סיוע נפשי בצה"ל - איך פונים לקב"ן ולאן מתקשרים?
מערך בריאות הנפש מספק מענה לכלל המשרתים בצה"ל. החל מקב"נים יחידתיים, דרך מרפאות מקצועיות ועד קו סיוע נפשי של חיל הרפואה במוקד מקול הלב, שזמין לחיילים בסדיר ובמילואים ומאויש ע"י קב"נים הזמינים 24/7, במספר *6690 שלוחה 4.
בכל פנייה נוספת ניתן ליצור קשר עם מוקד פניות הציבור במספר 1111, שלוחה 5 ולאחר מכן שלוחה 4.
אז מתי פונים לקב"ן ביחידה ומתי למוקד?
במקרים דחופים, ניתן לפנות למענה של קב"ן הזמין 24/7 במוקד מקול הלב (במספר *6690 שלוחה 4). במקרים שאינם דחופים, ניתן לפנות למפקדים לבקשת קב"ן או לקב"ן היחידה ישירות או למרפאת היחידה.
זמן ההמתנה לקבלת תור משתנה. הזמן המירבי שעשוי לקחת עומד על כ-14 ימים בקדמיות בשטח, כ-21 ימים בהכשרות וכ-35 ימים ביחידות עורפיות. כמובן שכאשר מאובחן צורך דחוף יותר, התור מוקדם בהתאם. כאמור, במידה ואתם מרגישים שאתם זקוקים לסיוע דחוף, ניתן לפנות למפקד הישיר או לקב"ן היחידה או לקו הסיוע למקרים דחופים (במספר *6690 שלוחה 4) ולציין זאת.
איזה מענה מקבלים בכל פלטפורמה?
- קב"ן: ניתן לפנות לקב"ן ולקבוע תור להערכה ראשונית ובמידת הצורך, קביעת טיפולים להמשך. קב"ן היחידה זמין עבור החיילים באופן תמידי, ולעיתים, אף נכנס עימם לשטחי אויב לעיבודים ראשוניים.
- מוקד ברה"ן (*6690 שלוחה 4): המוקד זמין לחיילים 24/7. בצד השני של הקו מחכה נציגה שאחראית לסווג אם המקרה הוא דחוף, או שניתן להפנות לקב"ן היחידה. אם המקרה אכן דחוף, הפונה מועבר לקב"ן התורן, ומקבל טיפול ומענה ראשוני ראוי.
בהתאם לנדרש ובכפוף לאבחון קליני של קב"ן היחידה, חייל בשירות חובה או מילואים יופנה למרכז "תעצומות" בו יקבל מענה קבוצתי, לאחר הערכה ראשונית על ידי מטפל. במרפאה ישנם שני מסלולי טיפול:
מסלול אינטנסיבי: מסלול זה כולל טיפול של שלושה שבועות, ניתוק מהיחידה וסיפוח לר"ם 2.
מסלול מרפאתי: מסלול זה אורך שלושה חודשים וכולל טיפולים אחד על אחד עם מטפל, אפשרות להשתתף בקבוצות הטיפול וקבלת אפשרויות מענה נוסף שניתנות גם במסלול האינטנסיבי, לדוגמה - קסדת נויורופידבק ודיקור סיני.
התאמת המסלול נקבעת על פי הערכה ראשונית שנעשית טרם הטיפול.
ומה לגבי חיילים משוחררים?
עבור חיילים משוחררים בעלי תסמינים של תגובות קרב, ניתן לפנות ליחידה לתגובות קרב ולקבל טיפול אישי וקבוצתי, ללא צורך בהכרה ממשרד הביטחון וללא בירוקרטיה.
המענה ביחידה מאפשר לחיילים משוחררים הסובלים מתגובות קרב או תסמינים פוסט טראומתיים לקבל מענה מקצועי ומותאם במגוון דרכי טיפול, כמו טיפולים במוזיקה ואומנות, טיפולים קבוצתיים, טיפולים פסיכיאטרים ופסיכולוגיים. בעקבות המלחמה המרכז שמשותף לצה"ל ולמשהב"ט הורחב וגדל.
ניתן לפנות למספר 03-6401400 לקביעת תור.
למקרי חירום ניתן להתקשר למוקד "נפש אחת" שמפעיל משרד הבטחון ופעיל 24/7. היחידה לתגובות קרב פועלת בימים א'-ה' בשעות 8:00-20:00.
