פגשנו את היזמים הצבאיים שמובילים חדשנות מבפנים

הנוף בקומה ה-38 במשרד ההייטק הזה נראה אחר - היושבים בחדר, 26 חיילים וחיילות, הם לא בדיוק המראה השגרתי כאן. חלקם התגייסו לפני שבועות בודדים ואחרים כבר בקבע, אבל כולם הגיעו לכנס העשרה מערכי כחלק משירותם, בתפקיד שעד אותו יום לא שמעתי עליו - מובילי חדשנות צבאיים.

הם מפוזרים בשלל הזרועות והאגפים בצה"ל, ומשמשים כמנהלי פרויקטים משלב זיהוי הצורך, דרך חשיבה על הפתרון, גיוס התומכים, הפיתוח ועד הטמעתו הסופית. הכול בתקופת זמן של מספר חודשים.

האתגר שלהם מתחיל בזיהוי בעיות וצרכים שעולים מהשטח ומהמטה: בין אם מדובר בקושי שחווה לוחם בשדה הקרב או ביעד של מפקד בכיר. משם, הם יוצאים למחקר מעמיק, בונים תוכנית פעולה מקיפה, מתאמים בין כל הגורמים הרלוונטיים ולבסוף - מניעים פרויקט שנועד לחולל שינוי ולשפר את המצב הקיים. 

"בניין הכוח בצה"ל מתפתח כל הזמן, אבל גם לו יש נקודות חולשה", מסביר סרן רועי, מפקד מערך מובילי החדשנות, "מרבית השינויים מורכבים ולוקחים זמן - מהטמעת מערכות מידע חדשות ועד יצירת אמל"ח שיענה על פער, לא תמיד מצליחים לתת מענה להכול. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, במטרה להשתלב ולנצל יכולות טכנולוגיות קיימות, להסתכל על עולם האפשרויות לעתיד ולמצוא פתרונות שאולי לא חשבו עליהם לפני".

בעוד בשגרה, המערך מתמקד בעיקר בבניית אסטרטגיה לטווח הרחוק, בעת מלחמה, מטרתם להיות כמה שיותר זריזים ולמצוא פתרונות מיידים למה שמפריע ברגע זה לחיילים שלנו בקצה.

אז איך זה נראה בפועל? "ראשית ממפים ממי הצורך עולה ואיך אפשר לקדם את יעדי הצבא. מתלווים אליהם לראות בעיניים ולהרגיש בידיים - ממש לומדים את הבעיה מקרוב", הוא מפרט, "מאותו רגע אתה יודע לצייר איך המציאות הרצויה נראית ועושה את ההשוואה בין האידיאל למצב הקיים". 

משם, מתחילה מלאכת האפיון והפיתוח. המוביל מגדיר דרישות וציפיות לפרויקט, בודק חלופות טכנולוגיות שכבר קיימות ומשם מגייס מהנדסים, מתכנתים ואנשי מקצוע. "העבודה מאוד משתנה", הוא ממשיך לתאר, "אם זו אפליקציה, זה יכול להיות מול חייל תקשוב סדיר, ואם מדובר בבנייה פיזית, אולי מול מהנדס חשמל אזרחי. תפקידנו הוא להיות היזמים ולתכלל את הפרויקט. מהרגע שזיהית הזדמנות, עליך לבד לסדר את כל הכוכבים כדי שזה יקרה".

המיזמים שנמצאים כעת בהתהוות נוגעים במגוון תחומים בצבא: מטיהור מים ללוחמים בשטח, דרך רחפנים מיוחדים ועד הקמת יחידות מילואים נוספות וניהול כוח אדם. רובם, מסווגים עדיין ונשמע עליהם אולי בעוד מספר שנים, אך על חלק כבר מותר לדבר.

למשל, מיזם שנמצא בחיתוליו נולד מפער ביכולת של מחלקת הרפואה בפיקוד העורף לייצר תמונת מצב ראשונית וכמה שיותר אפקטיבית של נפגעים בזמן אמת. הוא פועל לתכלל את כל מקורות המידע וליצור היתוך בין צה"ל, משטרה, מד"א, זק"א ועוד בעת חירום על מנת לקצר זמנים ולסייע בהצלת חיים. 

וכאמור, פרויקטים כאלה מורכבים לתכלול, בטח בסדר גודל של ארגון כמו צה"ל. לכן, עוד לפני הגיוס, חיילי וחיילות המערך מאותרים כבעלי פוטניציאל יזמי גבוה, ואלה שצולחים את המיונים המקדימים עוברים הכשרה ששואבת השראה מחברות סטארטאפ אזרחיות. 

"אנחנו מחפשים אנשים פרואקטיביים, שלא מקבלים את הדברים כפי שהם, שיודעים להטיל ספק ולשאוף לשפר את הסביבה", מבהיר המפקד, "לצד זה, צריך להבין באסטרטגיה ולדעת איך הדברים באמת קורים בשטח. צריך לשכנע, לרתום, להוביל - ולהיות עצמאיים".

בעת סיום ההכשרה הם מקבלים את סיכת המערך החדשה, משתבצים באגפים, הזרועות והפיקודים השונים ומאותו רגע תפקידם להוביל פרויקטים לבד. 

סיכת המערך החדשה

אך למרות זאת, שיתוף פעולה רב זרועי תמיד תורם - להם ולצה"ל. "אם אנחנו מצליחים להביא פתרון שרלוונטי לזרוע היבשה וגם לחיל האוויר, גם הכפלנו את הערך וגם חסכנו כסף. זה אחד הדברים הייחודיים במערך שלנו. אנחנו מנהלים מעין קהילה שמעודדת את זה". 

בסופו של דבר, מדובר במערך שלא רואים כל יום אך אין ספק שבעוד כמה שנים נשמע על הפירות שהוא מניב. "אנחנו במערכת צבאית, ויש פה חיילים שמהיום הראשון בשירותם חונכו להטיל ספק. זה לא טריוויאלי בכלל", אומר סרן רועי, "אנחנו משתדלים לגדל כאן חיילות וחיילים שלא רק שואלים מה צריך עכשיו - אלא תוהים איך נראה צבא אידיאלי ומה ביכולתנו לעשות כדי להגיע לשם. אלה חבר'ה אכפתיים ושאפתנים, שאחרי זה ישפיעו על כלל הצבא ועל החברה כולה".