הסיפור "מאחורי המילים" של "לו יהי"

שיר של להקת הביטלס, טלפון מחוה אלברשטיין ושיחה אחת עם בן הזוג מרדכי - כל אלו היו חלק מהתהליך של נעמי שמר ליצירת נכס צאן הברזל הזה כפי שאנחנו מכירים אותו היום. במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, יצאנו לגלות מה הסיפור מאחורי אחד מסמליה החזקים ביותר של אחת המלחמות הקשות שידעה המדינה - 'לו יהי'

25.09.23
יובל טל, עדי קלר ועמית דוידוב, מערכת את"צ

 עריכת תוכן: עדי קלר, יובל טל ועמית דוידוב. עריכת וידאו: נועה בירמן. צילום: עמית דוידוב. אפטר: יהונתן הרשקוביץ. סאונד: צוף רוטבליט. 

השנה היא 1973. להקת הביטלס התפרקה 3 שנים קודם לכן והותירה אחריה להיט גדול אחרון שסחף את הרדיו הישראלי - 'Let It Be'. רבים משירי הלהקה עוררו תשומת לב בקרב אמנים ישראלים, שלקחו את האתגר לעברת אותם, ולאחר מאמצים רבים, 'Let It Be' זכה לתרגום: "שיהיה". 

אך משמעות המילה העברית שנבחרה לא תאמה את משמעות המקור. פול מקרטני עצמו הסביר כי 'Let it Be' הוא "אל תדאג – הנח לדברים להיות כפי שהם". ואכן, גם כאן בישראל, פזמונאית אחת לא הסתפקה בתרגום הרווח. 

נעמי שמר חשבה שצריך לעבוד בשביל טוב, ולא לשבת ולחכות שיגיע. "השיר מצא חן בעיניי", היא סיפרה, "אבל לא אהבתי את השם העברי שנתנו לו. בלבי קראתי לו 'לו יהי'".

 באותו הקיץ של 73' חברתה, הזמרת חוה אלברשטיין, ביקשה ממנה שיר חדש. שמר סיפרה לה שהיא כתבה גרסה משלה לאותו השיר על אמו של פול מקרטני, מרי - אך שתיהן עזבו את הנושא.

כמה חודשים לאחר מכן, בימים שבין כיפור לסוכות, חוה פנתה אליה שוב: "יש לי הופעה לנשות טייסים. בואי נעשה את זה". נעמי נענתה בחיוב, וכשחזרה לגרסה שכתבה לפני זמן קצר היא הרגישה שהיא כבר לא תואמת את המציאות. עכשיו הכול אחר - עכשיו מלחמה.


"לו יהי" בכתב ידה של נעמי שמר. באדיבות הספריה הלאומית.

"בגרסה החדשה הורגשו רק הדאגות והחרדות של המלחמה, שפרצה יום-יומיים קודם לכן", ציינה שמר. בעודן יושבות ליד הפסנתר ושרות את המילים החוששות על הלחן של הביטלס, נכנס מרדכי הורוביץ - בעלה של נעמי, שחזר ממילואים. הוא שמע את השיר והפציר: "לא אתן לך לבזבז את השיר הזה על מנגינה של זרים. זוהי מלחמה יהודית, ותכתבי לה מנגינה יהודית".

וכך היה - המנגינה היהודית עבדה, ונעמי שמר שחזרה את מה שעשתה רק 6 שנים קודם לכן במלחמת ששת הימים עם השיר "ירושלים של זהב"  - היא כתבה פסקול של מלחמה.

"ניצחונה של המוזיקה"

שמות ההרוגים לא חדלו להגיע. משפחות רבות התבשרו על פציעת יקיריהם - והאווירה בארץ הייתה קשה. הלוחמים בשדות הקרב לא ידעו מתי ייזכו לראות את ביתם - וסוף המלחמה הקשה לא נראה באופק.

רבים מאמני ישראל הבינו שבידם הכוח להרים את המורל. ובאופן ייזום, עם גיטרה בהצלב ומיקרופון ביד - נכנסו רבים מהם אל רכבם, ונסעו כל הדרך מביתם הבטוח לשטחי האש ובסיסי הלוחמים כדי להופיע בפניהם. ובכך, אפילו לשעה אחת - הם השכיחו מהם את הכאב והתסכול.

בין האמנים האלו היו שלישיית הגשש החיוור וחוה אלברשטיין, שבביצועים בלתי נשכחים בהופעות בשטח שרו כל אחד בהופעתו את השיר "לו יהי".


