פ״מ 50.0403 - ״רציפות משקית, רישום ציוד וגיוסו״
02.02.86
0
פ"מ 50.0403 - רציפות משקית, רישום ציוד וגיוסו
הגדרות
1. בפקודה זו:
א."אגד לאוֹ"ם" – אגד לגיוס אמצעים ורישום מתקנים לטובת צה"ל, המהווה גוף מטה בצה"ל לרישום ולגיוס רכב, צמ"ה ואמצעים עבור צורכי צה"ל, וכן לבחינת שחרור ציוד שגויס המשמש מפעלים חיוניים. מכונה גם אגד לאו"ם – היחידה לגיוס אמצעים;
ב."אתר גיוס" – שטח שהוגדר על ידי אגד לאו"ם בחלוקה גאוגרפית לגיוס אמצעים מהמשק האזרחי, שממנו ינופקו האמצעים ליחידות צה"ל.
ג.״גוף דורש" – כל גוף צבאי המעלה צורך בריתוק מפעל חיוני לטובת משימה בחירום. הגוף הדורש מעלה את הצורך בפני יחידת הרכש במשהב"ט, ומעביר תקציב לשם הכנת חוזה הכולל הסכם התקשרות עם המפעל בחירום;
ד."גוף רוכש" – גוף במערכת הביטחון שתפקידו לבצע הרכשה ואשר הוסמך לערוך התקשרויות בשם המדינה במסגרת תפקידו, הקבועות בהוראות משרד הביטחון;
ה."החטיבה לשעת חירום" – חטיבה באגף אמו"ן במשרד הביטחון הנושאת באחריות לכלל פעולות ההכנה והמוכנות לשעת חירום של גופי משהב"ט. החטיבה מהווה סמכות מקצועית, מבצעת בקרת כשירות, מנהלת את מערך המפעלים החיוניים ושולטת בו, ומהווה גרעין סדיר של מכלול סמ"ל בחירום; החטיבה היא הגוף המקשר בין צה"ל למשרד העבודה ולכן היא מוגדרת כמאסדר (רגולטור) ומנחה מקצועי לכלל צה"ל ומערכת הביטחון.
ו."התקשרות לחירום" – התקשרות בין משהב"ט לספק אזרחי או לחברה אזרחית המעגנת את השירות או התפוקה שהמפעל נדרש לספק לצורכי צה"ל בחירום;
ז."ולת"ם" – ועדה לתיאום מילואים, המנוהלת על ידי עתכ"א מילואים בחטיבת תומכ"א, ותפקידה לפטור משירות מילואים כוח אדם שנקרא למילואים ומשמש בו־זמנית בתפקיד במפעל שהוכר כחיוני, הכול כמפורט בהוראת קבע אכ"א 31-08-10 – "ועדה לתיאום מילואים (ולת"ם)";
ח."ועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס" – ועדה הדנה בבקשות לשחרור ציוד הכרחי עבור מפעל או מפעל חיוני, כמפורט בנספח י לפקודה זו.
ט."חברה אזרחית" – ארגון ותאגיד בעל ישות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. חברה תזוהה בשם ובמספר ח"פ (חברה פרטית) או ח"צ (חברה ציבורית);
י."חוק רישום ציוד וגיוסו" – חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ"ז־1987.
יא."חוק שרות עבודה בשעת חירום" – חוק שרות עבודה בשעת חירום התשכ"ז־1967 הוא הבסיס המשפטי להליך ההכרזה של שר העבודה על מפעל כחיוני;
יב."מכלול סמ"ל (סיוע מל"ח למפעלים חיוניים)" – מכלול ייעודי במסגרת מרכז התפעול של המש"ב (מרכז שליטה ובקרה) במשרד הביטחון, הפועל בשעת חירום בלבד. מטרתו להפעיל את מערך הריתוק המשקי של מעהב"ט בחירום ולהבטיח את הגשת הסיוע על ידי רשויות המל"ח השונות למפעלים החיוניים שרותקו לגופי מעהב"ט על פי סדר העדיפויות הנגזר מצורכי הסיוע למאמץ העיקרי של צה"ל באותה עת. במסגרת מכלול סמ"ל פועל "מוקד מידע" המספק מענה לשאלות בתחום הריתוק המשקי והפעלת המפעלים החיוניים.
יג."ממונה הריתוק המשקי" – בעל תפקיד המרכז את תחום המוכנות והכשירות של המפעלים החיוניים בכל זרוע, באמ"ן, אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, באכ"א, באט"ל ובפקע"ר;
יד."מערכת מפעלים חיוניים" – מערכת מחשוב לשליטה ובקרה לניהול המפעלים החיוניים בשגרה ובחירום המנוהלת על ידי החטיבה לשעת חירום במשהב"ט.
טו."מפעל, מפעל למתן שירותים קיומיים" – כהגדרתם בחוק שירות העבודה בשעת חירום, התשכ"ז־1967;
טז."מפעל חיוני" – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי הגנת המדינה או ביטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ואשר אושר לעניין זה בצו על ידי שר העבודה בהתייעצות עם שר הביטחון, ובשעת לחימה על ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה.
יז."מצבי השַחַ"ם" – מצְבי שִגרה, חירום ומלחמה;
יח."מרב"כ" – מרכז בניין כוח האמון על מימוש המאמץ התומך של בניין הכוח בלחימה, תוך חיזוק הממשקים והתהליכים בין הגופים בצה"ל ומשהב"ט.
יט."משרד העבודה והשירותים החברתיים" – הגוף הרגולטורי האחראי ליישום חוק שירות עבודה בשעת חירום והוצאת צווי קריאה לעובדי המפעלים החיוניים;
כ."נצ"ם" – נהג צמוד מכונה – גיוס הרכב או הצמ"ה נעשה יחד עם גיוס הנהג. הליך שבו הרכב או הצמ"ה מגויס בהתאם לחוק רישום ציוד וגיוסו, ובמקביל מגויס נהג או בעל הרכב או הצמ"ה לשירות מילואים. במקרים אלה הנהג המגויס יהיה היחיד שינהג ברכב, אלא במקרים חריגים שבהם צורכי הצבא יחייבו אחרת.
כא."פוקד" – מפקד אגד לאוֹ"ם, וכל מי שהוסמך לכך על-ידי שר הביטחון, בהתאם לחוק רישום ציוד וגיוסו.
כב."רמת חיוניות" – רמת החיוניות של מפעל חיוני נקבעת משקלול רמת חיוניות המוצר או השירות ורמת הסבירות למחסור בפועל. רמות החיוניות מחולקות לשלוש ומבטאות את הנחיצות והדחיפות בצורך בתפוקות המפעל בחירום. רמה א' היא הגבוהה ביותר ורמה ג' היא הנמוכה ביותר;
כג."ריתוק משקי" – תהליך שתכליתו להבטיח את רציפות התפקוד של המפעלים החיוניים לצורכי אספקת שירותים ומוצרים כמתחייב בהתקשרויות הקיימות לחירום.
כד."תפוקות נדרשות לחירום" – פירוט השירותים והמוצרים של המפעל החיוני, הנדרשים לשם מילוי המשימה המבצעית.
כללי
2. מטרת השימוש בריתוק המשקי בצה"ל היא להבטיח כי צה"ל יממש את ייעודו ומשימותיו במצבי שגרה, חירום ומלחמה. שמירה על רציפות זו נעשית באמצעות שני כלים עיקריים:
א. ריתוק משקי – להבטיח את רציפות התפקוד של המפעלים החיוניים לצורכי אספקת שירותים ומוצרים כמתחייב בהתקשרויות הקיימות לחירום.