מענה טלפוני ניתן בין השעות 08:00-17:00. ניתן לפנות ליחידה בפשטות גם דרך קישור מקוון באתר צה"ל ובאתר אגף השיקום על ידי חיפוש "היחידה לתגובות קרב" בגוגל.
ומה לגבי מענה לאנשי הקבע?
עבור משרתי הקבע (החל מהשנה השלישית לקבע), ניתן לפנות למכון משפחת הקבע במספר 9929* המוקד זמין בין השעות: 08:00 - 17:00, והמכון פתוח בהתאם לשעות טיפולים.
בזמן המלחמה ולאור הצורך, נעשו שינויים להרחבת המענה למשרתי הקבע:
- הקמת שלוחות גאוגרפיות חדשות בצפון ובדרום הארץ.
- הרחבת הצוותים הטיפוליים במרכז ובשלוחותיו.
- הוספה משמעותית של מטפלים בפריסה ארצית, במטרה לשפר זמינות ונגישות.
בנוסף, כחלק מהמדיניות החדשה, המרכז פועל בגישה הוליסטית. זאת אומרת שמעבר לטיפול הפסיכולוגי המוכר, נוספו מענים נוספים, ובהם:
• שילוב עובדים סוציאליים משפחתיים ותעסוקתיים לסיוע במיצוי זכויות, הן בתוך הצבא והן מחוצה לו.
• הקמת מוקד PTSD ייעודי לשיפור המענה בתחום, לרבות סיוע בהמשכיות טיפול מול משרד הביטחון, היחידה לתגובות קרב והקהילה האזרחית.
• הקצאת צוותים פרואקטיביים לאיתור אנשי קבע החווים משברי חיים או מצבי לחימה, והצעת סיוע באופן יזום.
כחלק מהמענים החדשים פותחו גם פתרונות ייעודיים לצרכים מגוונים, לדוגמה:
• קבוצות תמיכה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
• קבוצות לאנשים שחוו לאורך זמן בשורות קשות.
• קבוצות תמיכה לאלמנות צה”ל.
• סדנאות התערבות ממוקדות לחיזוק זוגיות לאחר חזרת המשרת הביתה.
• ועוד מגוון מענים נוספים המותאמים לצורכי האוכלוסייה.
עבור משרתי קבע בשנתיים הראשונות לשירותם, הוקמה יחידת "ליבה", המעניקה טיפול פרטני למפקדים זוטרים בפריסה ארצית, בדגש על קצינים ונגדים לוחמים, קצינות נפגעים וקצינות ר"ם 2.
ביחידה, מטפלים בכל מנעד הקשיים הפסיכולוגים: אובדן ושכול, מורכבות זוגיות, מורכבות בבית, שחיקה ועוד.
איך אפשר לדעת שחברים שלנו זקוקים לסיוע נפשי?
שינוי במצב הרוח, חוסר סבלנות והתנהגות אלימה יכולים להעיד על מצב נפשי מורכב. אך גם - התכנסות פנימה, התרחקות והתנתקות מהסביבה.
בנוסף, גם מחשבות חריגות, קושי בוויסות הרגשות, שיחות 'סיכום' ופרידה מאנשים והתנהגות קיצונית שלא מותאמת לסביבה יכולות להעיד על כך.
שימו לב לתוכן שהם מעלים לרשתות החברתיות, בדגש על תכנים מפורשים של פגיעה עצמית ואובדנות.
מה עושים אם אני חושב שהם במצוקה?
קודם כל מעודדים אותם לדבר, לשתף אבל לא ללחוץ. השתדלו להיות זמינים, פתוחים ולא ביקורתיים. אל 'תרחמו' על המשתף, אלא שדרו אמפתיה ותחושת שותפות. נסו לא לבטל את מה שהאחר מרגיש והימנעו ממשפטים כמו: "אל תדאג יהיה בסדר". במקום, נסו להשתתף בקושי והציעו חיבוק ועזרה.
אל תפחדו מהתכנים בשיחה, ואל תבטיחו סודיות. אם אתם מזהים מצוקה משמעותית או התנהגות מסוכנת, יש לפנות מיד לגורמי בריאות הנפש (במספרים המוזכרים למעלה), גם במחיר של גילוי הסוד.