איך מרכיבים טנק 'מרכבה' סימן 4? תובה אחר צריח

הנה כמה עובדות עליו: הוא זכה לתואר 'הממוגן מסוגו בעולם', עוטה 'מעיל רוח', בתוכו יושבים ארבעה חברי צוות, וביכולתו לירות כדורים למרחק קילומטרים. ניחשתם נכון, מדובר בטנק מרכבה סימן 4. אז איך מייצרים את מכונת המלחמה הישראלית? צפו במסע שכולו כחול-לבן - מאפס ועד טנק

30.04.25
גיא שטיין, מערכת את"צ

לכל אחד יש את התשובה שלו לשאלה "מה הדבר הכי ישראלי?" עבור אנשי המפעל הזה בתל השומר, היא תגיע בצורה מוחצת בדמות שלד מתכת וזחל. הם יצביעו על מכונת מלחמה שבין היתר, היא הרכב הכי כחול-לבן שיש - טנק מרכבה סימן 4.

"זה הטנק הממוגן בעולם, מכפיל הכוח הישראלי בשדה הקרב ופרויקט לאומי - שנפרס על גבי עשרות שנים", מספר לי רס"ן מ', מפקד בימ"ל (בית מלאכה) רקיע, המייצר כבר שנים ארוכות טנקי מרכבה בשיתוף עם המנת"ק (מנהלת המרכבה והרק"ם) במשרד הביטחון בהתאם לדרישות המבצעיות שהתקבלו מזרוע היבשה. 

הכול מתחיל במש"א (מרכז שיקום ואחזקה) 7000. זהו הבית של הפרויקט - והמקום היחיד בו מייצרים את הטנק המוכר. כאן, כמה לוחות מתכת, ברגים ואומים, הופכים יחד למכונת לחימה משומנת.

"התהליך לא מתחיל בצריח וגוף שמתחברים, אלא בשלב מוקדם בהרבה", מסביר רס"ן מ', בעודנו פוסעים במפעל הראשון, כשסביבנו רעשי הלחמה בלתי פוסקים. הוא מצביע על ערימה של לוחות פלדה וחתיכות גומי: "אלה עוברים בעזרת מכונת חיתוך הלהבה שכאן, תהליכי ריתוך וחיתוך. בסוף, הם הופכים ל'לוח פלדה ראשוני' - ואז לאותן אבני היסוד שבהמשך יורכבו למבנה השלד הידוע בשם תובה".

המפעלים מסודרים בזה אחר זה, מאלה שמתמחים בחומרי גלם - עד ליטוש המוצר המוגמר. כל שלב בתהליך מקדם את ה'טנק בבנייה' למבנה הבא בתור, ממש כמו בפס ייצור. 

"מהריתוך", הוא מנחה אותנו לכיוון התחנה הבאה, "יעברו לוחות הפלדה לשלב הבא ויהפכו למה שנקרא בעגה המקצועית - 'תתי הרכבות'. מכיוון שחיבור כלל החלקים ליחידה אחת אינו דבר של מה בכך, אנו מרתכים אותם זה לזה בנפרד ומחברים בשלב הסופי".

אתר הייצור מורכב משלל אנשי מקצוע העמלים על המפלצת ביסודיות, אך לקבוצה שחקן חיזוק משמעותי, מזן אחר. "את החיבור של תתי ההרכבות עושה רובוט, שמשלים אותן - לכדי צריח ותובה", מחדש רס"ן מ', בעודו מצביע על המכונה האוטונומית.

ולאחר שמתקבלת התצורה הראשונית של תובה וצריח, ממשיכים החלקים לשלב העדין והקריטי ביותר. "החיבור בין השניים מוכרח להתבצע באופן מושלם", הוא מכריז כשאנו מתקרבים אל מתקן נוסף. בעזרתו, מתרחש הקסם הבא - העיבוד השבבי: "מנקים אותם מכל צבע עודף, כדי שנוכל לחשוף סדקים לא רצויים ולהשיג התאמה מושלמת. זה השלב האחרון בבניית הגוף - מעתה מקבל התהליך אופי של הרכבה".

בכניסה למפעל הבא הרעש חזק כל כך, שמבחוץ אני יכולה לדמיין מירוץ מכוניות בעיצומו. ואכן, בפנים אינספור מנועים מסתובבים במהירות בתאי ההרצה. כך בוחנים אותם, ומוודאים שהחלק שיניע את הטנק נאמנה בשדה הקרב, עובד כשורה.

"המנוע, יחד עם חלקים נוספים כמו התותח לדוגמה, אינם מיוצרים כאן", מציין רס"ן מ' לקראת סיום הסיור שלנו, "הם מגיעים כחלק מובנה אשר מיוצר בתעשיות ישראליות נבחרות בכל הארץ - כך הפך טנק המרכבה לפרויקט לאומי של ממש. לא רק כי הוא המצאה ישראלית של צה"ל ומשרד הביטחון, אלא כי מאמץ הייצור שלו חולש על כל פני המדינה שלנו". 

את סיום הסיור מסכם רס"ן מ' בחיוך גאה: "לבנות 'מרכבה' מהיסוד זו יכולת אסטרטגית אדירה ונכס לאומי. מפלצת הלחימה הזו פוגשת את חטיבות השריון בקצה, מפלסת את דרכי התמרון ומרתיעה את האויב. וכל זה מתחיל כאן - במש"א. מאפס ועד טנק".