בהתאם להפ"ע XXX – "האגף לתכנון ולבניין הכוח־אג"ת" אג"ת נושא באחריות ובאחריות האסדרתית לריתוק המשקי בצה"ל.
ב. רישום הציוד וגיוסו לצה"ל – גיוס ציוד אזרחי לצה"ל לטובת עמידה בצורך צבאי, בשגרה ובחירום.
בהתאם להפ"ע XXX – "אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה־אט"ל" אט"ל נושא באחריות ובאחריות האסדרתית לרישום ציוד וגיוסו לצה"ל.
|
נושא |
ריתוק משקי |
רישום הציוד וגיוסו לצה"ל |
|
הגדרה |
מגוון תהליכים שמטרתם להבטיח את רציפות התפקוד של המפעלים החיוניים לצורכי אספקת שירותים ומוצרים כמתחייב בהתקשרויות הקיימות לחירום. |
גיוס ציוד אזרחי לצה"ל לטובת עמידה בצורך צבאי, בשגרה ובחירום.
|
|
מקור נורמטיבי |
חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז־1967. |
חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ"ז־1987. |
|
הבחנות בין הכלים |
סמכות משרד העבודה באמצעות משרד הביטחון להוצאת צווי קריאה לעובדי המפעל החיוני. |
סמכות צה"ל, באמצעות אגד לאו"ם לגיוס אמצעים (ללא כוח אדם). |
|
מצריך ניהול כשירות בשגרה (בקרות ושחרור כ"א וכ"ר). |
מצריך רישום בשגרה (לא חובה). |
|
|
מצריך התקשרות מפורטת אשר לנדרש מהמפעל בחירום. |
לא נדרשת התקשרות, אלא תשלום בסיום השימוש. |
3. פקודה זו נועדה:
א. לקבוע שיטה אחידה לגופי צה"ל לביצוע תהליך ריתוק משקי או תהליך רישום ציוד וגיוסו.
ב. לקבוע את העקרונות ואת תחומי האחריות של גופי צה"ל בתחום המוכנות והכשירות של המפעלים החיוניים (ריתוק משקי), כדי שאג"ת יוכל לממש את האחריות והאחריות האסדרתית המוטלת עליו בנושא.
ג. לקבוע את העקרונות ואת תחומי האחריות של גופי צה"ל בנושא רישום ציוד וגיוסו, כדי שאט"ל יוכל לממש את האחריות והאחריות האסדרתית שמוטלת עליו בנושא.
4. ראש אג"ת רשאי לקבוע הוראות משלימות לפקודה זו בתחום הריתוק המשקי.
5. ראש אט"ל רשאי לקבוע הוראות משלימות לפקודה זו בתחום רישום ציוד וגיוסו לצה"ל.
פרק א
הריתוק המשקי
6. חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז־1967 מאפשר להגדיר מפעל כמפעל חיוני ולקרוא לעובדיו בחירום לשירות עבודה לטובת משימה צבאית.
7. במצב שגרה – מקום שבו עלה צורך מבצעי לאג"ם שנקבע על ידי אמ"ץ, יפנה הגוף הדורש לחטיבה לשעת חירום במשהב"ט בבקשה להכיר במפעל כחיוני, כמפורט בנספח א ובפקודה זו.
8. במצב חירום – עלה צורך לקבל שירותים ממפעל שהוגדר כחיוני, יוודא הגוף כי קיימת התקשרות בתוקף המגדירה את התפוקות הנדרשות מהמפעל באמצעים חוזיים, ויגיש בקשה מקוונת לגיוס עובדי המפעל במערכת "מפעלים חיוניים" ולהוצאת צווי קריאה לשירות עבודה לעובדי מפעל חיוני, כמפורט בנספח ב ובפקודה זו.
פעולות בשגרה
הגשת בקשה להכרה במפעל כמפעל חיוני
9. אם עמידתו של גוף דורש במשימותיו המבצעיות תלויה בקבלת תפוקה מספק חיצוני, יגדיר הגוף הדורש כבר בשלב דרישת הרכש את התפוקות הנדרשות מהספקים והחברות לחירום.
10. גוף הרכש במשהב"ט יתרגם את הצרכים והתפוקות הנדרשות לחירום של הגוף הדורש להתקשרויות, יוודא כי יש התייחסות לסעיף חירום המכיל את התפוקות הנדרשות מהמפעל בחירום, בתיאום מול הגוף הדורש.
11. הגוף הדורש יוודא כי השירות שמספק המפעל עונה על הצורך הצבאי שלשמו נדרש ריתוק המפעל ועומד ככל האפשר בקריטריונים המפורטים בסעיף 27 לפקודה זו.
12. הגוף הדורש יקבל אישור מפקד היחידה בדרגת אל"ם לפחות לצורך הצבאי להכריז על מפעל כחיוני, ולמפות ככל האפשר את קבלני המשנה הקריטיים של המפעל החיוני לצורך ביצוע המשימה הצבאית.
13. הגוף הדורש ימליץ לאחר היוועצות עם אג"ם היחידה על רמת חיוניות המפעל, כמפורט בנספח ג לפקודה זו.
14. הגוף הדורש יוודא עם המפעל כי יש ברשותו אמצעי המיגון הנדרשים כדי לספק את התפוקה בחירום.
15. במשימה צבאית שסוג הביטחון שלה "שמור" ומעלה – יוודא הגוף באמצעות הקב"ם הפיקודי, הזרועי או האגפי כי המפעל עומד בסיווג הביטחוני הדרוש.
הליך ההכרה במפעל כמפעל חיוני
16. גוף דורש יגיש בקשה מקוונת באמצעות מערכת "מפעלים חיוניים" להכרזה על מפעל כחיוני.
17. החטיבה לשעת חירום במערכת הביטחון תבחן את הבקשה, תאשר את הבקשה מטעם המערכת הביטחון, ותעביר לגוף הדורש קישור לצורך העברתו למפעל כדי שיגיש בקשה לוועדה המייעצת במשרד העבודה, לצורך הכרה בו כמפעל חיוני.
18. לאחר אישור משרד העבודה להכרת המפעל כחיוני, תעדכן החטיבה לשעת חירום במערכת הביטחון את הגוף הדורש על ההכרה במפעל כמפעל חיוני.
19. בנוסף, תעדכן החטיבה לשעת חירום במערכת הביטחון את מערכת "המפעלים החיוניים" על ההכרה במפעל כחיוני.
20. החטיבה לשעת חירום במערכת הביטחון, בשיתוף משרד העבודה והגוף הדורש, יכנסו ועדה בודקת במפעל שהוכרז כחיוני תוך שלושה חודשים ממועד ההכרזה עליו כחיוני.
21. הגוף הדורש יפעל לסגירת הפערים שהתגלו במסגרת הוועדה הבודקת, כמפורט בסעיף 27 לפקודה זו.
ניהול כשירות מפעל שהוכרז כחיוני
22. באחריות הגוף הדורש לנהל את כשירות המפעל החיוני לחירום, בהתאם למודל המפורט בנספח ד לפקודה זו.
23. אם התגלה פער בתחום כוח האדם כמפורט בסעיף 27(א) לפקודה זו, תפעל החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון לשחרור העובדים במפעל מחובת הגיוס, באמצעות מנגנון הולת"ם ובהתאם למדיניות מטכ"לית לשחרור כוח האדם, הכוללת את צורכי כוח האדם בצה"ל ואת צורכי המפעלים החיוניים. המדיניות תתוקף מדי שנה ע"י אכ"א ותאושר באג"ת.
