גרסא דיגיטאלית נוחה לעיון - קישור

ברכת הרמטכ"ל

אני מבקש לברך על היוזמה וגם על המעשה שבפתיחתה של המכללה, שהיא בעיניי חשובה מאוד. איינשטיין אמר ש"דמיון חשוב יותר מידע", ואני בוודאי מזדהה עם האמירה. זה לא שהידע לא חשוב.. ידע הוא הבסיס לכל התפקוד האנושי ולכל הקיום שלנו, בטח בצבא; אבל הדמיון מושך אותנו קדימה, הדמיון לוקח אותנו מעבר לאופק, ואנחנו הרי תמיד נוטים לראות רק עד קצה האופק הנראה כרגע.

אך זה לא מספיק להגיד דמיון או חדשנות כאילו מישהו שוכב באמבטיה וצועק 'מצאתי' ('אאוריקה'), זה לא עובד ככה בחיים; יכול גם מישהו לצעוק מצאתי, אבל בארגונים צריך ליצור מסילות שיטתיות שמאפשרות פיתוח של ידע חדש, שמוביל לחדשנות. עושים את זה באמצעות מתיחת הדמיון ואת זה צריך ללמוד ובזה צריך לעסוק. זו איננה נוסחה שמבטיחה שאם נפעל בדרך מוגדרת, נקבל תוצאה ברורה; אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר להשאיר רק לספונטניות או לאינטואיציה.

יצירה וחדשנות מחייבות עבודה שיטתית, ובמקרים רבים גם 'עבודה-אפורה'. אבל האפור הזה הופך בשלב מסויים לכסף, והכסף הזה הופך בשלב מסויים למטאלי (כמעשה אלכימיה), והתהליכים הללו מחייבים בצה"ל שיפור והאצה. צה"ל הוא צבא שיודע להשתנות; האמת הוא אחד הצבאות שמשתנים בקצב המהיר ביותר, ועדיין אנחנו מאוד ביקורתיים כלפי עצמנו ורוצים להשתנות בקצב הרבה יותר מהר. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים כמה שיותר אנשים, שקודם כל יש להם לגיטימציה, לחשוב אחרת, להציע אחרת, לשנות ולהשתנות. אבל גם זה לא מספיק. צריך גם לדעת לייצר את הצורות את הפורמציות, את המבנים הארגוניים שבאמצעותם נשתנה באופן מוסדי וארגוני. אני לא רק מקווה אני בטוח שהמכללה והלימודים בתחום יעשירו, יאיצו, ובעצם יהיו בפני עצמם סוג של אקסלרטור לתרבות הזאת, שאנחנו עומלים להנחיל ולפתח בצה"ל.

חדשנות זה לא רק עניין של רעיונות. בתי הקברות מלאים ברעיונות מעולים. חדשנות לעולם קשורה ליכולת לבצע, לממש, להטמיע ולשמר את הרעיונות האלה שיהפכו להיות דבר ממשי. אנחנו פרקטיקנים, אנחנו לא תאורטיקנים. ולכן אמרתי בפתח דברי, גם המכללה עצמה צריכה לבוא מרעיון למעשה, ואני מקווה שהיא תהיה מקום שינביט הרבה מאוד רעיונות, שיתורגמו למעשים שיהפכו את צה"ל לצבא יותר טוב. 'יותר טוב' פירושו 'יותר אפקטיבי', ויותר אפקטיבי כולל את היכולת להשתנות בקצב שמותאם לנסיבות שמשתנות, בסביבה העויינת והמורכבת שלנו.

