נולדתי וגדלתי בניו יורק, וכשהגעתי לגיל 18 התקבלתי לאוניברסיטת קולומביה. קצת לפני שהייתה אמורה להתחיל שנת הלימודים, פרץ בישראל מבצע צוק איתן, ודיברתי עם המשפחה שתמכה ואפילו החליטה לעלות לארץ יחד איתי. אחרי שנה התגייסתי לצה"ל, עברתי טירונות במחו"ה אלון שם למדתי עברית, ומשם הגעתי למערך הטכני של חיל האוויר. בהמשך יצאתי לקורס קצינים, הייתי בטייסת 123 קצין מחלקות בטייסת ינשוף, עברתי קורס מכונאי מוטס, והתפקיד בו אני משרת היום הוא מפקד קורס מגמת אדרים בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה.

להיות ישראלי זו זכות. חיכינו למדינה 2,000 שנה, וזה חשוב מאוד להיות חלק מהעם ומהמדינה. האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו היא להגן עליה, ולוודא שהדור הבא יקבל אותה בצורה טובה יותר. לצד הזכות, כולנו צריכים להגן על הבית - כי יש לנו מדינה אחת, ואנחנו נגן עליה כמה שצריך.

ם העצמאות אני מקווה להיות בבית יחד עם המשפחה הטרייה שלי - נולדה לי בת לפני חודשיים. למרות הדברים הקשים שעברנו נציין את יום ההולדת של המדינה שלנו, בת 76, ונתפלל ששנה הבאה נזכה כולנו לחגוג שוב, אבל הפעם בשלום ובביטחון.

אני גאה בזה שהעם סומך עליי להגן עליו, ועל כך שהצטרפתי לשרשרת ארוכה של לוחמים ולוחמות שמבטיחים את קיומנו פה במדינת ישראל. אני יודע שמה שאני וכל חייל בצה"ל עושה, מבטיח את היכולת שלנו בתור עם להמשיך להתקיים.

השירות הצבאי הוא הדרך הכי טובה בתור עולה חדש להיכנס לחברה הישראלית. פגשתי לאורך השירות אנשים מכל הארץ, עם כל הדעות ובכל התרבויות. זה לימד אותי על הפסיפס הישראלי. בסוף זה ממש נתן לי את האופציה לראות את כל מה שהופך את מדינת ישראל לכל כך מיוחדת. נתן לי את היכולת להכיר את מדינת ישראל ולהעריך אותה יותר. הבנתי שאנחנו עם ומדינה מיוחדים, שמורכבים מהאנשים הכי טובים שיש.

זכיתי לטוס במטס יום העצמאות ה-75, במסוק הינשוף. זכיתי לראות את כל האנשים יוצאים לחופים ולפארקים. לראות את זה מלמעלה גרם לי להבין כמה מיוחד העם שלנו.

התרומה והאחריות של הטייסת היא לוודא שכל חייל באשר הוא - ידע שאם הוא נפצע בשדה הקרב או נדרש לחילוץ ופינוי לביה"ח, אנחנו נהיה שם ונבוא לקחת אותו מכל מקום. האחריות של החיילים בחזית היא ללכת להילחם והאחריות שלנו זה להיות שם במידה שקורה משהו, כדי לשמור על כולם בריאים ושלמים.

בעיניי החלום הוא לשרת בצה"ל בכל תפקיד משמעותי, העיקר שכולנו כמשרתים בצבא נותנים את כל מה שיש לנו כדי לנצח. הייתי אומר לילד שהתפקיד שלי מאוד משמעותי ואני גאה לבצע אותו. הדבר הכי טוב בתפקיד הוא שמוקפים באנשים טובים. אנחנו מאוד מחכים לילד שרוצה להגיע, אנחנו זקוקים לדור הבא ולאנשים טובים שיתגייסו ויתנו כל מה שהם יכולים כדי לעזור למדינה. המדינה צריכה אותם, את כולנו.

תמיד שאפתי לשרת בחיל הים, וכשקיבלתי מיון לחובלים-צוללות התרגשתי מאוד! כשעברתי אותו והגעתי לצוללות שמחתי. קורס צוללן הוא אחד מהקורסים המאתגרים ביותר שהצבא מציע. הקורס הוא שנה וחודשיים, ובסופו מגיעים לשייטת הצוללות ומשרתים כלוחמים בצוללת. התפקיד משמעותי ומאתגר אך איני יכול לפרט על המשימות שאנחנו מבצעים.