24. אם התגלה פער בתחום הציוד כמפורט בסעיף 27(ב) לפקודה זו, יפעל הגוף הדורש לשחרור הציוד, באמצעות אגד לאו"ם ל"ועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס".
25. אם התגלה פער בתחומים המפורטים בסעיפים 27(ג), 27(ד), ו־27(ו) לפקודה זו, יפנה הגוף הדורש לגורם הרכש הרלוונטי במשהב"ט לצורך השלמת הפערים.
26. אם התגלה פער בתחום ההתגוננות כמפורט בסעיף 27(ה), יפעל הגוף הדורש מול גורם הרכש הרלוונטי במשהב"ט והמפעל החיוני לסגירת הפערים שהתגלו. במקביל יוודא הגוף הדורש כי הפער במיגון מופיע במערכת "המפעלים החיוניים".
27. באחריות הגוף הדורש לוודא באמצעות גורם ההרכשה החילי כי גוף הרכש במשהב"ט עוסק בחידוש ההתקשרות עם המפעל כדי ליצור רציפות בהתקשרות עם המפעל.
הליכי בקרה וביקורת למפעל שהוכר כחיוני
28. את הבקרה והביקורת במפעלים החיוניים תוביל החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון והן יחייבו השתתפות נציג של הגוף הדורש.
29. החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון תקבע את המודל, את השיטה ואת התדירות לעריכת הביקורות במפעלים החיוניים המרותקים לגופי צה"ל, ואלה יכללו את הנושאים הבאים:
א. תקינת כוח האדם שתיקבע בבקרה, בשיתוף הגוף הדורש, החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון והספק, הכול בהתאם לחוזה שהוגדר;
ב. שחרור הציוד (כלי הרכב, הצמ"ה והמלגזות) מחובת הגיוס;
ג. קיום יכולות הייצור, האחזקה, האספקה, התמיכה וההובלה הנדרשות;
ד. קיום השרשרת הלוגיסטית הנדרשת;
ה. היבטי התגוננות ורציפות התפקוד של המפעל בחירום ובמלחמה;
ו. ההפעלה החוזית בחירום.
30. החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון תתעד במערכת "מפעלים חיוניים" את ממצאי הביקורת ותפיץ דו"ח מסכם לגוף הדורש, תוך שהיא קובעת ציון כשירות בהתאם למודל המפורט בנספח ד לפקודה זו.
31. הגוף הדורש יטפל בפערים שעלו במהלך הביקורת תוך שלושה חודשים מיום הפצת דו"ח הסיכום.
32. הממונה על תחום המוכנות והכשירות של המפעלים החיוניים יקבע תוכנית בקרה וביקורת לגופים הדורשים באחריותו בהתאם לנספח ה לפקודה זו. התוכנית תאושר ע"י מפקד הגוף ותהיה חלק מתוכנית העבודה השנתית של הגוף.
בעלי תפקידים
33. בכל זרוע, באמ"ן, באגף התקשוב וההגנה בסב"ר, באכ"א, באט"ל ובפקע"ר – יהיה בעל תפקיד שישב תחת מטה הגוף, יעבור הדרכה של החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון, וישמש כממונה על תחום המוכנות והכשירות של המפעלים החיוניים בגוף.
34. בכל יחידה שבראשה קצין בדרגת אל"ם ומעלה (גוף דורש) – יוגדר קצין או נגד העוסק בתחום הרכש או בעל ידע בתחום, אשר יעבור הדרכה של החטיבה לשעת חירום במשרד הביטחון, וישמש בנוסף על תפקידו כממונה על תחום המוכנות והכשירות של המפעלים החיוניים ביחידה.
ניהול המידע והידע
35. המידע על כשירות המפעלים החיוניים ומערך הריתוק המשקי ינוהל באמצעות מערכת "מפעלים חיוניים", אשר תהיה מחוברת ועדכנית למערך ERPכוח האדם, ומערכת הגיוס של אגד לאו"ם.
36. נתוני הכשירות יוצגו במערכת "תנופה".
37. הגוף הדורש ישמור העתק קשיח של נתוני המפעלים החיוניים שלהם הוא נזקק בחירום.
פעולות בשעת חירום ובמלחמה
38. הריתוק המשקי מאפשר בין היתר להגביל את חירותם של עובדי המפעלים המרותקים ולכפּות עליהם להתייצב ולבצע שירות עבודה לטובת צה"ל. על כן הפעלתו של מפעל מרותק תינקט במשורה, ורק בהיעדר דרך אחרת להשיג את המטרה הנדרשת.
39. פרק ד לחוק שירות עבודה בשעת חירום מאפשר לשר העבודה להוציא צווי קריאה לגיוס עובדים לשירות עבודה בשעת חירום. שר העבודה יורה על הוצאת צווי קריאה כאמור רק בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:
א. שר הביטחון או הממשלה הכריזו על מצב מיוחד בעורף (בכל המדינה או בחלקה); בהתאם לסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית התשי"א־1951;
ב. קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום כקבוע בסעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח־2008;
ג. הוכרז אירוע חירום אזרחי לפי הוראות סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א־1971.
40. הגוף הדורש יעביר באמצעות מערכת "מפעלים חיוניים" דרישה להוצאת צו קריאה לשירות עבודה לעובדי מפעל חיוני, לאור צורך מבצעי שעלה.
41. מכלול סמ"ל יבחן את הדרישה ויוודא כי המפעל עומד בקריטריונים בהתאם לחוק. מכלול סמ"ל יעביר את הבקשה לרשות כוח האדם לשעת חירום במשרד העבודה.
42. לאחר שאישרה רשות כוח האדם לשעת חירום במשרד העבודה את הבקשה, יוציא צו קריאה לשירות לעובדי המפעל החיוני ויעדכן בכך את מכלול סמ"ל.
43. מכלול סמ"ל יזין במערכת "מפעלים חיוניים" את הוצאת צו הקריאה לשירות עבודה לעובדי המפעל החיוני, ויעדכן בכך את הגוף הדורש.
44. במקרה שבו המפעל אינו מסוגל לספק את התפוקות הנדרשות לכל הגופים יחד, יתועדפו בקשותיהם כדלקמן:
|
הגופים הדורשים |
סמכות הגוף לקביעת סדר עדיפות |
|
פנים־זרועי |
רמ"ט ממונה |
|
בין־זרועות / אגפים שונים |
אג"ת/מרב"כ |
|
בין צה"ל לבין אגפי משהב"ט |
מש"ב/משהב"ט/מכלול סמ"ל |
|
בין מעהב"ט לבין משרדי ממשלה וגופים אחרים |
רשות החירום הלאומית (רח"ל) |
45. המרב"כ יפיץ פקודת ריתוק משקי במטרה לתעדף למכלול סמ"ל את הטיפול בכל הנושאים הנדרשים בשעת חירום.
46. אם עולים פערים שאינם מאפשרים להוציא צווי קריאה לעובדי מפעל חיוני, יפעל המפעל מול מכלול סמ"ל כדלקמן:
א. פערים בתחום כוח האדם של המפעל – יעמוד לרשות המפעל החיוני מנגנון הולת"ם הביטחוני בחירום לשחרור כוח האדם החיוני במפעל. המפעל יגיש בקשה למכלול סמ"ל באמצעות טופס מקוון של משרד הביטחון לשחרור כוח האדם משמ"ם. מכלול סמ"ל יחליט אם נדרש לשחרר את העובד ויעביר את הבקשה המנומקת לולת"ם הביטחוני. לאחר קבלת תשובה לבקשה מהולת"ם, יעביר מכלול סמ"ל את ההחלטה למפעל.
