התאמה ביטחונית 21.0401

לקובץ PDF לחצו כאן

פקודות מטכ"ל ,27 במארס 2011

פ"מ 21.0401 – "התאמה ביטחונית"

פרק א'

כללי

הגדרות

1. בפקודה זו:

• "בדיקה ביטחונית חוזרת" – בדיקה ביטחונית נוספת שנערכת לאחר שהחייל עבר הליך התאמה ביטחונית ונמצא מתאים מבחינה ביטחונית לשמש בתפקיד, אם עלה הצורך בכך, בהתאם לכללי השב"כ;
• "בדיקת ביטחונית חוזרת לשירות באתר רגיש" – בדיקה ביטחונית חוזרת לצורך שירות באתר רגיש, הכוללת בדיקת פוליגרף כפי שהוגדר בכללי השב"כ.
• "הליך התאמה ביטחונית" – פעולות, לרבות תחקירים ביטחוניים, בדיקות פוליגרף וכן כל פעולה המתבצעת על פי דין על ידי צה"ל או על ידי שב"כ, הנעשות לצורך קביעת התאמתו הביטחונית של חייל או עובד או לצורך בדיקה ביטחונית חוזרת;
• "התאמה ביטחונית" – התאמה לתפקיד, כמשמעה בסעיף 15 לחוק השב"כ, ובהתאם לסוג הביטחון אשר נקבע לתפקיד;
• "חוק השב"כ" – חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב־2002;
• "חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו־1955 (להלן: חש"ץ), לרבות עובד. לעניין חייל בשירות מילואים, כאשר הליך ההתאמה הביטחונית נערך לצורך בחינת התאמתו לתפקיד בשירות מילואים פעיל;
• "יועץ" – כהגדרתו בפ"מ 01.202 – "העסקת יועצים אזרחיים וכוח אדם עזר אזרחי בצה"ל";
• "יחידה" – יחידת רישום (יח"ר), כהגדרתה בפ"מ 01.101 – "ארגון הצבא ויחידותיו, תקינה ושיאי כ"א";
• "כללי השב"כ" – כללי שירות הביטחון הכללי (סיווג בטחוני והתאמה ביטחונית), התשס"ג־2003;
• "משרתים באתרים רגישים" – בהתאם להגדרתם בכללי השב"כ.
• "סיווג ביטחוני" או "סוג ביטחון" – קביעת רמת הרגישות הביטחונית של תפקיד, בין היתר לפי סוג המידע שאליו נחשף ממלא התפקיד והסיכונים שגלומים באפשרות ניצול המידע לשם גרימת נזק לביטחון המדינה;
• "עובד" – אזרח עובד צה"ל בשירות הצבא, כהגדרתו בסעיף 8(2) לחש"ץ;
• "קב"ם" – קצין או נגד המשתייך למערך ביטחון המידע והאחראי על ביטחון המידע ביחידה שבה הוא מוצב. במקרים שבהם אין ביחידה קצין ביטחון מידע, יהא קצין ביטחון המידע הפיקודי, האגפי או הזרועי או מי מטעמו קצין ביטחון המידע;
• "רמחב"ם" – ראש מערך בטחון המידע.
• "שב"כ" – שירות הביטחון הכללי.

מטרה ותחולה

2. מחב"ם נושא באחריות ובאחריות האסדרתית לשמירה על ביטחון המידע בצה"ל ולאיסוף מידע לטובת התאמה ביטחונית, בהתאם לסמכות הנתונה לו מכוח חוק השב"כ והתקנות שהותקנו מכוחו.
3. בהתאם, בסמכות מחב"ם לקבוע את סוג הביטחון הנדרש לתפקידים בצה"ל, בכל רמות הסיווג; לקיים הליכי התאמה ביטחונית למיועדים לשרת בתפקידים מסווגים ולבצע בדיקות ביטחון חוזרות לנדרשים לכך.
4. פקודה זו נועדה לקבוע את תחומי הסמכות והאחריות של מערך ביטחון המידע ושל מפקדי צה"ל בכל הנוגע לקביעת התאמה ביטחונית ולהבטיח כי חיילי צה"ל ועובדיו ימלאו תפקידים ההולמים את התאמתם הביטחונית.
5. פקודה זו אינה מסדירה הליכי התאמה ביטחונית לחיילים או לעובדים המוצבים בגופים ביטחוניים אחרים מצה"ל; אלה יעברו הליכי התאמה ביטחונית בגוף שהם מוצבים בו.
6. פקודה זו אינה מסדירה הליכי התאמה ביטחונית ליועצים; אלה יבוצעו על ידי משרד הביטחון, בהתאם למפורט בהמ"ב 43.05 – "העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני עבור משהב"ט וצה"ל".