השמחה הישראלית. אנחנו מדינה שתמיד חשוב לשמור בה על האופטימיות, ולקוות לטוב גם במצב הקשה בו אנו נמצאים היום.

אני חושב שלכל ישראלי השנה יהיה קשה לציין את יום העצמאות. אני מרגיש שזה לא הזמן לצאת למסיבות... בשבוע שעבר חבר משנת השירות שלי נפל, ואני יודע שאחשוב עליו הרבה ביום הזה.

אני מאוד גאה ביחידה שלי, היא מסמלת בעיניי צניעות ועוצמה. לפעמים כשאני חוזר ממשימות ונוסע ברכבת, אני חושב לעצמי שאנשים שיושבים לידי לא יודעים את הדברים המדהימים והחשובים שאנחנו עשינו. אני יודע עד כמה זה משמעותי וחשוב לביטחון המדינה - זה נותן לי תחושת גאווה.

זה החלק שלי במורשת הצבאית. עכשיו הגיע תורי, אני שומר על ביטחון המדינה וזה מחזק את הישראליות שלי. השליחות הזו עוברת מדור לדור וממשיכה אצלי.

האתגר הכי גדול מבחינתי היה בתחילת המלחמה. הייתי בסוף הקורס, לפני שנכנסתי לשירות בצוללת. היינו בהפלגות ארוכות בלי לדעת מה קורה בחוץ, וזו הייתה תקופה לא פשוטה ומאוד מאוד אינטנסיבית, אבל הצלחתי לצלוח את האתגר הגדול.

להאמין בעצמו ובדרך שלו. לזכור שהכל בראש ושאם רוצים - מצליחים. למדתי על עצמי המון דברים שלא ידעתי לפני. אני חושב שלא הייתי לומד את זה במקום אחר. הרגשתי תחושת מסוגלות ושאני יכול להתמודד עם כל אתגר, ועל הדרך הכרתי חברים שילוו אותי לכל החיים.

לפני שירותי הצבאי חלמתי להיות לוחמת. ראיתי בזה תרומה גדולה לצה"ל, אבל לצערי בעקבות פציעה לא יכולתי לעשות זאת. בהמשך נקבע לי שיבוץ כתצפיתנית. כשקיבלתי את ההודעה פחדתי מאוד, אבל למרות זאת, החלטתי שאני רוצה שירות משמעותי. והיום על אף הקושי הכרוך בתפקיד, אני יושבת בעמדת התצפית ומבינה את האחריות והחשיבות של התפקיד שלי.

כשאני חושבת על עצמי בתוך ישראלית אני קודם כל רואה את אהבת המדינה, ההבנה והגאווה שאתה חלק ממשהו גדול. עבורי, גיוס לצבא הוא משמעותי והדרך שלי לתרום למדינה. זאת הציונות שלי. אני גאה מאוד השנה ללבוש מדים ביום העצמאות כתצפיתנית.

השנה יום העצמאות קשה לי במיוחד. אבל העובדה שאני אהיה בבסיס בתפקיד בו אחרות נלחמו על חייהן, לא נטשו את העמדה ופעלו לפי הערכים אליהם אנו מחויבים - הופכת את הקושי לגאווה.

מגיל קטן אני זוכרת שהסתכלתי על חיילים ברחוב או על בוגרי בית הספר שהגיעו לבקר במדים, תמיד חשבתי איך יום אחד אני אהיה כמוהם. הנה, הרגע הזה הגיע. אני עדיין לא מאמינה שאני לובשת מדים בבסיס. התחושה מאוד מיוחדת עבורי. אני מאמינה שהצבא מייצג את המדינה.

ההחלטה להתגייס כתצפיתנית היא מבחינתי הרגע הכי ישראלי.

האתגר הכי גדול שלי כתצפיתנית זה לקום כל בוקר, ללבוש מדים ולא לדעת מה צופן לו היום. ההבנה שבכל רגע יכול לפגוש אותי אירוע בו אשפיע ואגן על ביטחון מדינת ישראל.

אני מאוד גאה בכל מי שחולמת להגיע לתפקיד וחושבת שהיא מאוד אמיצה. היא תצטרך להשקיע מאוד ולהיות הגרסה הכי טובה שהיא יכולה.