ב. פערים בתחום התגוננות – הגוף הדורש יעלה בקשה להחרגת המפעל מחובת המיגון האישי לתא ריתוק משקי במרב"כ באמצעות פורמט פנייה המפורט בנספח ו לפקודה זו. המרב"כ ידון בבקשות ויעבירן לאישור מפקד פקע"ר. הבקשות המאושרות יחזרו למרב"כ, וזה יעדכן את הגוף הדורש ואת מכלול סמ"ל.
ג. פערים בתחום האמצעים של המפעל – הגוף הדורש בשיתוף המפעל יעלו בקשה לשחרור אמצעים לוועדה לשחרור ציוד באגד לאו"ם. הוועדה לשחרור ציוד תדון בבקשה בהתאם לפקודה זו, ותעביר את החלטתה לידיעת הגוף הדורש.
פרק ב
רישום ציוד וגיוסו לצה"ל
47. חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ"ז־1987, מקנה סמכות לפוקד ולמפקד מוסמך בהתאם לחוק לעשות שימוש בציוד אזרחי לטובת משימה צבאית המוטלת על צה"ל. הסמכויות הקבועות בחוק מפורטות בנספח ז לפקודה זו.
48. אגד לאו"ם באט"ל אחראי על ניפוק אמצעים בהתאם לתקינת הגופים בצה"ל. בנוסף, הוא אחראי בחירום על איתור אמצעים נוספים בהתאם לצורך המבצעי ולדרישות הגופים בצה"ל.
רישום הציוד וגיוסו
49. גיוס ציוד שאינו רשום ייעשה בסמכות שר הביטחון בהתאם לחוק.
50. מפקד מוסמך רשאי, באישור פוקד, להורות על גיוס ציוד רשום לצורכי תרגיל, אימון וכוננות, בהתאם לחוק רישום ציוד וגיוסו. נדרש גיוס ציוד לצורך תרגיל או אימון, אגד לאו"ם ישלח לבעל הציוד צו גיוס 14 ימים לכל הפחות לפני מועד גיוס הציוד. נדרש גיוס ציוד לצורך כוננות באישור ענף תע"ם באמ"ץ, אגד לאו"ם ישלח לבעל הציוד צו גיוס מוקדם ככל האפשר לאחר אישור התוכנית האופרטיבית. מפקד אגד לאו"ם רשאי במקרים מיוחדים לשלוח לבעל הציוד צו גיוס בהתראה קצרה יותר.
51. בהתאם לחוק פוקד רשאי באישור שר הביטחון להורות על גיוס ציוד רשום, לצורכי פעילות מבצעית ופעילויות אחרות. אם נדרש גיוס ציוד לפעילות מבצעית ולפעילויות אחרות, יפעלו כקבוע בנספח ח לפקודה זו:
א. ענף תע"ם באמ"ץ יעדכן את חטיבת הלוגיסטיקה בדבר הדרישה לגיוס ציוד, יפרט את מטרת המשימה הצבאית, וכן את סוג הציוד, הכמות, סדר הכוחות הנדרש להפעלה ומשך הזמן שלו נדרש הציוד;
ב. ענף תע"ם יעביר בקשה לאישור שר הביטחון;
ג. התקבל אישור שר הביטחון – ענף תע"ם באמ"ץ יעדכן את אט"ל ואת מרכז לאו"ם בדבר האישור שניתן לגיוס ציוד ויפרט את מטרת המשימה הצבאית, וכן את סוג הציוד, הכמות, סדר הכוחות הנדרש להפעלה ומשך הזמן שלו נדרש הציוד.
52. גיוס בדיעבד (רטרואקטיבית) יתאפשר אך ורק לצורך פעילות מבצעית ויותנה באישור ראש אט"ל.
53. אגד לאו"ם יפעל לגייס את הציוד על פי התקן שנקבע בעבור היחידה הצבאית ולפי דרישת אמ"ץ.
54. גיוס ציוד באמצעות נצ"ם ייעשה באמצעות אגד לאו"ם, בהתאם לצורך ולמדיניות אגד לאו"ם. באחריות נציג הגוף לטפל בגיוס הנהג מול אכ"א או אמ"ץ.
55. רכב מגויס ירוכז באתרי גיוס; צמ"ה ומלגזות יגויסו במקום הימצאם.
56. הציוד יעבור בדיקה במעמד הקליטה בהתאם להוראות חיל הטנ"א. ציוד שנמצא לא כשיר במעמד הבדיקה יתוקן או יוחזר לבעליו וגיוסו יבוטל.
57. צוותי תיעוד שהוגדרו ע"י אגד לאו"ם יתעדו את מצב הציוד בעת הגיוס כדי שאפשר יהיה להעריך נזקים שנגרמו לציוד בעקבות השירות בעת שחרורו. מפקד אגד לאו"ם רשאי לתת הוראות בדבר היקף התיעוד לאחר שבחן, בין השאר, את אופי הציוד ואת מידת הדחיפות בהבאתו ליחידות צה"ל.
ניפוק הציוד לגוף
58. אגד לאו"ם ימסור לנציג הגוף בעת ניפוק הציוד אוגדן רכב שיכלול את הפריטים המפורטים בנספח ט לפקודה זו.
59. הגוף שנופק לו הציוד אחראי לשנע את הרכבים מאתרי הגיוס, ואת כלי הצמ"ה והמלגזות – להוביל ממקום הימצאם אל היעד.
שימוש הגוף בציוד המגויס
60. דין הציוד המגויס כדין ציוד צבאי לכל דבר ועניין. הגוף אחראי להשתמש בציוד בהתאם לפקודות הצבא החלות על ציוד צבאי אחר; לרבות פעולות אחזקה נדרשות, הטיפול המונע, ריענון נהיגה, בטיחות בדרכים והוראות שימוש בכלֵי רכב צבאיים, טיפול ברכב לאחר תאונות דרכים, רישיון נהיגה צבאי וכיוצא באלה.
61. ציוד מגויס ישמש לייעוד ולמטרה שלשמם גויס. שימוש בציוד זה בשעת חירום ומלחמה לצורך נסיעה ממקום השירות למקום המגורים ובחזרה, ייעשה באישור מפקד בדרגת סא"ל בטופס המצוי בנספח ב לפ"מ 33.0209 – "נסיעה מחוץ למסגרת התפקיד".
62. הפעלת הציוד תהיה רק על ידי בעלי תפקיד שלהם רישיון נהיגה והיתרים המתאימים לסוג הציוד, לפי הדין.
63. פוקד או מפקד מוסמך יהיה רשאי לאשר בכתב בלבד להתקין התקנים באמצעים המגויסים, ובכלל זה לקדוח, לחורר, לרתך ולערוך בציוד התאמות כגון חיבור או התקנת התקן מסוג כלשהו, לרבות קיבוע מכשיר טלפון, מכשירי קשר או התקן תדלוק, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
א. השינויים אינם פוגעים בשימוש הסביר בציוד;
ב. הפגיעה העלולה להיגרם לציוד כתוצאה מההתקנה היא הפגיעה המזערית האפשרית בנסיבות העניין.
64. פוקד או מפקד מוסמך רשאי להורות כי התקן שהותקן כאמור לעיל לא יוסר גם לאחר תום תקופת הגיוס, ובלבד שאין בו כדי לגרוע מיעילות הציוד ומצורתו והוא אינו פוגע בבטיחותו ובבטיחות שאר המשתמשים.
זיכוי הגוף מהציוד המגויס
65. חטיבת הלוגיסטיקה באט''ל תפיץ פקודת זיכוי לגופים שלהם נופק ציוד. הפקודה תפרט את מועד החזרת הציוד ואת מקום הזיכוי (בתיאום עם אגד לאו"ם).
