איך השפיע חיסול אל-עארורי על מתווי הטרור של חמאס?

סאלח אל עארורי היה אחת הדמויות הייחודיות והמשפיעות ביותר בחמאס - בין היתר, הוא שימש כסגנו של הנייה, קידם את זירת איו"ש בארגון ותווה קשרים מחודשים עם איראן. כל זאת עד ינואר 24', כשחוסל בדירה ברובע הדאחייה שבביירות. שנתיים אחרי, ניסינו להבין בעזרת קצין בחטיבת המחקר את השפעותיו העמוקות יותר של הסיכול

18.01.26
עידו בר-נס וליה פוהורילס, מערכת את"צ

שנתיים חלפו מאז יצא לפועל המבצע לחיסולו של סאלח אל-עארורי ברובע הדאחייה שבביירות. כמי שנודע בכינוי 'אדריכל הטרור של איו"ש', ובמקביל כיהן בתור סגן ראש הוועד הפועל של ארגון הטרור (איסמעיל הנייה), לא קשה לנחש את עיסוקו העיקרי: מימון והכוונת פיגועים, בדגש על יהודה ושומרון.

אל-עארורי נולד ב-1966 בכפר עארורה, בנפת רמאללה. עוד בשנות ה-90 המוקדמות, נמנה בין המקימים של הזרוע הצבאית של חמאס בגזרה. "מאז, ועד 2010 בערך, הוא נכנס ויצא ממאסרים בעקבות פעילותו - עד שגורש מהמדינה", סוקר סרן י', מזירת המערכת הפלסטינית בחטיבת המחקר (זימ"פ). "בשלב זה החל לבנות את ההנהגה באזור ממנו הגיע, שהורכבה ממחבלים נוספים ששוחררו מבתי המעצר בישראל".

אילוסטרציה

לאחר שגורש, ה'אדריכל' ישב תחילה בטורקיה, אבל לא נשאר במקום זמן רב, ונאלץ לעבור לקטאר ומשם ללבנון - בה התמקם לבסוף, וממנה ניהל את גזרת איו"ש עבור חמאס. כל הפיגועים מבית היוצר של ארגון הטרור היו קשורים אליו - בין אם בתכנון, בהכוונה או במימון. 

"העובדה שעארורי היווה דמות מפתח בקשרי החוץ עם הציר השיעי באיראן וחיזבאללה, ודאג לגייס תקציבים אדירים למימון אמל"ח ואימונים, חיזקה את מעמדה של גזרתו ה'ביתית' בסדר העדיפויות של חמאס", מציין הקצין. 

ממיקומו האסטרטגי באותן מערכות היחסים, סייע לקדם תפיסה רב-זירתית. במסגרתה, פעל לאורך יותר מעשור להקים תאי טרור בסוריה ובלבנון, שכללו מאות לוחמים וניצלו את נוכחותו הפחותה של צה"ל במדינות אלו ביחס ליהודה ושומרון. ולאחר פרוץ המלחמה, קידם אל-עארורי שיגורים רקטיים רבים של חמאס מלבנון לעבר ישראל, במטרה לממש את חזונו במתקפה משולבת ומשמעותית. 

אילוסטרציה

אבל ב-2 בינואר 2024, נסגר איתו החשבון - במתקפה אווירית מדויקת בלב שכונת הדאחייה. זה היה למעשה החיסול הראשון של בכיר חמאס אחרי שבעה באוקטובר, והראשון בביירות מזה שנים רבות.

"סיכולו של אל-עארורי, ביחד עם מבצעים ממוקדים נגד תשתיות פח"ע, הביאו להשפעה ניכרת בשטח. תרמה לכך העובדה שהמחוסל חבש שני כובעים: ראש הנהגת איו"ש וגם סגן יו"ר הוועד הפועל, ופיסל במו ידיו מרבית מהתשתיות - דבר שיורשיו עוסקים בו פחות. גם מרכז הקשר מול איראן נפגע, ונאלץ להתפזר בין מספר פעילים".

אילוסטרציה

באותו סיכול ממוקד, נהרגו גם ראש מחלקת העבודות של חמאס, שאחראית על קידום פיגועים באיו"ש, וראש מחלקת הבינוי - הגוף האמון על קידום פעילות טרור מסוריה ולבנון לעבר ישראל. "הסיכול של שלושתם במקביל, גרם לאפקט מעניין שעד היום זירת ה'חוץ' של חמאס לא התאוששה ממנו בצורה מלאה".

אתם אולי שואלים את עצמכם - איך עובדת אותה זירת 'חוץ'? "היא מורכבת בעיקר ממכוויני פח"ע שיושבים במדינות כמו טורקיה, לבנון או איראן, ויוצרים קשרים עם השטח בישראל. הם נעזרים בהעלמת העין מצד המשטרים המקומיים, ומעבירים ידע, כסף, אמל"ח, ומודיעין לכוחות במדינות שחולקות עמנו גבול, ומהן ניתן לנסות ולצאת לפעילות ישירה". מנגנונים כאלו היו בדיוק מומחיותו של אל-עארורי.

"מדובר בדמות ייחודית במיוחד בחמאס", חוזר ומדגיש סרן י', "הקשר שלו מול הציר השיעי בחיזבאללה ואיראן היה לא טריוויאלי בכלל, היות והם שיעים, בניגוד לארגון הסוני. בנוסף, תמיכת חמאס במורדים במהלך מלחמת האזרחים הסורית, מה שהוביל לגירוש פעילים מהמדינה ב-2011, הסלימה את היחסים אף יותר. יחד עם עמיתיו, הוא חיבר מחדש בין הגופים - וחיסולו כנראה מנע התחזקויות נוספות".

כמובן שגם אחרי חיסולו, ממשיכים בזימ"פ לעקוב בהדיקות אחר השינויים במתווי הטרור, בשיתוף פעולה עם שאר גופי הביטחון: "ככל שחמאס נחלש ברצועה, אפשר לצפות שינסה לשנע את פעולותיו לזירות שונות: לאיו"ש, לגבולות אחרים או לחו"ל. אנחנו עוסקים בניטור התהליכים האלו ועם היד על הדופק כל הזמן, במטרה לסכל פעילויות עוינות - לא משנה מאיפה הן מגיעות".