זה המקום שמחזיר מדי ב', אלונקות ושכפ"צים לשירות

כשהגעתי לבסיס הציוד של המרה"ס בתל השומר, מולי ניצבו עשרות האנגרים ומחסנים גדולים, לכל אחד תפקיד אחר. זה 'יד 2' של צה"ל אם תרצו: המקום אליו מגיע גם ציוד בלוי, פגום, או הרוס לחלוטין, ומקבל חיים חדשים.

"התפקיד שלנו הוא לקלוט את כלל הציוד מהיחידות השונות - ולספק להן מלאי תקין במקומו", פותח רמ"ד הפצה ובתי מלאכה, רס"ן ר'. "זה מחסן ציוד ממוחזר, והמטרה היא שהגופים השונים בצה"ל יוכלו להגיע לכאן, להזדכות על הציוד הפגום שלהם, ולקבל תחלופה תוך זמן קצר". 

זה למעשה ההסבר למחסנים הגדולים שבמקום. "יחד עם בסיסי הציוד בצפון ובדרום, אנחנו מחזיקים בכמות משמעותית מכלל האספקה הצה"לית", מספר רס"ן ר', "זאת, על מנת שתהיה לנו היכולת לספק מענה לוגיסטי בכל עת, ובקנה מידה רחב".

כמו כל פריט שמגיע לבסיס, גם אני מתחיל את דרכי במצ"ם - מחסן הציוד המרכזי. זה המקום שבו נפרק הציוד, ומהווה את נקודת הפתיחה במסע של כל חולצה, נעל וחגורה. בפנים, עוברת האספקה מיון ראשוני: כל פריט נכנס לדולב שלו, ומשם למכונת השיקוף, שמאתרת חפצים קטנים שמסתתרים בכיסים. 

יצאתי מהמחסן ועשיתי דרכי אל התחנה הבאה - המכבסה. רעש חזק וריח כביסה ממלא את החדר החם בו נשטפים מוצרי הטקסטיל. "אלה מכונות גדולות, שמסוגלות לכבס גם 9 טון של בד ביום", מכריז הרמ"ד, "לאחר מכן אנחנו מעבירים את הבגדים למייבשים, ומשם - למיון הכשירות". 

בשלב זה, מתחלקים הבגדים לשלוש קבוצות: מדי א' ו-ב' תקינים לחלוטין, שיכולים להמשיך לסיבוב שירות נוסף, ויועברו למחסן ייעודי למדים במצב 'כושר 2'. הקבוצה השנייה, מורכבת מפריטים קרועים או בלויים שניתן לתקן, ויישלחו למתפרה, שתחזיר אותם למצב תקין. 

אם אתם משרתים או ששירתתם בחיל הים, שריון, תותחנים, הנדסה, וביחידות נוספות שמתעסקות בכלים מכניים, ודאי יצא לכם להשתמש בסמרטוטים שהיו פעם מדי ב'. ובכן, מכאן הם מגיעים, והם שייכים לקבוצה השלישית: מדים שלא ניתן לתקן. 

התחנה האחרונה היא המתפרה, אליה מגיעים המדים שעוד ניתן להציל. בחדר יש כמה עמדות, שבכל אחת נעשית עבודה שונה: תפירת כפתורים, תיקון חורים וטיפול בפן האסתטי.

השלמנו את הסיור ברחבי הבסיס, ובעודנו עוברים בכביש המתפתל בין המחסן למתפרה והמכבסה, אני שואל את רס"ן ר' מה עוזר לו לנצח על כל המערכת המסועפת הזו. בסוף מדובר באלפי פריטים שעוברים תחתיו ביום, במגוון רחב של בתי מלאכה. 

"אני כל הזמן זוכר שאם לא נעשה את העבודה הזו בצורה הטובה ביותר, הלוחם בקצה יפגע", הוא משתף, "כולנו במרה"ס מבינים את הצורך, והסיפוק שלנו הוא הידיעה שהמאמץ והשעות שאנחנו משקיעים פה עוזרים לחייל שבשטח. זה כאילו הבן שלנו מקבל את הציוד שטיפלנו בו".