פרק ב'

קביעת סוג הביטחון הנדרש לתפקיד

כללי

7. לכל תפקיד בצה"ל תיקבע רמת סוג הביטחון הנדרשת לו, בהתאם לכללי השב"כ וכמפורט להלן:

• רמה 1 – סוד מועדף;
• רמה 2 – סודי ביותר קהיליית המודיעין;
• רמה 3 – סודי ביותר;
• רמה 4 – סודי;
• רמה 5 – שמור.

8. רמת סוג הביטחון לכל תפקיד תיקבע על ידי מערך ביטחון המידע. הליך קביעת סוג הביטחון הנדרש לתפקיד ייקבע על ידי רמחב"ם או מי שהוסמך לכך על ידיו.
9. באחריות מפקד היחידה, באמצעות הקב"ם, לוודא כי חייל הנתון לפיקודו או המיועד להשתבץ בתפקיד שבפיקודו, הוא בעל התאמה ביטחונית העונה לסוג הביטחון שנקבע לתפקיד שבו הוא משרת או שאליו הוא מיועד להשתבץ.
10. במקרים שבהם אין התאמה ביטחונית למיועד לתפקיד, ומפקד היחידה מבקש לאייש את התפקיד על ידי חייל בטרם סיום הליכי ההתאמה הביטחונית, יפנה מפקד היחידה למי שהוסמך לכך מטעם רמחב"ם בבקשה לאשר לאייש את התפקיד לפני סיום הליכי ההתאמה הביטחונית כמפורט בסעיף 22 להלן.

שינויים ברמת סוג הביטחון

11. באחריות מפקד היחידה, באמצעות הקב"ם, לוודא כי לא חל שינוי ברמת סוג הביטחון של התפקיד, ובכלל זה שלא השתנה מטען הידע, רמת החשיפה או המאפיינים של התפקיד. במקרה שנמצא כי השתנה סוג הביטחון, ייבחן על ידי הקב"ם הצורך בשינוי ההתאמה הביטחונית של החייל המשרת בתפקיד זה, והצורך בעריכת בדיקה ביטחונית חוזרת.

פרק ג'

קביעת התאמה ביטחונית לתפקיד

הליך הבדיקה

12. טרם גיוסו, כל מועמד לשירות ביטחון בצה"ל וכל עובד צה"ל נדרש לעבור הליך התאמה ביטחונית לרמת סוג הביטחון המינימלי, רמה 5 – שמור. במקרים חריגים מוסמך רמחב"ם, או מי שהוסמך לכך על ידו, לקבוע אחרת.
13. טרם איוש תפקיד על ידי חייל, באחריות מפקד היחידה או מי מטעמו לפנות לקב"ם, לצורך קביעת הליך ההתאמה הביטחונית הנדרש לחייל לפי התפקיד שהוא מיועד אליו ורמת סוג הביטחון שנקבעה לו.
14. הקב"ם יבחן את הבקשה לאיוש תפקיד על ידי חייל, בהתאם לרמת הסיווג שנקבעה לחייל ורמת הסיווג הנדרשת לתפקיד, ובמקרים הנדרשים ייערך הליך של התאמה ביטחונית או בדיקה ביטחונית חוזרת בתיאום השב"כ באמצעות רמחב"ם או מי שהוסמך לכך מטעמו.
15. מדי שנה תאושר רשימת המשרתים באתרים הרגישים אשר יעברו בדיקה ביטחונית חוזרת לאתר רגיש. את הרשימה יקבע רמחב"ם ויאשר סגן הרמטכ"ל.
16. מינוי קצינים בדרגת סא"ל ומעלה המוגדרים כמשרתים באתר רגיש מחייב הליך בדיקה ביטחונית חוזרת לאתר רגיש.
17. הקב"ם רשאי להורות לחייל להתייצב במקום שייקבע לכך לצורך קיום הליך ההתאמה הביטחונית. הנחיית הקב"ם תועבר למפקד היחידה או למי מטעמו, והם יוודאו שהחייל יתייצב בהתאם להנחיה.
18. מפקד היחידה המבקש לבטל הנחיית קב"ם להתייצבות החייל בהליך יפנה לרמחב"ם או למי שהוסמך לכך מטעמו, ואלה יכריעו בעניין.

