איך חבורת 'גדעונים' בני 18, הבריחה מאות מעפילים לארץ?

עיראק, שנות ה-40 המוקדמות של המאה הקודמת. אתם בלב מדינת אויב, עם סיפור כיסוי שאסור שייחשף. על הכתפיים שלכם תלויים חייהם של מאות יהודים שחולמים להגיע לארץ ישראל, ואתם לבד. בידיכם 'נשק' סודי, מכשיר קשר, שבלעדיו המשימה החשאית לא תצא לפועל. אם הוא יתגלה - גורלכם ייחרץ. 

מקור: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

כך, על קצה המזלג, היה נראה תפקידם של 219 אלחוטנים ואלחוטניות בני 18, שנשלחו לפעילויות חשאיות מעבר לים לפני קום המדינה. לרגל ל"ג בעומר, הנה סיפור שאולי תרצו לספר סביב המדורה.

מה הקשר בין הגדעונים? 

'ההגנה', הכוח המגן המרכזי של היישוב היהודי באותם ימים, היה הארגון הראשון שאיגד קבוצות ביטחון מקומיות שונות. אך למרות החדשנות, התעוררה בעיה: "לוחמים מהצפון ניסו להעביר מסרים לדרום וגילו תופעה מוזרה. בכל מקום השתמשו בצורה אחרת בקשר, ולא הבינו אחד את השני - בלאגן", מסביר אל"ם (במיל') דניאל רוזן, יו"ר ועדת המורשת בעמותה להנצחת חללי חיל הקשר.  

מקור: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

למזלם של אנשי ההגנה, באותה התקופה גבר השימוש ברדיו, והיה לגורם מרכזי בהקמת 'מיזם' חדש בשנת 1937 - שירות הקשר של ההגנה, שלימים יהפוך לחיל הקשר והתקשוב של צה"ל. 

בינתיים, הבריטים שולטים בארץ, ולא מאפשרים ליהודים אחרים להגיע הנה. 'ההגנה', נטלה על עצמה את האחריות להביא עולים בהעפלה בלתי חוקית. "בשביל פעולה כזאת כמובן שהיה צריך קשר", מדגיש אל"ם (במיל') רוזן, "מי שסיפקו אותו - היו הגדעונים". 

מקור: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

ומי היו בדיוק אותם הגדעונים? מדובר ביחידת העילית של שירות הקשר. "במשך כעשור, אנחנו מדברים על 219 אנשים, שליש מתוכם נשים, שנבחרו בפינצטה", מסביר רוזן, "הם פשוט היו בעלי המקצוע הכי טובים, ברמה הגבוהה ביותר. כאלו שאפשר היה לסמוך עליהם לתפקד במציאות בלתי אפשרית".

על מקור השם, אין הסכמה גורפת. חלק מהמומחים גורסים שהיא קרויה כך, על שמו של גדעון, שופט מספר שופטים שהנהיג צבא שדגל בשימוש בלפידים, כדי להרתיע את האויב. 

הסברה השנייה היא שמדובר במחווה לרשת האלחוט של המוסד לעלייה ב' (של ה'הגנה') ששמה "גדעון", ודרכה השתמשו כדי להעביר את התדרים בין הארץ לחו"ל. כנראה שהתעלומה תישאר כך. 

מה תפקידם בכוח?

על הגדעונים היה לתאם את ההגעה של אוניות המעפילים ארצה, ולקבוע את נתיב ההפלגה והחוף בו יעגנו ויפליגו. בכל מבצע כזה, לפחות שלושה אלחוטנים השתתפו - אחד, על חופי המדינה ממנה הספינה יצאה, אחד על הסיפון, והשלישי על חופי פלשתינה, מחכה בידיים פתוחות, לאחיו היהודים. 