66. הגוף יזדכה על הציוד המגויס כאשר הוא תקין, שטוף ונקי. באחריות היחידה לבצע את הבאים: בדיקה של הרכב על פי הוראות טנ"א, הצהרה על היעדר תחמושת ברכב, על כך שהרכב ללא תאונות וללא ליקויים, תדלוק הרכב לפני הגעה לאתר השחרור, ניקוי ושטיפת הרכב כולל האביזרים הנלווים לו, מסירת ערכת כלי נהג ללא חוסרים, והכול בהתאם להוראות ולדגשים שהוציא אגד לאו"ם בנושא.
67. לפני זיכוי הציוד הגוף יוודא כי הציוד נקי, ושלא הושאר בו צל''ם צבאי, תחמושת, מפות, מכשירי קשר או כל ציוד צבאי אחר.
68. בהליך זיכוי הציוד יוחזר הציוד עם כמות הדלק שאיתה הוא התקבל, עם כל המסמכים, הרישיונות, המפתחות והציוד השייך לרכב שניתנו בעת ניפוקו. אגד לאו"ם יתעד את הציוד טרם השבת הציוד לבעליו.
69. אם הוסב נזק לציוד או נגרם לו חוסר
א. היחידה הצבאית תפעל על פי פ"מ 52.0301 – "טיפול בחוסר באפסניה או בנזקיה" ותעדכן את אגד לאו"ם;
ב. אגד לאו"ם יעדכן את משרד הביטחון־חטיבת התביעות והביטוח בנזק שנגרם.
שחרור הציוד לבעליו
70. אגד לאו"ם ישיב את הציוד שגויס לבעליו או למיופה כוחו.
71. תשלום דמי שימוש לבעל ציוד שגויס ייעשה באמצעות אגף הכספים במשרד הביטחון, על פי המחירון הקבוע בצו רישום ציוד וגיוסו לצבא ההגנה לישראל (שיעור דמי שימוש בציוד המגויס), התשע"ב־2011, ובהיעדר מחירון רלוונטי – על פי המחיר שיקבע שמאי כקבוע בחוק.
72. אגף הכספים במשרד הביטחון יעביר לבעל הציוד דברי הסבר המפרטים את הֶרכּב התשלום, את סעיפיו ואת המען שאליו יוכלו לפנות אם יבקשו לברר דבר־מה בקשר לתשלום.
73. אם נגרם נזק לציוד, יבהיר אגד לאו"ם לבעל הציוד כיצד יש לתקנו או כיצד יקבל פיצוי כספי, לפי הוראת משהב"ט 93.01 – ציוד מגויס בשע"ח – טיפול בתביעות נזיקין והנחיות משרד הביטחון־חטיבת התביעות והביטוח.
74. הציוד ישוחרר במקומות שיקבע אגד לאו"ם. בשחרור ציוד המחייב הובלה – באחריות הגוף להוביל את הציוד למקום כפי שיבקש בעל הציוד.
פטור מחובת גיוס ציוד לצה"ל
75. בעל ציוד המבקש לשחרר את הציוד שבבעלותו מחובת גיוס יגיש בקשה מנומקת בכתב למפקד אגד לאו"ם היושב בראש הוועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס. הוועדה תדון בבקשות לשחרור ציוד בהתאם לצורך.
76. בנוסף, רשאי מפעל שהוגדר כמפעל חיוני להגיש בקשה מנומקת בכתב למשרד הממשלה שהכריז על המפעל כחיוני, שיעבירו לאגד לאו"ם. הוועדה תבחן את המשימה שעל המפעל לבצע בחירום ואת שחרור הציוד שהתבקש.
77. בעת בקשה לשחרור ציוד השייך לאדם פרטי תשקול הוועדה את נסיבותיו האישיות או הכלליות של המבקש כפי שהוצגו לה.
78. בעל ציוד רשאי להגיש לוועדה בקשה לעיון חוזר תוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה אם היה שינוי מהותי בנסיבות הבקשה, אם התגלו עובדות מהותיות חדשות או אם הועלתה לפני הוועדה הנמקה לא סבירה המעוררת חשש של ממש לעיוות או להיעדר סבירות בהחלטת הוועדה.
79. לא התקיימו התנאים המנויים לעיל, הוועדה לא תדון בבקשה, אלא בחלוף שנתיים ממועד הדיון הראשון. על אף האמור לעיל, ראש חטיבת הלוגיסטיקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה רשאי להורות על כינוס הוועדה לדיון מיוחד בבקשה לעיון חוזר.
80. פרסום נוהל הוועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס יובא לידיעת הציבור באמצעות אתר המרשתת של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ובאמצעי הפרסום המקובלים לפקודות הצבא ולהנחיותיו המנהליות.
81. סדרי העבודה של הוועדה וסדרי הדיונים בה קבועים בנספח י לפקודה זו.
בעלי תפקידים
82. בכל גוף בצה"ל ייקבע קצין או נגד שיעסקו בתחום הרכב. הוא יעבור הדרכה של אגד לאו"ם וישמש בנוסף על תפקידו כממונה על תחום גיוס האמצעים של הגוף.
בקרה ומעקב
83. אחראי גיוס ורישום הציוד בגוף יערוך בקרה ומעקב שוטפים כדי לוודא כי התקינה הקיימת לגוף בגיוס ציוד תואמת את הרישום הקיים באגד לאו"ם.
84. אגד לאו"ם יערוך בקרה מדגמית באופן שנתי של כ־15% מהכלים מול בעליהם האזרחים, ויבחן את קיומו של הציוד בפועל למול רישומו במערכת התקינה הקיימת.
85. אגד לאו"ם יערוך ביקורת מטכ"לית במסגרת ביקורות הכשירות והכוננות הצה"ליים.
פרק ג
שונות
עדכון נספחים
86. הנספחים לפקודה זו יעודכנו בהליך מהיר, כדלקמן:
א. נספחים א–ו יעודכנו על ידי ראש אגף התכנון לאחר אישור מפצ"ר יעח"ק, אג"ת־הממונה על פקודות הצבא ואמן־מחב"ם.
ב. נספחים ז–י יעודכנו על ידי ראש אט"ל לאחר אישור מפצ"ר יעח"ק, אג"ת־הממונה על פקודות הצבא ואמן־מחב"ם.