חובת שיתוף הפעולה בהליכי התאמה ביטחונית

19. חייל נדרש לשתף פעולה עם הליך התאמה ביטחונית לתפקיד, ובכלל זה להתייצב לכל תחקיר ביטחוני ובדיקה ביטחונית, לרבות בדיקה ביטחונית חוזרת או כל הליך אחר הנדרשים.
20. על אף האמור לעיל, לכל חייל עומדת הזכות להגן על פרטיותו ועל הסודיות הרפואית שלו במסגרת הליך ההתאמה ביטחונית. אי מסירת פרטים כאמור עלולה להוביל לקביעת אי־התאמה ביטחונית או להחלטה אחרת הנוגעת לשיבוצו של החייל. זאת, מבלי לגרוע מכל חובת מסירת מידע המוטלת על חייל על פי כל דין.

העברת מידע מהליך התאמה ביטחונית

21. ככלל, לא יועבר לאף אדם מידע מהליך התאמה ביטחונית, למעט באישור חריג של רמחב"ם והשב"כ. הליך העברת מידע מהליך התאמה ביטחונית ייקבע בהוראות משלימות על ידי רמחב"ם או מי שהוסמך לכך על ידיו, לאחר שנועץ ביועמ"ש אמ"ן.

אישור לביצוע תפקיד מסווג

22. לא ישובץ חייל לתפקיד עד סיום הליך התאמתו הביטחונית וקבלת אישור התאמה ביטחונית על ידי מערך ביטחון המידע, זולת אם אישר זאת רמחב"ם או מי שהוסמך לכך מטעמו. בכל מקרה לא יינתן אישור רמחב"ם לכך אם הליך ההתאמה הביטחונית טרם החל.
23. הליך ההתאמה הביטחונית הסתיים ונקבעה לחייל התאמה ביטחונית לתפקיד – תאושר כניסת החייל לתפקידו הנדרש.

פרק ד'

קביעת אי־התאמה ביטחונית או עיכוב בקביעת ההתאמה

24. הגדרות לפרק זה:

• "הגורם המוסמך"
• לעניין חייל עד דרגת סא"ל ועובד עד תקן רס"ן – רמחב"ם;
• לעניין כל חייל או עובד – הרמטכ"ל.
• "ועדת השגה" – ועדה הפועלת לפי סעיף 15(ב) לחוק השב"כ, שאליה יכול לפנות חייל שקיבל הודעה בדבר החלטה על אי־התאמתו הביטחונית לתפקיד המבקש להשיג על ההחלטה זו.
• "גורמי כוח האדם"
• לעניין חייל בשירות חובה – שלישות היחידה;
• לעניין משרת קבע – חטיבת הסגל באגף כוח האדם;
• לעניין עובד – מרכז תע"ץ.

25. בהתאם לחוק השב"כ, הליך ההתאמה הביטחונית מסתיים בהחלטת השב"כ הקובעת התאמה ביטחונית או אי־התאמה ביטחונית לתפקיד ולתפקידים ברמת סיווג זהה. קביעת אי־התאמה ביטחונית על ידי השב"כ תהא בתוקף לפרק זמן של חמש שנים לכל היותר. בתום פרק הזמן שנקבע אפשר יהיה להתחיל בהליך התאמה ביטחונית מחודש.
26. במקרה שבו נקבעה לחייל אי־התאמה ביטחונית או שהחלו הליכי התאמה ביטחונית וטרם נקבעה אי־התאמה אך מתעורר חשש שעלולה להיקבע אי־התאמה, יש לפעול על פי המפורט בפרק זה ובתרשים הזרימה המפורט בנספח א לפקודה זו.