המכון שנפתח בתוך המכללה לחדשנות ויזמות, הינו מכון ייעודי וייחודי לזירה הביטחונית והצבאית בארץ ובעולם. מכון, בעל חירות מחשבתית ויכולת מחקרית עצמאית, המתמקד בחדשנות תאגידית ביטחונית וצבאית. מחקרים שיובלו במסגרת המכון צפויים לייצר תובנות ומשוב לניהול מערכות החדשנות בצה"ל; להכווין את התהליכים, הכלים והתשתיות שיוטמעו בהכשרות דרגי הפיקוד המוסדיות והייעודיות; ויהוו מצפן אינטלקטואלי לחדשנות הצה׳׳לית ולאסטרטגיית החדשנות הזקוקה לעדכון ושיפור מתמידים. מכון המחקר יעסוק גם במדידת האימפקט של מאמצי החדשנות הצה׳׳ליים ברמה המבצעית והארגונית, והן על המשרתים עצמם בגופים השונים, וכל זאת בכדי לסייע להוביל מערכת חדשנות מנוהלת ואפקטיבית. לבסוף, מכון המחקר יסייע בקידום מנגנוני ההשתנות עצמם ואפילו את אסטרטגיית ההשתנות עצמה.

אני מאחל למכללה החשובה הזאת הצלחה רבה, רב אלוף אביב כוכבי ראש המטה הכללי

אודות הספר

החדשנות הביטחונית (בכלל והחדשנות הצבאית בפרט) הינה תופעה אנושית שבני האדם מארגנים אותה וקובעים את צביונה ואת אופייה. בדומה לתופעת המלחמה, מעטים הם התיאורטיקנים, הפרקטיקנים והחוקרים האקדמיים שניסו להתבונן בה בצורה מחקרית, מוּבְנית, בניסיון לחלץ מתוכה את חוקיותה הפנימית.

שילובה של חדשנות בצורה מוסדית בתוך צבאות וארגונים ביטחוניים מודרניים הינה תופעה חדשה שהחלה לתת את אותותיה רק בעשור האחרון. ספר זה מחדש בכך שהוא מבקש לחלץ את המתודולוגיה החבויה בבסיס התיאור של תופעת החדשנות הביטחונית המוסדית, את חוקיותה והכלים המעשיים העומדים לרשותו של המצביא הצבאי בבואו להטמיע חדשנות בארגונים צבאיים מודרניים.

תיאוריית החדשנות הביטחונית המפורטת בספר זה מציעה לכל מי שעוסק בהטמעת חדשנות בארגונים ביטחוניים, בין שהוא חוקר ובין שהוא פרקטיקן, כלים כמו גם שיטות להתבונן בה בצורה מושכלת ולהפיק ממנה תובנות שיטתיות, הן מחקריות והן מעשיות.

להבנתנו, ללא גישה כוללת המאפשרת חשיבה ביקורתית הן על תופעת החדשנות הביטחונית, והן על הדרכים האפקטיביות לשילובה בתוך מסילות בניין הכוח והפעלתו, לא ייכון כוח צבאי בראשית המאה ה־21 שיצליח לעמוד בהצלחה בפני האתגרים המבצעיים שנכונו לו.

האלוף ד"ר יעקב בנג'ו, ראש האגף לתכנון ולבניין הכח הרב זרועי

מפקדים יקרים

חדשנות מתחילה ונגמרת בראייתי באנשים. בוודאי שנדרשים גם מנגנונים, שיטות ואמצעים. אך בראש ובראשונה מדובר באנשים, אמיצים, שמבינים את הסכנות בהשתנות, אך בצידם מכירים בכורח ובעוצמה ונחושים לייצר מציאות חדשה. אתם האנשים שעומדים מאחורי מאמצי ההשתנות של הצבאות המובילים בעולם, וביניהם צה"ל, מובילים את המהפכות הנוכחיות ובוודאי את המהפכות שעתידות להגיע.

שילו׳׳ח גאה להוביל את מאמץ ההשתנות הצה׳׳לי. משימה ואחריות לא פשוטים, הטומנות בחובן הבטחה גדולה. בכלל זאת משימתנו להניע את גלגלי בניין הכח שישרתו אותנו נאמנה בעתיד, לייצר פרדיגמות, תפיסות, מערכות ופרויקטים חדשים שיובילו את צה׳׳ל ומקביליו לעמידה ביעדים ובמטרות. אנחנו עושים זאת תוך אימוץ והתאמה של מנגנוני ההשתנות המובילים בעולם, נשענים על מסדי ידע  מעמיקים שמבססים את ההבנה וארגזי הכלים שלנו, פלטפורמות האצה, קהילות ומנגנוני חדשנות רוחביים, ומבט על האופק ליצירת ה״דברים הגדולים הבאים״. כל אלו יחדיו משתלבים לכדי עשייה מורכבת, הדורשת נחישות, היכרות מעמיקה עם חסמי החדשנות, ובעיקר עבודה שיטתית בהטמעת חדשנות ואימוץ תפיסות חדשות. לאורך זמן, עם סבלנות, ובחתירה עיקשת ליישם ולהטמיע את התפיסה שמונחת לפניכם.