נספח א
תהליך הכרזה על מפעל חיוני – בשגרה
|
החטיבה לשעת חירום במשהב"ט תבחן את הבקשה ותעבירה לוועדה המייעצת במשרד העבודה |
|
הגוף הדורש יגיש בקשה במערכת "מפעלים חיוניים" להכרזה על המפעל כחיוני [סעיף 15 לפקודה] |
|
הגוף הדורש יפעל לסגירת הפערים שהתגלו במסגרת הוועדה הבודקת |
|
משרד הביטחון בשיתוף הגוף הדורש ומשרד העבודה יקיימו ועדה בודקת למפעל |
|
הגוף הדורש יוודא עמידה של החברה או הספק בתנאים המפורטים [סעיפים 11–14 לפקודה] |
|
הגוף הדורש יזהה תפוקה מבצעית נדרשת לחירום המבוצעת באמצעות חברה או ספק |
|
משרד העבודה יכריז על המפעל כחיוני |
|
הגוף הדורש יוודא באמצעות גוף רכש את קיומה של התקשרות עם המפעל המפרט את הדרישות ממנו בחירום |
|
בעל המפעל יגיש בקשה לוועדה הבוחנת במשרד העבודה להכרה בו כמפעל חיוני
|
נספח ב
תהליך הוצאת צווי קריאה למפעלים חיוניים בחירום
|
לא – מכלול סמ"ל יעדכן את הגוף הדורש |
|
הגוף הדורש יעלה דרישה להוצאת צווי קריאה לשירות עבודה לעובדי המפעל החיוני במערכת "מפעלים חיוניים" |
|
הופעל פרק ד לחוק שירות העבודה לשעת חירום |
|
מכלול סמ"ל יזין במערכת "מפעלים חיוניים" את הוצאת צו הקריאה לשירות עבודה |
|
רשות כוח האדם במשרד העבודה תוציא צו קריאה לשירות עבודה לעובדי המפעל |
|
הגוף הדורש יתקן את הפערים ויגיש בקשה נוספת |
|
גוף הרכש במשהב"ט יפעל למימוש החוזה של המפעל |
|
מרב"כ יפיץ פקודת ריתוק משקי למכלול סמ"ל |
|
מכלול סמ"ל יבחן את הבקשה ויוודא כי המפעל עומד בקריטריונים (מיגון, כשירות וכוח אדם) |
|
כן – מכלול סמ"ל יעביר את הבקשה לאישור רשות כוח האדם במשרד העבודה |
|
הגוף הדורש יזהה צורך בתפוקה מבצעית הנדרשת בשעת חירום אשר מבוצעת באמצעות מפעל חיוני |
נספח ג
מודל לקביעת רמת חיוניותו של מפעל
קביעת רמת החיוניות של מפעל חיוני נקבעת באמצעות שילוב בין רמת החיוניות של המוצר או השירות לבין מידת הסבירות להיווצרות מחסור, כמפורט במודל הבא:
|
מידת הסבירות למחסור (שלב 2) |
|
רמת חיוניות המוצר (שלב 1) |
|
רמת חיוניות המוצר (שלב 3) |
שלב 1 – הגדרת רמת חיוניות המוצר או השירות
1. להלן מפורטות ארבע רמות חיוניות אפשריות של מוצר או שירות:
א. מוצר או שירות "קיומי" – מוצר סופי ביטחוני הוא "קיומי" אם מחסורו בצה"ל עלול לגרום לשיבוש חמור או להשבתה של פעולת דרג לוחם או של דרג תומך לחימה או של דרג פיקוד ושליטה. כל זאת כאשר על פי ההערכה לשיבוש או להשבתה כאמור עלולה להיות השלכה בעלת משמעויות אסטרטגיות על תוצאות הלחימה.
ב. מוצר או שירות "חיוני" – תוצר סופי ביטחוני הוא "חיוני" אם מחסורו בצה"ל עלול להנחית את יעילות פעולתו של דרג לוחם, של דרג תומך לחימה או של דרג פיקוד ושליטה, או אם הוא עלול להביא לשיבושים קשים בפעילותם של דרגים מנהליים בצבא או במערכת הביטחון.
ג. מוצר או שירות "בסיסי" – מוצר סופי ביטחוני הוא "בסיסי" אם מחסורו בצה"ל עלול לגרום הפרעה ואי נוחות לדרגים לוחמים או פגיעה ביעילות דרגי פיקוד ושליטה, אך בלא שפגיעה זו צפויה להיתרגם לפגיעה בעלת משמעות אסטרטגית בתוצאות הלחימה.
ד. מוצר או שירות "לא מסווג"
2. כל אחת מרמות החיוניות המצוינות לעיל נקבעת משילוב של שני הפרמטרים הבאים:
א. זהות הדרג הצורך:
1) דרג לוחם.
2) דרג פיקוד, שליטה ובקרה.
3) דרג תומך לחימה.
4) דרג מנהלה או אחר.
ב. השפעת המחסור: מחסור בפריט או בשירות עלול לפגוע ביכולתו של הלקוח למלא אחר משימותיו. מוגדרים ארבעה סוגי שיבוש אפשריים כתוצאה ממחסור בפריט או בשירות: 1) השבתה – השבתה ממש של פעילותו של לקוח המוצר כתוצאה מהמחסור. 2) הפחתת יעילות – הפחתת יעילות תפקודו של לקוח המוצר ברמה משמעותית, אך לא עד כדי הפרעה קיצונית או חדילה מפעילות. 3) אי נוחות או הפרעה קלה – שיבושים קלים בתפקוד לקוח המוצר.
4) אי הפרעה או השפעה זניחה – לא נגרמת הפחתה משמעותית כלשהי ביעילות התפקוד, ולפיכך המוצר אינו חיוני כלל. המודל שבהמשך לא יתייחס כלל לקטגוריה זו.
3. להלן טבלה המציגה את אופן הגדרת רמת חיוניות המוצר או השירות כמפורט בסעיפים 4 ו־5 לעיל:
|
השפעת המחסור
הדרג הצורך |
משבית |
מנחית יעילות |
אי נוחות |
השפעה זניחה |
|
דרג לוחם
|
קיומי |
קיומי |
חיוני |
לא מסווג |
|
פו"ש ובקרה
|
קיומי |
קיומי |
חיוני |
לא מסווג |
|
תומך לחימה
|
קיומי |
חיוני |
בסיסי |
לא מסווג |
|
מנהלה/אחר
|
חיוני |
בסיסי |
לא מסווג |
לא מסווג |
שלב 2 – קביעת רמת סבירות היווצרות המחסור במוצר
4. מדד מרכזי נוסף בקביעת רמת חיוניות המפעל הוא מידת הסבירות שייווצר מחסור במוצר או בשירות אם המפעל יפסיק את הספקת המוצר או השירות לצה"ל. נתון זה חשוב משום שייתכן שיהיו מפעלים שמוצרם חיוני מאוד, אולם גם בעת שיבוש חמור של פעילותם לא צפוי מחסור במוצרם לדרג הצה"לי המשתמש, מסיבות שונות שיפורטו להלן. במקרים אלה יכול להיות שרמת חיוניות המפעלים תהיה נמוכה יחסית, על אף שרמת החיוניות של המוצר גבוהה.
5. להלן הגורמים הקובעים את מדד סבירות היווצרות המחסור:
א. זמן תגובה למחסור – משך הזמן האופייני הנמדד מרגע הפסקת הספקת המוצר ועד הזמן שבו הצרכן צפוי לחוש בפועל את המחסור. ככל שזמן התגובה למחסור ארוך יותר, כך הצרכן הסופי פחות רגיש לאי הספקת המוצר או השירות על ידי המפעל, ומכאן שחיוניות המפעל נמוכה יותר. זמן זה מושפע מרמות המלאי הפנימיות שצה"ל מחזיק בהן כחלק מהיערכותו לשעת חירום, ומנקודת הזמן בחירום שבה נדרש המוצר או השירות. ככל שמועד השימוש במוצר רחוק יותר על פני ציר הזמן בחירום, כך השפעתו של שיבוש אפשרי באספקת המוצר בתחילת תקופת החירום קטנה יותר.
1) זמן תגובה של שבועיים ויותר – זמן ארוך מאוד, הן יחסית למשך הלחימה והן בהקשר של סבירות מציאת מקור אספקה חלופי בזמן אמת. לגבי פרק זמן זה, ההערכה היא שהסתברות הכניסה למחסור למוצרים עם זמן תגובה זה צריכה להיחשב ''נמוכה".
2) זמן תגובה של 4–5 ימים עד שבועיים – ייחשב כפרק זמן ארוך–בינוני.
3) זמן תגובה של פחות מ־4 ימים – צריך להיתפס כמסוכן, שכן אינו מאפשר התארגנות להספקה ממקור חלופי ולכן מחסור במוצר מסוג זה יורגש באופן מיידי.