קביעת אי־התאמה ביטחונית לתפקיד

27. נקבעה לחייל אי־התאמה ביטחונית לתפקיד והוא טרם החל בתפקידו – לא ימונה החייל לתפקיד שיועד לו. באחריות גורם כוח האדם לקבוע הנחיות באשר להמשך שירותו של החייל, וזאת לאחר קבלת עמדת רמחב"ם בדבר המגבלות הביטחוניות לשיבוצו בתפקיד.
28. נקבעה לחייל אי־התאמה ביטחונית לתפקיד וכבר החל בתפקידו – יחדול מלשמש בתפקידו לאלתר, זאת בכפוף לחריגים המפורטים בסעיף 29 להלן.. מצא גורם כוח האדם כי אפשר להציב את החייל בתפקיד אחר בהתאם להנחיות שהתקבלו מהקב"ם, יוצב החייל בתפקיד מתאים אחר. במקרים שבהם אי אפשר להציב את החייל בתפקיד אחר בהתאם להנחיות קצין ביטחון המידע, ייבחן שחרורו מצה"ל או סיום העסקתו, כמפורט להלן:

• לעניין חייל בשירות חובה וחייל בשירות מילואים – בהתאם למפורט בפ"מ 31.0103 – "שחרור ופיטור חיילים משירות סדיר – פעולות היחידה".
• לעניין חייל בשנת הקבע הראשונה – בהתאם להוראות סעיף 63 להפ"ע 3.0501 – "שירות הקבע".
• לעניין חייל בשירות קבע – בהתאם לקבוע בסעיף 45 להפ"ע 3.0501 – "שירות הקבע".
• לעניין עובדי צה"ל – בהתאם לקבוע בפ"מ 41.0203 – "תעסוקת אזרחים – פיטורים והתפטרות".

29. על אף האמור בסעיף 28 לעיל, אם נקבעה אי־התאמה ביטחונית לחייל והוא כבר החל את תפקידו, לא יופסק שירותו בתפקיד לאלתר בכל אחד מהמקרים הבאים:

• רמחב"ם אישר את המשך העסקתו של החייל בתפקידו עד אשר יגיש השגה לוועדת ההשגה. אישור כאמור יינתן לפרק זמן שלא יעלה על 30 ימים או עד הגשת השגה על ידי החייל, לפי המוקדם שבהם.
• החייל הגיש השגה לוועדת ההשגה ורמחב"ם אישר להמשיך את העסקתו בתפקיד עד שתתקבל החלטת ועדת ההשגה בעניינו או עד למועד אחר המוקדם ממועד ההחלטה.
• החייל הגיש השגה לוועדת ההשגה והוועדה הורתה שלא יופסק תפקידו לאלתר.
• קבע הרמטכ"ל אחרת בהתאם לסמכותו לפי כללי השב"כ.

30. נקבעה אי־התאמה ביטחונית לחייל והוא הגיש השגה לוועדת ההשגה, אך לא התקיימו התנאים המפורטים בסעיפים 29(ב) עד 29(ד) לעיל, יראו בו כמי שהליך ההתאמה הביטחונית בעניינו טרם הסתיים ושהגורם המוסמך הורה בעניינו על הפסקה זמנית במילוי תפקידו כמפורט בסעיפים 32–38 להלן.

ביטול שיבוץ במסגרת הליך התאמה ביטחונית

31. במקרה שבו החייל לא החל בתפקידו וטרם הסתיים הליך ההתאמה הביטחונית, תישקל האפשרות לבטל את שיבוצו לתפקיד, והכול בהתאם לפקודות הצבא ולמדיניות חטיבת הסגל באגף כוח האדם ובהיוועצות עם רמחב"ם או מי מטעמו.

