פקודת היום של הרמטכ"ל לציון 3 שנים לטבח 7 באוקטובר

פקודת היום של הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר לציון שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר

חיילי צה"ל ומפקדיו בסדיר ובמילואים, עובדי צה"ל. ב-7 באוקטובר, יום שמחת תורה תשפ"ד, נפרצו גבולותינו במתקפה עקובה מדם על אזרחי ישראל. צה"ל כשל במשימתו העליונה להגן על אזרחי מדינת ישראל. בשדות החיטה, במטעים, בבתי הקיבוצים ובערי הנגב המערבי, במקומות שבהם ניטעו שורשים של חיים והתיישבות, זרע האויב אש, חורבן והרס. דרכים שחיברו בין קהילות הפכו לצירי לחימה. שדותינו היו לזירות קרב, ובתים של משפחות הפכו למוקדי טבח וחטיפה.

היום, במלאת שלוש שנים, אומה שלמה מרכינה את ראשה ומתאבלת. אנו זוכרים את האזרחים שנרצחו בבתיהם, את הצעירות והצעירים שיצאו לרקוד ולא שבו, את מי שנחטפו ונרצחו בשבי, את הלוחמים והלוחמות ואת החיילים שנפלו, את אנשי כוחות הביטחון, את כיתות הכוננות וההצלה, שיצאו אל התופת ונפלו בקרבות. אנו עומדים לצד הפצועים ונפגעי המלחמה, ומחבקים את המשפחות השכולות. זכר הנופלים והנרצחים יעמוד לנגד עינינו ויזכיר לנו את גודל האחריות המופקדת בידינו. גבורתם, מסירותם והרעות שגילו הן חלק ממורשתנו.

נישא את סיפוריהם ונחנך לאורם דורות של מפקדים וחיילים. מחובתנו לתחקר ולוודא שהלקחים מיושמים כדי להיות ראויים יותר לאמון שהפקיד בידינו העם. מתוך אותו בוקר קשה התגלתה גבורתו של דור. עם ישראל על כל גווניו התייצב להגן על הבית ולהשיב את הביטחון. חיילי צה"ל ומפקדיו בסדיר ובמילואים הסתערו אל מול האש ונלחמו ללא לאות. אנשי המילואים עזבו פעם אחר פעם את משפחותיהם והתייצבו בכל מקום שבו נדרשו. עובדי צה"ל התייצבו במקום עבודתם גם מעבר לשעות הרגילות, נכונים לכל משימה כדי לסייע למאמץ המלחמתי. ברגעים הקשים ביותר התגלו הלכידות והמופת של החברה הישראלית. עם הנחלץ לעזרת בניו ובנותיו, נאבק על תקומתו ואינו מותיר איש מאחור.

זוהי רוח הניצחון, הרוח שאויבינו לעולם לא יוכלו לשבור. מהיום ההוא יצאנו למערכה ממושכת - נלחמנו בזירות קרובות ורחוקות, הגנו על יישובים וגבולות, פגענו באויבינו והשמדנו יכולות שאיימו על אזרחי ישראל. חילצנו והשבנו חטופים, השתנינו ופיתחנו דרכים חדשות להתמודד עם איומים - לא נאפשר לאויבינו להתעצם באין מפריע, נזהה איומים בעודם מתהווים ונכה בהם בנחישות ובעוצמה. חיילי צה"ל ומפקדיו, אתם הגיבורים שניצבים על משמר הארץ, המגן הנפרס על אזרחיה והחרב המונפת מול אויביה. זוהי זכות וגאווה בעבורי כרמטכ"ל להוביל את צבא גיבורי ישראל.

נישא עימנו את זיכרון הנופלים ואת לקחי ה-7 באוקטובר, ונבנה עתיד שבו אזרחי ישראל יחיו בביטחון בארצם. כצבא העם נוסיף לשרת יחד, נבנה את כוחו של צה"ל לקראת המבחנים הבאים שעוד נכונו לנו, נשמור על ערכיו ועל רוחו ונוביל לניצחונו. נבטיח כי העם הזה ששב לארצו לא ייעקר ממנה עוד לעולם.

זוהי חובתנו לנופלים, אחריותנו כלפי אזרחי ישראל ושבועתנו לדורות הבאים. עם ישראל חי. יהי זכר הנופלים ברוך.