במסגרת פעילות מבצעית, ובתנאי שהתייעץ קודם לכן עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
97. הוראות בדבר הטיפול בחיילות דתיות מפורטות בהוראת קבע אכ"א 31-03-37 "שילוב חיילות המקיימות אורח חיים דתי".
98. הודעות בדבר החגים שנקבעו כימי מנוחה רשמיים ליהודים ולבני העדות שאינן יהודיות וכן בדבר ימי הצום שנקבעו להם, יתפרסמו מטעם אכ"א בתיאום עם הרבנות הצבאית הראשית.
99. הנספחים בפקודה זו יעודכנו בנוהל מקוצר, בלי סבב הערות וסבב חתימות, לפי הפ"ע 1.0102 "תהליך העדכון של פקודות המחייבות את כלל הצבא", בידי הרבצ"ר, לאחר אישור מפצ"ר-יעח"ק, אג"ת-הממונה על פקודות הצבא ואמ"ן-מחב"ם. ייתוספו לכך:
(א) אישור הקרפ"ר במקרים האלה:
1) עדכון בעמודת "דגשים/שחרור מפעילות לפני ואחרי הצום" או ב"חריגים" הרלוונטיים בנספחי א לפקודה זו.
2) עדכון נספח ד לפקודה זו.
(ב) אישור ראש אכ"א אם העדכון הוא בנספח ג לפקודה זו.
100. הרבצ"ר מוסמך לאשר, במקרים מיוחדים שיירשמו, חריגה מהוראות פקודה זו. בקשות לאישורו של הרבצ"ר על פי סעיף זה יועברו באמצעות הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי.
- כלל הנספחים בפקודה מצורפים בקובץ PDF המקושר לעיל -