הפסקה זמנית במילוי התפקיד במסגרת הליך התאמה ביטחונית

32. במקרה שבו חייל החל בתפקידו וטרם הסתיים הליך ההתאמה הביטחונית, או במקרה שבו חייל משרת בתפקיד ומתקיים בעניינו הליך התאמה ביטחונית נוסף, ובמסגרת ההליך עלה מידע המבסס חשד סביר וצפי לקביעת אי־התאמה לתפקיד (ובכלל זה חוסר שיתוף פעולה מצד החייל), רשאי הגורם המוסמך להורות על הפסקה זמנית במילוי התפקיד של החייל.
33. לפני ההחלטה על הפסקה זמנית במילוי התפקיד, יאפשר הגורם המוסמך לחייל לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה, בהתאם להחלטת הגורם המוסמך.
34. היה הגורם המוסמך רמחב"ם, ייוועץ במפקד החייל (בדרגת אל"ם ומעלה) באשר להמשך שירות החייל בטרם יקבל החלטה בעניין. היה החייל עובד צה"ל, ייוועץ הגורם המוסמך גם בראש מרכז תע"ץ בטרם יקבל החלטה על הפסקה זמנית במילוי תפקידו של החייל.
35. החליט הגורם המוסמך על הפסקה זמנית במילוי תפקידו של החייל, המשך שירותו ייבחן על ידי גורמי כ"א בהתאם למגבלות שנקבעו על ידי הגורם המוסמך; עד להחלטה זו יחולו הוראות הפ"ע 3.0226 – "השעיה והדחה", בשינויים המחויבים.
36. משכהּ של הפסקה זמנית במילוי תפקיד לא יעלה על 60 ימים, ואולם הגורם המוסמך רשאי להאריכה לתקופות נוספות של עד 30 ימים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההפסקה הזמנית במילוי התפקיד לא יעלה על שנה אחת. למרות האמור, רשאים הרמטכ"ל וראש אכ"א באישור הפצ"ר או מי מטעמו להאריך את תקופת ההפסקה הזמנית עד לשנתיים לכל היותר.
37. על אף האמור בסעיף 35 לעיל, הוגש נגד החייל כתב אישום, רשאי הגורם המוסמך להאריך את תקופת ההפסקה הזמנית בתקופות נוספות של עד 30 יום כל אחת עד לסיום ההליכים.
38. במקרה שבו הוחלט על הפסקה זמנית והליך ההתאמה הביטחונית הסתיים בקביעת התאמה ביטחונית, ישוב החייל לתפקידו. במקרה שבו הוחלט על הפסקה זמנית והליך ההתאמה הביטחונית הסתיים בקביעת אי־התאמה ביטחונית – ייבחן עניינו של החייל לפי סעיפים 26–30 לעיל.

פרק ה'

שונות

בקרה

39. מבלי לגרוע מכל חובה על פי פקודה זו, אחת לשנה לפחות יערוך מפקד היחידה בדיקה בסיוע הקב"ם של רמת הסיווג הביטחוני של התפקידים ביחידתו ושל ההתאמה הביטחונית של המשרתים תחת פיקודו לתפקידיהם.

מסירת מידע רפואי לשב"כ הנוגע לאדם בתקופת היותו חייל

40. על אף האמור בפ"מ 61.0112 – "מסירת מידע רפואי אישי הנוגע לשירות בצה"ל", מסירת מידע רפואי לשב"כ הנוגע לאדם בתקופת היותו חייל, לצורכי הליכי התאמה ביטחונית, יועבר באמצעות מחב"ם לאחר הצגת כתב ויתור על סודיות רפואית.

הוראות משלימות ותיקון נספחים

41. ראש אמ"ן מוסמך להוציא הוראות משלימות לפקודה זו.
42. הנספח בפקודה זו יתוקן בהליך חריג לתיקון נספח כמפורט בהפ"ע 1.0102 – "תהליך העדכון של פקודות המחייבות את כלל הצבא", על ידי ראש אמ"ן, לאחר אישור ראש אכ"א; מפצ"ר־יעח"ק ואג"ת־הממונה על פקודות הצבא.

נספח א'

תרשימי הליכים סגליים בהליכי התאמה ביטחונית

תרשים א' – הליך התאמה ביטחונית שהסתיים בקביעת אי־התאמה ביטחונית למשרת

* ניתן למצוא את התרשים המפורט בקובץ ה- PDF של נוסח הפקודה המצורף לעיל תחת "תרשים א'"

תרשים ב' - הליך ההתאמה הביטחונית טרם הסתיים או הליך נוסף המתקיים בעניין משרת המעלה חשד סביר שההליך יסתיים בקביעת אי־התאמה ביטחונית לתפקיד (לרבות אי שיתוף פעולה עם ההליך)

* ניתן למצוא את התרשים המפורט בקובץ ה- PDF של נוסח הפקודה המצורף לעיל תחת "תרשים ב'"