תוכנית 'בדרך קבע' למשרתים נפתחת. קפצנו לביקור בכנס ההוקרה הראשון בכנסת

"ההוקרה האמיתית היא לראות אמא עם תינוק, ולדעת שהיא בטוחה"

את חטיבת גולני לא עזב רס"ן י' מרגע הגיוס ועד תפקידו הנוכחי - מפקד ביה"ס של הסיירת. "זה חינוך מהבית", הוא אומר. "אחרי שהתגייסתי לגדוד 13, ולמדתי להכיר אותו באמת, הבנתי שבא לי להשפיע, להוביל את האנשים שמגיעים לפה כמוני". 

הוא 'לא שבע', כדבריו, מהתקופה כמ"מ, וגם לא כמ"פ - תפקיד אותו מילא ב-7 באוקטובר. "סגרתי אז שבת, שהרגישה כאילו הבית שלך פתאום מתחיל להתפורר, לקרוס. ראיתי הרבה טילים, קיבלתי המון דיווחים, זיהיתי כבר פיצוצים על הגדר וטנדרים לבנים. אתה יודע איך זה מתחיל, אבל אין לך מושג איך זה יסתיים".

רס"ן י' ומשפחתו

התחושות מאותו יום, ממשיכות ללוות את רס"ן י': "היה קשה לעבד את מה שעבר עליי. זה רודף אותך. שאלתי את עצמי - מה חשוב לי באמת? אם לא בצבא, כנראה הייתי במטעי האבוקדו והמנגו של המשפחה, אבל מאוד חשוב להיות פה. אין לי משהו טוב יותר לעשות מאשר לשרת את המדינה כלוחם".

כיום, כמפקד בית הספר של סיירת גולני, יש לו הזדמנות להטמיע את השיעורים שלמד לאורך המלחמה - בהכשרת הדורות הבאים של היחידה. "האימון - כל מטרתו היא לצמצם את הפערים בין ההכשרה למה שקורה בשדה הקרב בפועל. אני משתדל להביא את הלוחמים להתאמן בכפרים, במבנים, כדי לתרחש אימון בתנאי צפיפות, שבהם נתקלנו המון לאורך המלחמה".

את רס"ן י' אנו פוגשים בכנס ההוקרה הראשון לאנשי הקבע. כשהוא נשאל על תחושותיו בנוגע לאירוע המיוחד, הוא משיב בצניעות: "ההוקרה האמיתית זה לנסוע בדרכים, לראות אמא עם תינוק, ולדעת שהיא עושה את זה בטבעיות, שכלום לא מפריע לה. אני גם גר קרוב לגבול לבנון. בשבילי, ההוקרה זה שאשתי לא תצטרך וסט ונשק, ותוכל לדאוג לילדים שלנו". 

"כשיש הצלחה, גם אם היא קטנה, אני יודעת שהשפענו על חיי אדם"

גם את רס"ן ד"ר ח', ראש מדור ביקורת בחיל הרפואה, פגשנו בכנס הראשון מסוגו, אבל בשונה מרס"ן י', היא עצמה חוזרת שירות. "ראיתי בזה אתגר מקצועי, והזדמנות להתפתחות וצבירת ניסיון", היא מספרת, "עם הזמן, ה'הזדמנות' הפכה לתחושה של שליחות ויכולת להשפיע, וזה מה שמדרבן אותי כיום להמשיך".

אצלה ההשפעה המדוברת, מתבטאת בבקרות כשירות ומוכנות של גופי הרפואה השונים בצה"ל. "אנחנו משקפים ונותנים תמונת מצב עדכנית למפקדי היחידות על איכות המענה ומוכנות הסיוע הרפואי".

רס"ן ד"ר ח' ומשפחתה

לאחר כל ביקורת, אחראי המדור לתהליך הסקת המסקנות, ובעצם מהווה סנסור, המאפשר למערך הרפואה ללמוד מהעשייה. "בתחילת המלחמה הקמנו צוותי למידה, בהם נפגשנו עם מטפלים בכירים וחובשים, כשהמטרה של השיח היא להבין איך הם מתנהלים ומה הצרכים שלהם", היא מתארת, "בסוף הם בשטח, מטפלים בפצועים ומנהלים את הצוות. תפקידנו זה לתת להם את המעטפת המתאימה כדי שיוכלו להציל חיים בקצה".

רס"ן ד"ר ח' מעידה, כי גם היא לקחה חלק בהטמעת השינויים: "התפקיד הזה בעל המון השפעה - זה גם אחד האתגרים אומנם, אבל כשיש הצלחה, גם אם היא קטנה, אני יודעת שיצרנו שינוי משמעותי לאנשינו בשטח".

על השליחות הזו, עלייה מדברת רס"ן ד"ר ח', דיברו בכנס לא מעט. כמו כן, הוזכרה גם המעטפת המשפחתית, איתה מגיע כל קצין ונגד לשירות קבע. "אני חושבת שהעשייה היומיומית שלי, וגם המחויבות שלי לצה"ל, מתאפשרת הרבה בזכות השותפות והתמיכה שהייתה לי מבעלי לאורך כל הדרך".