ב. רמת הביטחון בזמינות מקורות חליפיים – עד כמה מפעלים אחרים במשק יכולים לספק את המוצר או את השירות ולעמוד בהיקפים המבוקשים. יש לקחת בחשבון כי:
1) לא כל הפסקת פעילות של מפעל, אפילו אם המוצר שהוא מספק חיוני מאוד, תגרום בהכרח למחסור קשה של המוצר בצה"ל; ייתכן שנתח הייצור של המפעל הנדון בין כלל מקורות האספקה האפשריים בשוק הישראלי לאותו מוצר (או תחליפיו, שהם רלוונטיים לגמרי בבחינה זו) הוא קטן.
2) הערכת נתח הייצור של כל מפעל מחייבת הערכת פוטנציאל ההיצע הכולל במשק של המוצר או השירות, על בסיס ניתוח כושרי הייצור של המפעלים השונים. חישוב הפוטנציאל מביא בחשבון גם את היכולת של מפעלים לעבור להיקפי ייצור גדולים בהרבה מאלה שבשגרה (לדוגמה: באמצעות עבודה לאורך כל ימי השבוע ובכל שעות היממה), במקרים שהדבר אכן מעשי.
3) ככל שמקורות האספקה מגוונים ומבוזרים, כך מערכת הביטחון רגישה פחות להפסקת פעילותו של מפעל נתון, שכן היא לבדה לא תפגע באופן ניכר בזמינות המוצר. במקרה זה רמת החיוניות של המפעל היא נמוכה.
6. סבירות היווצרות מחסור נקבעת כצירוף ערכים אפשריים שונים של זמן תגובה למחסור וביטחון בזמינות מקורות אספקה חלופיים.
7. ככל שזמן התגובה ארוך יותר, למשל באמצעות החזקת מלאים בצה"ל, וזמינות מקורות האספקה גבוהה יותר, למשל על בסיס ריבוי ספקים, כך סבירות היווצרות המחסור תהא נמוכה יותר. והפוך: ככל שפרק הזמן החולף מתחילת אי הספקת המוצר או השירות עד שהצרכן מרגיש בחסרונו הוא קצר יותר, וככל שכמות הספקים של המוצר או השירות קטנה יותר (אחד או בודדים) – כך סבירות היווצרות המחסור תהא גבוהה יותר.
8. להלן טבלה המציגה את אופן הגדרת רמת סבירות היווצרות המחסור כמפורט בסעיפים 6 ו־7 לעיל:
|
זמינות מקורות חלופיים
זמן התגובה למחסור |
משבית |
מנחית יעילות |
אי נוחות |
|
שבועיים ויותר |
זניחה
|
נמוכה |
בינונית |
|
4–14 ימים |
נמוכה |
בינונית |
גבוהה
|
|
פחות מ־4 ימים |
בינונית |
גבוהה |
גבוהה
|
שלב 3 – קביעת רמת חיוניות המפעל
9. השלב האחרון שבו נדרש לקבוע את רמת חיוניותו של מפעל, כשילוב בין חיוניות המוצר וסבירות המחסור, כמפורט בטבלה שלהלן:
|
סבירות המחסור
חיוניות המוצר |
גבוהה |
בינונית |
נמוכה |
זניחה |
|
קיומי |
א' |
א' |
ב' |
ג' |
|
חיוני |
א' |
ב' |
ב' |
ג' |
|
בסיסי |
ב' |
ג' |
ג' |
לא מסווג |
|
לא מסווג |
לא מסווג |
לא מסווג |
לא מסווג |
לא מסווג |
נספח ד
מודל כשירות המפעל החיוני לחירום
|
רכיב הכשירות |
המשקל שניתן לאותו רכיב |
|
רקע התקשרותי / נספח חירום ותפוקות |
5% |
|
ריתוק כוח האדם |
40% |
|
שחרור אמצעים מגיוס |
15% |
|
תשומות ייצור |
10% |
|
תרגול פנימי |
10% |
|
גיבוי גנרציה |
10% |
|
חלופיות תשתיתית וכוח אדם |
5% |
|
מיגון אישי ותשתיתי |
5% |
|
|
100% |
נספח ה
מדדים שייבחנו במהלך ביקורת בגוף דורש
|
מדד |
פירוט |
משקל (%) |
|
מינויים והכשרות 5% |
כתב מינוי לבעל תפקיד ממונה ריתוק משקי יחידתי בחתימת מפקד היחידה. |
1 |
|
השתלמות מקצועית בחטיבה לשעת חירום במשהב"ט וקבלת שם משתמש (יוזר) במערת "מפעלים חיוניים". |
2 |
|
|
השתתפות בכנסים מקצועיים ובתרגילים של צה"ל או של משהב"ט אחת לשנה. |
2 |
|
|
|
פקודות ונהלים 10% |
פק"ל ריתוק משקי יחידתי עדכני. |
5 |
|
רשימת מפעלים חיוניים מתוקפת וחתומה על ידי קצין בדרגת סא"ל לפחות, הדורש את שירותי המפעל החיוני. |
5 |
|
|
יכולת מימוש המשימה הצבאית 40% |
סטטוס כשירות מפעלים חיוניים. |
15 |
|
תמונת מצב לכל משימה מבצעית של תלות במשק האזרחי ושל כשירות המפעלים החיוניים הרלוונטיים. |
10 |
|
|
התאמה מלאה בין משימות היחידה לבין מפעלים המוזנים ומאושרים במערכת "מפעלים חיוניים". |
7 |
|
|
תיקוף רשימות כוח אדם הדרוש בחירום. |
6 |
|
|
תיקוף רשימת הציוד הדרוש בחירום. |
2 |
|
|
התאמת התפוקות להתקשרות 30% |
קיום התקשרות בתוקף. |
8 |
|
קיים סעיף חירום בחוזה שרלוונטי לצורך. |
15 |
|
|
התאמת סעיפי החירום לתפוקות במערכת "מפעלים חיוניים". |
7 |
|
|
השתתפות בבקרות כשירות 15% |
השתתפות נציג הגוף הדורש בבקרות כשירות שנערכות במפעלים החיוניים על ידי משהב"ט. |
8 |
|
טיפול בליקויים שנמצאו בבקרות כשירות, ומימוש אחר החלטות שהתקבלו במסגרתם. |
7 |
**איוש ממונה ריתוק משקי בגוף הדורש הוא תנאי הכרחי לביקורת, ואי איוש התפקיד פוסל את כשירות הגוף.
נספח ו
פורמט להחרגת מפעל חיוני מחובת מיגון אישי
|
מס"ד |
שם המפעל החיוני |
אופי השירות שהמפעל נותן |
מיקום המפעל |
המקום שבו פועלים עובדי החוץ |
נימוק הצורך |
|
1. |
אנטנות בע"ם |
אחזקת אנטנות בשטח פתוח |
תל אביב |
בסיס.../ שטח כינוס... |
טיפול בתקלה... |
|
|
|
|
|
|
|
נספח ז
פירוט הסמכויות הקיימות בחוק רישום ציוד וגיוסו
|
הגורם המוסמך |
מטרת גיוס האמצעים |
האמצעים שאפשר לגייס |
משך הגיוס |
|
שר הביטחון |
מתחייב לצורך ביטחון המדינה |
כלל האמצעים – ציוד רשום ולא רשום – כלי תחבורה, ציוד הנדסי ומתקנים[1] |
עד 7 ימים – אם לא ניתן אישור ועדת החוץ והביטחון; בהתקיים אישור של ועדת החוץ והביטחון – כפי שאושר על ידי הוועדה |
|
פוקד |
כוננות תרגילים ואימונים |
ציוד רשום בלבד – כלי תחבורה וציוד הנדסי
|
עד 14 ימים (בסמכות שהב"ט להאריך עד 35 ימים בתנאי שהודיע על כך לוועדת החוץ והביטחון) |
|
פעילות מבצעית וכל מטרה אחרת (שאינה כוננות, תרגיל או אימון) באישור שר הביטחון |
ציוד רשום בלבד – כלי תחבורה וציוד הנדסי |
עד 14 יום (בסמכות שהב"ט להאריך עד 35 ימים בתנאי שהודיע על כך לוועדת החוץ והביטחון) |
|
|
מפקד מוסמך |
כוננות תרגילים ואימונים באישור פוקד |
ציוד רשום בלבד – כלי תחבורה וציוד הנדסי |
עד 14 יום (בסמכות שהב"ט להאריך עד 35 ימים בתנאי שהודיע על כך לוועדת החוץ והביטחון) |
· שחרור ציוד רשום – בסמכות ראש אט"ל, לאחר קבלת המלצת הוועדה לשחרור ציוד; מסירת מידע – כל אדם חייב למסור לפוקד, לפי דרישתו, פרטים על ציוד, כפי שייקבעו בצו של פוקד שניתן באישור שר הביטחון, ככל שאותם הפרטים ידועים לו.