הגשש החיוור מופיעים בפני לוחמים בשטח. צילום: יוסי פלג.

כאמור, השיר יועד בסיום יצירתו לחוה אלברשטיין, ולכן מובנת הסיבה שהיא ביצעה אותו בהופעתה, אך איך קשור השיר לשלישיית הגשש החיוור? גברי בנאי, אחד מחברי ההרכב מסביר: "היינו מקליטים הרבה שירים של נעמי, והיא תמיד הייתה מגיעה להקלטות. באחת הפעמים האלו הקלטנו את 'לו יהי', ופתאום הצענו לה: 'אולי תשירי איתנו?'", והשאר היסטוריה.

הביצוע המשותף פורסם וזכה לאהדה רבה, והשיר נכנס גם לרפרטואר של ההרכב האהוב - ובוצע בהופעותיהם בשטח.

"לא היינו חייבים לרדת לשטח, אבל הרגשנו שזו מחובתנו", מספר גבאי, "באנו לשמח את הלוחמים, להשכיח מהם את הרעש והפגזים".

ובכך הפך "לו יהי" לשיר תקווה, אולי אפילו תפילה, כזו שמבטאת באופן מופתי את השילוב שבין תחושות הכאב והתקווה שהורגשו בשדה הקרב ובעם בעת הקשה הזו.

"חשוב לזכור שזו מלחמה שבחלקים נדמתה לסופה של המדינה", מזכיר יואב קוטנר, עורך מוזיקלי ושדרן רדיו, "השיר הזה הפך לתפילה הגדולה ביותר של התקופה. ובעיני זו ניצחונה של המוזיקה".

"תפילתך - תפילתנו"

הניצחון הורגש - השיר נגע בלבבות הציבור והצליח בימים הקשים ביותר שידעה המדינה, לאחד את האנשים. נעמי שמר הוצפה במכתבים אוהדים מהציבור הישראלי. מאזרחים פשוטים, דרך לוחמים ועד הורים שכולים - אנשים רבים כתבו לה על המקום המרגש ש-'לו יהי' מילא בחייהם, ועל השפעתו בהתמודדותם עם הקשה והנורא ביותר.

 
מכתבו של רב"ט אילן בכר, לוחם שריון. באדיבות הספריה הלאומית.

"ערב אחד לפני כמה שבועות ישבנו וכרגיל שוחחנו עליהם - על אלה שאינם איתנו. ופתאום על רקע השיחה העצובה, שמענו את שירך ונפעמנו", כתב לה במכתבו רב"ט אילן בכר, לוחם בחטיבת השריון, "הרגשנו כאילו מצאנו את התשובה למה שאנחנו מנסים לבטא - 'לו יהי, לו יהי'..."

"וכך, בלי בושה, מצאנו עצמנו מוחים דמעה, וגם החזקים ביותר לא ניסו לעמוד ולהסתיר את רגשותיהם", הוא הוסיף, "הרגשנו שלא רק אנחנו בכינו באותו רגע, וכאילו עולם בכה".

 
מכתבה של משפחת סנש, שבנם נפל בשבי המצרי במלחמה. באדיבות הספריה הלאומית.

"מילים אלה עזרו לי לעבור את הקשה ביותר שידעתי עד כה, את חוסר הוודאות, עד הידיעה על הימצאו של הבן בשבי המצרי", כתבה לה משפחת סנש, "מילים אלה גירשו מראשי את כל סיוטי הלילה שהטרידו אותי במשך שבועות אלה. שיר זה שלך היה כמעין תפילה בשבילי, תפילה העוזרת לאדם להאמין ומרגיעה אותו".  


מכתבה של ברכה ורדי, שאיבדה את בעלה במלחמה. באדיבות הספריה הלאומית.

"בעוברי על פני מכתבי אל בעלי, בטרם ידעתי על נפילתו, מצאתי כי העתקתי את שירך אליו, כדי שידע גם הוא את תפילתך - תפילתנו", כתבה לה ברכה ורדי שאיבדה את בעלה במלחמה, "המכתב שב אליי כשאר המכתבים שכתבתי אליו, זולת אחד שהגיע לידיו, ותפילתנו - בחלל אבדה".

בזמן קצר הפך השיר לאחד מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. הסיפורים האלו, שהועברו לנעמי בעזרת המכתבים, הם ההוכחה לכך שהשיר הזה היה חלק מהותי בהיסטוריה של המדינה. ואם לכל מלחמה יש פסקול - 'לו יהי' הוא ללא ספק שירה של יום כיפור.