ספר זה הוא פרי מאמץ של מכון המחקר לחדשנות ביטחונית, שפועל למסד תפיסה מערכתית להנחלת חדשנות רלבנטית, אפקטיבית ושיטתית לצה׳׳ל. חדשנות שתדע להתמודד עם אתגרי השעה, להיות אפקטיבית מולם, ובעיקר לייצר שינוי פנימי עמוק. כזה שמוכן להכיל השתנות וכישלונות, למזער את החסמים, ולסייע למפקדים ולחיילים לאמץ דפוסי מחשבה וכלים חדשים. תוך ניהול סיכונים והתמודדות עם שמרנות שטבעית לארגונים צבאיים.

העבודה המופיעה במהדורה זו כמובן שאיננה שלמה. אני מזמין אתכם המפקדים לקחת חלק פעיל ולהשתתף בעיצוב המהדורה הבאה של ספר זה, ולהעמיק את הבנתו בנוגע לתיאוריית החדשנות הביטחונית. שותפות זו תהיה תמונת ראי לנכונות שלנו לאמץ השתנות ולהוביל מהלכים אמיצים ונכונים. יחד.

תת אלוף יובל גז, ראש חטיבת שילו"ח, האגף לתכנון ולבניין הכח הרב זרועי

מוטיבציה

ניתן לראות במונח "חדשנות" את גלגולו המודרני של המושג "חלוציות" שאפיין את מדינת ישראל משחר ימיה. חלוציות מוגדרת כ"מעשה ראשוני של אדם או קבוצה"[1]. חשיבה ועשייה מקורית שבכוחה לשכלל את המציאות ואף לשנותה. בחלוציות נטלו חלק ציונים שהגיעו לארץ ישראל מכל קצוות תבל. לכל אחד שרצה בכך היה מקום במעשה החלוציות.

"חלוציות אינה נחלת יחידי סגולה ועילויים", קבע דוד בן גוריון. "היא גנוזה בנפש כל אדם ואדם (...) הלחץ של צרכים היסטוריים ופעולת חינוך מכוונת היודעת למצוא מסילות ללב אדם ולגנזי נשמתו, מסוגלים להערות, לגלות ולהפעיל בכל איש ואיש המעיינות המכים בו בסתר ולהעלות כל אדם לדרגה הגבוהה ביותר של גבורה וחלוציות. כל מפקד צבאי מוכשר יודע סוד זה ובידו להפוך צבאו המורכב מבני בשר-ודם פשוטים לצבא גיבורים"[2].

בדומה למעשה החלוציות, בצה"ל גם מי שאינו מחזיק בידע שכרוך בלימודים ובהכשרה מרובה בכוחו להשתתף במעשה החדשנות. מי שהוגה את המיזם לא יהיה בהכרח מי שבכוחו להוציאו לפועל[3], אך סביר כי אילולא המוח ההוגה לא היה מוצר זה קיים. על המפקדים מוטל להשתית במוחם של חייליהם את התובנה כי גם הם יכולים להיות אותו מוח הוגה, גם אם לא ידעו שהם כאלה.

צה"ל מבין בשנים האחרונות כי החדשנות איננה עוד אירוע המתרחש רק בחממות ייעודיות לכך ושוקד למסדה כחלק מחשיבה ארגונית כוללת. מֵעֵבֶר לצורך הברור בהשתכללות טכנולוגית מתמדת אל מול האויב כדי לא להיקלע מולו ל"מארב מהעתיד", משתררת ההבנה כי נקיטה בסדר יום שמעודד חדשנות הינה מעשה חברתי מתבקש בצבא העם, כי הוא מתכתב עם רחשי הלב של הציבור ובכוחו לסייע לחוסן הלאומי.

