החלטת הממשלה וגיבוש התוכנית האסטרטגית

עם יציאת צה"ל למלחמת לבנון השנייה גובשה תכלית אסטרטגית על פיה פעלו הכוחות:

העמקת ההרתעה הישראלית במרחב לבנון. הפסקת הטרור מתחומה הריבוני של לבנון כלפי מדינת ישראל, תוך דחיקת הממשל הלבנוני והמערכת הבין-לאומית למימוש אחריותו המדינתית, ובכללה שליטה ביטחונית בדרום לבנון. הפעלת לחץ על החזבאללה להשבת החטופים, זאת תוך פגיעה משמעותית בחזבאללה, בד בבד הותרת סוריה מחוץ למערכה.

הרעיון האסטרטגי לפיו פעל צה"ל במהלך המלחמה:

חריגה ממסגרת הציפיות של הממשלה הלבנונית וארגון חזבאללה באמצעות פעולה מיידית, רחבה ובעוצמה גבוהה, לצד מוכנות לפעולה מתמשכת. הפעלת לחץ מתמשך ומצטבר במקביל על ממשלת לבנון והממשלה הפלסטינית, האחראיות לטרור מתחומן, זאת על מנת ליצור הרתעה, לשנות את המציאות הביטחונית בגבולות ישראל, וליצור תנאים לשחרור החטופים בגזרות.
• מול לבנון - לחץ כבד ומידי על המשטר הלבנוני למימוש האחריות המדינתית למניעת פעולות עוינות נגד ישראל מתחומה והאצת המעורבות הבינלאומית (סגר, תשתיות).
• מול חזבאללה - פגיעה משמעותית בחזבאללה בכל מערכיו באמצעות פעולה מידית ובעוצמה.
• מול סוריה - שמירתה מחוץ לגבולות המערכה – הרתעה.
• בעורף - מוכנות לספיגה.

מתוך החלטת הממשלה בתאריך ה-12.7

א. היום אירע אירוע חמור בתוך שטחה של מדינת ישראל. כוח חזבאללה חצה את גבולנו הצפוני ותקף סיור שיגרתי של צה"ל. כתוצאה ממתקפה זו נהרגו שמונה חיילים, נפצעו חיילים ואזרחים. הכוח הפולש חטף אל תוך שטחי לבנון שניים מחיילנו. פעולה זו תוכננה במשך פרק זמן ממושך ובצורה מדוקדקת;

ב. מהלך התקפי זה, ביחד עם אירועי החודש החולף, יוצרים מציאות חדשה ומורכבת המחייבת אותנו להתמודד איתה. מתקפת היום, כמו המתקפה בכרם-שלום, מקורן בבית היוצר של מחוללי הטרור ונותני החסות להם, אשר הכריזו עלינו מלחמה;

ג. ישראל רואה בממשלת לבנון הריבונית, הגורם האחראי לפעולה שיצאה משטחה ולהחזרת החיילים החטופים לישראל ותובעת ממנה ליישם את החלטה 1559 של האו"ם. יחד עם זאת, אין ספק כי ארגון חזבאללה, ארגון טרור הפועל מתוך לבנון, יזם וביצע את הפעולה, וישראל תפעל נגד הארגון באופן המתחייב ממעשיו;

ד. ישראל חייבת להגיב בחומרה המתחייבת ממהלך התקפי זה, והיא אכן תעשה כך. ישראל תגיב בצורה תקיפה וקשה כנגד מחוללי הפעולה והגורמים האחראים לה וכן תפעל לסכל מאמצים ופעילות המכוונים נגד ישראל.

ה. הקהילה הבינלאומית מבינה, שכל מדינה, ובכלל זאת ישראל, חייבת לפעול באופן תקיף נגד מטרות אויב כדוגמת חזבאללה. יש מצבים בהם מדינה חייבת לשמור על האינטרסים החיוניים ביותר שלה, על ביטחון אזרחיה וחייליה, גם בהינתן נסיבות העשויות לגרור קשיים מבית וביקורת בינלאומית מחוץ;

ו. המציאות החדשה בתוכה פועלת מדינת ישראל מחייבת היערכות מיוחדת, במיוחד נוכח האפשרות, כי האויב יבקש לגרום לפגיעות בעורף. שר הביטחון הנחה את אלוף פיקוד העורף והגורמים האחרים הנוגעים לעניין, להיערך באופן מלא למציאות החדשה ולהשלכותיה;

ז. לאשר את ההמלצות שהוצגו על-ידי מערכת הביטחון ולהסמיך את ראש הממשלה, שר הביטחון, ממלאת-מקום ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה, סגני ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים, לאשר את הפעולות הפרטניות לביצוע שיוצגו על-ידי מערכת הביטחון.

ראש הממשלה הנחה את צה"ל לעשות מאמצים להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים. יש לעשות הכל כדי למנוע פגיעה וזאת על-פי המסורת ועל-פי תחושת האחריות שאנו מגלים כלפי האזרחים שבצד שכנגד.