כך פועלים בצה"ל לשילוב יוצאי העדה האתיופית
במסגרת שינוי התפיסה לגבי שילוב חיילים יוצאי העדה האתיופית, באכ"א כבר מתחילים לזהות סממנים ראשונים של שיפור, ומדווחים על ירידה בנשר לצד עלייה בשיעור הגיוס ובמיצוי לקצונה
סגירתו של קורס "אמיר" בתחילת החודש סימלה סוף עידן אחד ותחילתו של עידן חדש - הן באגף כוח האדם והן עבור יוצאי העדה האתיופית.
מהלך זה חתם שורה של רפורמות במסגרת שינוי התפיסה הצה"לית בנוגע לחיילים יוצאי העדה האתיופית. "אנחנו עוברים מבידול לשילוב", מדגישה רס"ן יעל אבידן, ראש מדור מחקר ופיתוח באגף כוח האדם, ומסבירה: "במשך שנים, התפיסה שרווחה הייתה שעל מנת לקדם אוכלוסייה יש לבדל אותה בעזרת תכניות ייחודיות".
קורס "אמיר", שהוקם לפני עשור כחלק מאותה תפיסה, היווה מסגרת כניסה לשירות ליוצאי העדה האתיופית, עם טירונות ושיעורי חיזוק יכולות וחיבור לשורשים. "במהלך הקורס", אומרת אבידן, "נעשה אבחון של החיילים בצורה שונה מזו שבלשכת הגיוס, ולפי התוצאות האלו הם היו משובצים ביחידות השונות".
"אפשר להגיע לתוצאות טובות מבידול", היא סבורה, "אבל הבנו שבטווח הארוך הוצאה מהמסלול הנורמטיבי הופכת את האוכלוסייה לפסיבית, ומחליש אותה. זה מה שקרה עם קורס "אמיר", שבגללו לרוב לא היו המלש"בים יוצאי העדה משקיעים בצו הראשון או מתכוננים למיונים".
בשנתיים האחרונות בוטלו כל התכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה: מסדנאות משתחררים ייחודיות, דרך קורס הכנה ליחידות שדה ועד לביקורי מפקדים בבתיהם של כל החיילים מהעדה.
צריך ללכת אחורה ולראות איך אפשר להעלות אותם על המסלול הרגיל בשלב כמה שיותר מוקדם
"הבנו שבמקום לתקן במהלך השירות את מה שלא הלך טוב בתחילת הדרך", משתפת אבידן, "צריך ללכת אחורה ולראות איך אפשר להעלות אותם על המסלול הרגיל בשלב כמה שיותר מוקדם". בצבא החלו לעסוק בהכנות פרטניות וקבוצתיות לקראת הליכי הגיוס, בהנגשת המידע, ביצירת קשר ייזום לפני המיונים ובהסברת חשיבותם.
"אנחנו מתחילים לזהות כבר סממנים ראשונים של שיפור במקומות מסוימים" היא מספרת בשביעות רצון, "בעיקר ירידה עקבית בנשר. ב-2016 הצלחנו להגיע לאחוז שווה לשאר האוכלוסייה. אבל מובן שנתונים טובים ממש לא אומרים שסיימנו את העבודה".
"העשייה שלנו בתחום היא חלק משינוי תפיסה רחב: לא להסתכל על האוכלוסייה לפי המאפיינים שלה, אלא על הפרט ועל הצרכים הייחודים שלו", היא מתארת, "לתת מענה מותאם לצורך - סיוע בתנאי השירות למי שצריך, העצמה בשירות למי שצריך. לא משנה מה צבע העור של החייל, אלא האם הוא זקוק לסיוע ברמה האישית".
במסגרת שינוי התפיסה, חיילים אשר זקוקים לחיזוק, יעברו בתחילת השירות קורסי העצמה שנועדו להעלות את המוטיבציה ואת הביטחון העצמי, ללמד על התמודדות עם קשיים ולתת כלים שיעזרו בהמשך השירות.
באכ"א הבינו שאחד המפתחות העיקריים להצלחה בשילוב טמון במשפחה. "אחת התובנות שהגענו אליהן היא שחייבים לערב את ההורים בתהליך, דווקא כי לא שירתו בצה"ל ובגלל זה הם לא יודעים איך ליצור שיח עם הילדים, שמרגישים מצדם כמתווכים בינם לבין החברה", היא משתפת. לכן, הוקמה לפני שלוש שנים תכנית "חייל ליום אחד" - גדנ"ע להורים אתיופים, שכפי שמשתמע מהשם - עולים ליום אחד על מדים.
"לקחנו את ההורים לשדאות, הם צבעו את הפנים והסתוו, לימדנו אותם איך צועדים ומה זה מסדר", מפרטת רב"ט ניצה קאסה, את חלק מתכני הגדנ"ע שהתקיימה בשבוע שעבר. "למרות הגיל, הם נתנו את כל כולם, השתתפו, ואפילו רצו. פתאום הם התחילו להבין מה הילדים שלהם והנכדים שלהם, עושים".
היה מרגש מאוד ללבוש מדים, ועוד ביחד עם הבת שלי, להרגיש את מה שהיא מרגישה
הוריה של קאסה, שמפקדת כיום בגדנ"ע, עלו לראשונה על מדים באותו יום. "בגלל שהם לא שירתו בצבא", מסבירה קאסה, "הם לא באמת הבינו מה אני עוברת ולא יכלו לייעץ לי. גם כשהייתי מספרת להם על השירות שלי, לא היינו באותו הראש".
"היה מרגש מאוד ללבוש מדים, ועוד ביחד עם הבת שלי, להרגיש את מה שהיא מרגישה", מתארת האם הבטם קאסה, שמשוכנעת: "זה עזר לי להבין את ניצה, ויעזור לי עם הקטנים, שגם בעזרת השם תכף יתגייסו. אוכל להסביר להם יותר טוב מה מצפה להם".