"היו שולחים אותם לחו"ל בזהות בדויה. פתאום, נערים ונערות בני 18 צריכים לנסוע למדינה עוינת, לצורך העניין עיראק או לבנון. שימו את עצמכם בנעליים האלו", הוא מפציר בנו, "אתם לבד שם. כמובן עם מכשיר קשר, אבל לבד. ואם תופסים אתכם - גמרתם את החיים שלכם. זו הסיטואציה".

תעודת זהות מזויפת של הגדעונית חיה קוזולובסקי כפליטה בשם 'אליזבט פולצ'ק'
מקור: מרכז המידע והמחקר ע"ש אלוף מרדכי לימון

"קשר לא היה אז לדבר בטלפון, אלא לאותת בקוד מורס, בגלי רדיו", מסביר אל"ם (במיל') רוזן, "אך עבודתם לא נגמרה כאן. בתום כל שידור היה צריך להסליק את המכשיר והאנטנה, ולהצפין את התדר. מדובר בעבודה מסכנת חיים, שדורשת מיומנות שיא".  

מזוודה המסווה מכשיר קשר
מקור: מוזיאון קריית ענבים

אך להגנה היה קושי להכשיר אלחוטנים לרמת דיוק כזאת. "אתם תצחקו, אבל הבריטים בעצמם הכשירו את אותם הגדעונים הראשונים", הוא מפתיע אותנו, "בשנת 1941 היה חשש שהגרמנים יכבשו את ארץ ישראל. הבריטים הבינו את העוצמה של היישוב העברי, והחליטו לשלב כוחות. זו החלטה שפגעה בהם בהמשך, כמובן", הוא מוסיף בחצי חיוך. 

מלבד העפלה, לגדעונים היה עוד תפקיד קריטי. "הם התעסקו בהברחת נשק. תחמושת פגזים וכדורים", מכריז אל"ם (במיל') רוזן, "והנשק הזה היה דבר דרמטי, שכן בלעדיו לא היה במה להילחם". ואותם כלים שהובאו ארצה, שומשו בקרב, והיו גורם מכריע בניצחון במלחמת העצמאות.

מקור: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

איך בדיוק בא לידי ביטוי חלקם של חבורת אלחוטנים בליבו של מבצע להברחת נשק? "הרי אונייה הייתה צריכה להגיע למקום מסוים, להעמיס עליה את הנשק ולהשיט אותו לארץ. אתה לא יכול להרים טלפון, ולהודיע שאתה בא לאסוף חבילת אמל"ח גדולה - בשביל זה צריך גדעון או גדעונית".  

איפה הם היום?

בשנת 1948, כשהוקמה המדינה ואיתה צה"ל, מצאו הגדעונים בית חם בחיל הקשר החדש. חלקם, היו הראשונים לקרוא בקול את סיסמת החיל "המברק עבור יעבור", והתברגו עם השנים בצמרתו. אחרים המשיכו בקריירה במוסד. מה שבטוח, הוא שהמורשת שלהם נשארת על תילה עד היום באגף התקשוב וההגנה בסייבר. 

"הסיפור של הגדעונים מדהים אותי כל פעם מחדש. חיים של מאות אנשים תלויים באלחוטן אחד שצריך לעשות את עבודתו נאמנה. זו ממש מורשת קרב", משתף אל"ם (במיל') רוזן, "דרך מורשת של יחידה אחת קטנה - בונים מוטיבציה ומנציחים אחים. כך מטמיעים ערכים בקרב החיילים - שביום פקודה, הם יבצעו את הנדרש באומץ ומחויבות - בדיוק כמו הגדעונים". 

מקור: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

וזה לא פלא שמחנה גדעונים - לשעבר הבית להכשרות השונות של חיל הקשר, וכעת בית הספר של יחידת הלוחמה האלקטרונית, קרוי על שמם של אותם 219 אלחוטניות ואלחוטנים צעירים. אלו שעם אצבעם הקטנה, אפשרו את עלייתם של מאות אנשים לארץ.