נספח ח
תהליך הוצאת אישור שר הביטחון לגיוס ציוד לצורכי משימות מבצעיות ופעילויות אחרות
|
לא אישר שר הביטחון את הבקשה –
|
|
חטיבת הלוגיסטיקה תעביר התייחסות לבקשה לאחר שנועצה עם ראש אט"ל ועם אגד לאום, |
|
אישר שר הביטחון את הבקשה –
|
|
ענף תע"ם באמ"ץ יעביר את הבקשה לגיוס הציוד לאישור שר ביטחון |
|
ענף תע"ם באמ"ץ יעדכן את חטיבת הלוגיסטיקה בדבר הדרישה לגיוס שהתבקשה |
|
גופי צה"ל יעלו דרישה לקבלת ציוד לענף תע"ם באמ"ץ |
|
גופי צה"ל יזהו צורך בגיוס ציוד לחירום |
נספח ט
אוגדן רכב וצמ"ה
בעת ניפוק כלִי רכב וצמ"ה, יימסר לנציג היחידה אוגדן רכב ובו הפריטים האלה:
1. מפתחות הרכב;
2. קוד הנעילה של הרכב;
3. רישיון צבאי של הציוד המגויס (טופס 1640);
4. ספר ציוד מגויס (טופס 1760);
5. כרטיס עבודה (טופס 1321 לרכב בלבד);
6. דו"ח על תאונת דרכים (טופס 1324);
7. טופס ניפוק 1003.
נספח י
ועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס
ועדה לשחרור ציוד
1. הוועדה תמליץ בפני ראש חטיבת הלוגיסטיקה לאשר בקשה לשחרור ציוד מחובת גיוס, לדחותה או לאשרה בתנאים מסוימים.
2. להלן רשימת חברי הוועדה:
|
מס"ד |
הגוף |
תפקיד הנציג |
מהות התפקיד |
|
1. |
מרכז לאו"ם |
מפקד האגד |
יושב ראש הוועדה |
|
2. |
סגן מפקד האגד |
מזכיר הוועדה, ממונה על בדיקת הבקשות המועלות לדיון בוועדה והכנתן. |
|
|
3. |
ראש תחום ייעודי |
ממליץ מקצועית לגבי השפעת הבקשות על כשירות סד"כ הציוד המגויס של צה"ל. |
|
|
4. |
נציג רח"ל |
נציג |
ממליץ על אופן תיעדוף הקצאת האמצעים בין משרדי הממשלה במקרה של התמודדות על אותו משאב. |
|
5. |
נציג שר הביטחון |
נציג החטיבה לשע"ח במשהב"ט |
מרכז את הבקשות לשחרור מחובת גיוס של מפעלים למערכת הביטחון ומגישן לוועדה. |
|
6. |
נציג שר התחבורה |
נציג |
אחראי לרכז את נתוני מצאי ציוד במפעלים חיוניים ולבדוק אותם. |
|
7. |
נציג חברת "נתיבי ישראל" |
נציג |
מרכזים את הבקשות לשחרור מחובת גיוס של המפעלים שבאחריותם ומגישים אותן לוועדה. |
|
8. |
נציג שר הכלכלה |
נציג |
|
|
9. |
נציג שר החקלאות |
נציג |
|
|
10. |
נציג שר הבריאות |
נציג |
|
|
11. |
נציג שר הפנים |
נציג |
|
|
12. |
נציגי שרים אחרים לפי תחומי העניין |
|
|
3. חברי הוועדה יישאו מינויים רשמיים מטעם משרדיהם.
הציוד אשר יידון בוועדה
4. בקשה לשחרור ציוד השייך לחברות המוגדרות כ"מפעלים חיוניים" כהגדרתם בחוק שירות העבודה בשעת חירום, התשכ"ז־1967, תוצג בוועדה על ידי נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים.
5. בקשה לשחרור ציוד השייך לחברות שאינן עונות על סעיף 4 לעיל או ציוד בבעלות פרטית תוגש לוועדה על ידי בעלי הציוד באמצעות הירמ"אות (יחידת רכב מגויס אזורית) שאליהן מקושר הציוד.
עדכון בעל הציוד בדבר החלטות הוועדה
6. עדכון בעלי הציוד ייעשה לאחר החלטת הוועדה.
7. ציוד השייך למפעלים חיוניים – אגד לאו"ם יפיק תעודות ריתוק לכל הציוד ששוחרר; התעודות יחולקו למשרדי הממשלה שאליהם מרותקים המפעלים.
8. ציוד השייך לבעלים פרטיים – אגד לאו"ם יפיק מסמך כתוב בדבר החלטת ראש חטיבת הלוגיסטיקה; החלטה זו תישלח למבקש; הירמ"ם אחראי ליצור קשר טלפוני עם המבקש ולעדכן אותו בהחלטה בעניינו.
פעילות הוועדה בעת חירום
9. ככלל, הוועדה תתכנס כל 24 שעות; החליט מפקד אגד לאו"ם כי הוועדה צריכה להתכנס במועדים אחרים – תתכנס הוועדה לפי החלטתו ובתדירות שיקבע.
10. בחירום יזומנו כלל חברי הוועדה המפורטים בסעיף 2 לנספח זה:
א. אופן הגשת הבקשות לוועדה יהיה כמוגדר בפקודה זו.
ב. במקרה של נתק תקשורת רשתית (צהלנט, מרשתת אינטרנט), מסמכים יתקבלו באמצעות פקס או באמצעות הגשה ידנית (פיזית); אם אי אפשר למסור ידנית את המסמכים, אפשר יהיה לערוך התייעצות או לשמוע את הטענות בוועדה באמצעות טלפון, ובהעברת מסמכים חתומים או מְאַמתים הנדרשים לעבודת הוועדה באמצעות רצים, בפקס או בדרכי תקשורת אחרות.
פרסום
11. פרסום נוהל הוועדה לשחרור ציוד, כפי שיעודכן מעת לעת, יובא לידיעת הציבור באמצעות אתר המרשתת של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
[1] מתקנים – מתקני חשמל, קשר, רפואה, מטאורולוגיה ומחשבים וחלקי חילוף לכל אחד מאלה; בתי מלאכה, מוסכים, מעבדות, מחסנים ובתי מסחר לחלפים; מכונות, מנועים, משאבות, מכשירים וכלים לייצור ולתיקון של כל אחד מאלה; מוצרים ומצרכים אחרים המשמשים או העשויים לשמש את הצבא.
