"כשראיתי מלמעלה את האורות של צנעא', הבנתי - זה קורה"

ביום שני האחרון, בשעות הצהריים בדת"ק (דיר תת-קרקעי) של טייסת 69 בחצרים ("הפטישים"), לא ניתן היה לשמוע יותר מדי, אבל קשה היה שלא להבין כי משהו גדול עומד בפתח. טכנאים נעו במהירות בין המטוסים, טייסים עברו בחדרי התדרוך מול מפות ומסכים, ולכולם - אותו מבט מרוכז בעיניים.

המשימה: תקיפה רחבת היקף בעיר חודיידה שבתימן. והמטרה - תשתיות טרור של החות’ים בנמל הימי, ומפעל בטון ששימש לבניית בונקרים תת-קרקעיים. ואחרי כמה לילות לבנים והכנות ממוקדות, הגיע העת לפתוח מבערים. 

מטוסי ה-F15I ("רעם") המריאו בנתיבים שונים, חלק לעבר מטרות יבשתיות ואחרים לכיוון מתקנים ברצועת החוף. ההתקפה יועדה לפגיעה ביכולת החות'ים לשנע אמל"ח דרך אחד הצירים הימיים האסטרטגיים ביותר במזרח התיכון. 

"ברגע שהם חוזרים", משחזר רב״ט ד', חמש בטייסת, "המבט הראשוני שלי הולך לעבר החימושים הריקים. מאוד מספק לדעת שאתה הרכבת את זה - ועכשיו הם שימשו למשימה היסטורית".

אבל לד' ולחבריו ממש לא היו יותר מדי דקות של נחת ומנוחה. כשהמטוסים נחתו מחודיידה, התקיפה הבאה כבר הייתה על הכוונת. "הייתה הרבה עבודה. אנחנו רגילים לכוננויות ארוכות, אבל הפעם - זה היה משהו אחר".

"היו לנו כאן כמה לילות לבנים", מסכימה איתו בחיוך סרן ש', קצינת חמ"מ (חשמלאי מטוסים) בטייסת, "כולם נרתמו במהירות. וברגע שירדה לנו המטרה, התחלנו בהכנות ממוקדות משימה, לא עצרנו לרגע".

כל זה התאפשר בזכות הפעילות והסנכרון שלהם: "אני חושבת ששיתוף הפעולה בין כל הגורמים השונים, מהמכונאי, דרך המודיעין ועד לטייס, יוצר את התמונה השלמה ואת תחושת הסיפוק".

ואכן, בתוך פחות מיממה, המסר התעצם אצל ארגון הטרור ובעלי בריתו - ועשרות מטוסי חיל האוויר שבו לשמי המדינה המפרצית. והפעם, במטרה להשבית את נמל התעופה של עיר הבירה צנעא', לפגוע במספר תחנות כוח ומפעל בטון נוסף ששימש את רשת המנהרות במדינה. 

סרן י', טייס קרב בטייסת 69, לקח חלק בשתי התקיפות העוצמתיות: "בראשונה, הייתי ראש צוות התכנון. בהתראה של פחות מ-24 שעות, הכנו כל צעד, וליוותי את הצוות עד לרגע ההמראה. בוחן את המסלול ונערך לשינויים אפשרייים. ברגע שהמשימה יצאה לפועל, ידעתי שאני משתתף בתקיפה נוספת עוד פחות מיממה - הפעם מתא הטייס".

למרות הניסיון המבצעי שלו, מודה סרן י' שהפעם זה הרגיש אחרת: "לא אשכח שראיתי מלמעלה את אורות העיר צנעא', והבנתי שעוד רגע - זה קורה. כשאתה טס ליעד בפעם הראשונה, אתה תמיד מופתע שהנוף בחוץ - דומה לנתונים שבחנו כחלק מההכנות המבצעיות, וככה אתה מרגיש שנערכנו כמו שצריך". 

שדה התעופה החות'י לא היה רק יעד סמלי. דרכו הועברו אמצעי לחימה וכספים. התקיפה, לצד פגיעה ממוקדת בתחנות כוח בעיר, נועדה לשבש את שרשרת האספקה של הארגון, ולהמחיש: אין "אזור בטוח" בשימוש בטרור.

"ברגע שנחתי חזרה מצנעא', הסדרתי נשימה, חיבקתי את הצוות הטכני ואת הטייסים. כשהבנתי שהמשימה הושלמה בהצלחה, מיד הרגשתי תחושת סיפוק עצומה", משתף הטייס, "אבל אין ספק שאנחנו מוכיחים בתקיפה הזאת, שאנחנו מתכוננים לכל יעד ובכל התראה".