בעת הנוכחית ניכר כי תשוקתם של מפקדים רבים לאמץ מושגי חדשנות הינה עזה, ובה בעת אף ניכר כי הם מודעים לחולשות מבית של ארגון היררכי ובירוקרטי בעל מסורות חזקות ומעוגנות בבניין הכוח ובהפעלתו שקשה לסגת מהן. לפיכך, לא מפתיע הדבר שתודעת החדשנות טרם שולבה בתוך רוח צה"ל (תעודת הזהות הערכית של צה"ל, הניתנת לכל משרת ביום גיוסו), טרם שולבה בתוך מסמך ייעוד וייחוד (המהווה תשתית לתפיסת החינוך ולמדיניות צה"ל בתחומים השונים), לא במסמך אמנת הקצין (העוסק בדמות המפקד בצה"ל, ומרכז את כלל החובות הנדרשות מכל קצין בצה"ל), ואף לא במסמך סדרי בראשית (העוסק במרכיב 'התרבות הצבאית' במיקוד בטיחות, איכות, הגנה, הוצאת משימה וכשירות ערכית). ובכן, עולה השאלה כיצד ניתן למצות את הנטייה לחדשנות בארגון כמו צה"ל? לא חסרות סכנות האורבות למי שמנסה להנחיל המשגה חדשה לארגון ותיק. סכנה אחת בולטת הינה שלא להיות מובן בתחילה וסכנה נוספת הינה ללכת לאיבוד בתוך מושגים עילאיים שקשה יהיה לתרגמם לעשייה ממשית. 

דיסציפלינת החדשנות נתפסת כחדשה למדי בספרות האקדמית, והתפתחותה כתאוריה בתחילת שנות ה 40 של המאה הקודמת, מיוחסת לתחומי הכלכלה ומנהל העסקים. כיום החדשנות נוגעת במשרעת רחבה מאוד של תחומים אקדמיים, הכוללים בין השאר  סוציולוגיה, פסיכולוגיה, הנדסת מערכות, הנדסה, מנהל עסקים, תעשיה וניהול, ועוד. ביגור תאוריית החדשנות, מהשדה התיאורטיקני והאקדמי אל עבר השדה היישומי תאגידי החלה לצבור תאוצה מתחילת שנות ה 90 של המאה הקודמת; עם זאת, רק בעשור האחרון החלה החדשנות להיכנס באופן מעשי אל תוך גופי ביטחון בצבאות מערביים, ובכללם ישראל.

התאוריה המעשית בתחום החדשנות הביטחונית הינה אך בניצני דרכה, בארץ ובעולם כולו; אומת הסטארטאפ הישראלית, ובתוכה צה"ל ומערכת הביטחון, שותפה ומובילה בינלאומית בגיבושה של דוקטרינת החדשנות הביטחונית המעשית. הספר נכתב כחלק מתפישה הוליסטית להובלת מצויינות בהטמעת חדשנות בתוך צה"ל ומערכת הביטחון. ספר זה נועד להוות את 'גוף הידע' בתחום החדשנות הביטחונית המעשית, על בסיס תהליכי מחקר ועיבוד מעמיקים ומתמשכים. זוהי המהדורה הראשונה שרואה אור, והציפייה היא להמשיך ולעדכנו, ובהתאם לצורך.

הספר מיועד עבור כל מפקד/ת, יזם/ת ומנהל/ת חדשנות בצה"ל המבקשים להשביח את מיומנויותיהם הניהוליות והפיקודיות ולשלב בעשייתם ובפועלם נדבכים של חדשנות, בכדי להפוך את צה"ל לארגון חדשני, ולשמר את כשירותו ליזום, להשתנות ולנצח.

אני מבקש להודות לכותבים/ות, לקוראים/ות, למאירים/ות, ולמעירים/ות שסייעו בהוצאתו של ספר זה.

סא"ל ד"ר דוד אלקחר, מפקד המכללה הביטחונית לחדשנות יזמות והשתנות, חטיבת שילו"ח, אג"ת

גרסא דיגיטאלית נוחה לעיון - קישור

איורים מתוך הספר, מאת נועם גיחון