חקר מלחמת יום הכיפורים במחלקה להיסטוריה בצה"ל

המאמר עוסק בתהליך החקר של מלחמת יום הכיפורים במחלקה להיסטוריה בצה"ל מאז המלחמה ועד ימינו. המחלקה להיסטוריה, שהוקמה ב־,1952 יועדה לתעד, לסקר ולחקור את פעילות צה"ל כדי לשפר את תפקודו. מלחמת יום הכיפורים, שהתחוללה בשנת ,1973 הפכה בשנים שלאחריה לנושא מרכזי בפעילות המחלקה בשל חשיבותה והשלכותיה.

עם פרוץ הקרבות תיעדו צוותי המחלקה את האירועים בזמן אמת, אספו מידע מכלל הגזרות וגבו עדויות מלוחמים וממפקדים. מחקרים ראשוניים פורסמו בתוך צה"ל, ובשנים שלאחר מכן, לאחר שהוסר מהם הסיווג, הם הונגשו לציבור הרחב כדי להעמיד את הידע שלו על המלחמה על יסודות איתנים ומהימנים. בשלב הראשון נכתבו מחקרים כרונולוגיים ובהמשך נגזרו מהם מחקרים נושאיים. בין היתר נכתב ספר מתכלל על תולדות המלחמה, נערכו מחקרים על קבלת ההחלטות בפיקוד העליון, על קרבות מפתח בזירות הדרום והצפון ועל מדיניות המעצמות, ונדפס אטלס מאיר עיניים על קבלת ההחלטות, על המערכות ועל הקרבות במלחמה לשלביה.

תרומת המחלקה ניכרת בלמידת לקחים ובשיפור המוכנות הצבאית. עם זאת, מחקרה התמודד עם ביקורת: טענות הועלו על משך הזמן שנדרש להשלמת פרסומים, על מגבלות הנובעות מתהליכי סיווג ועל השפעות אפשריות של גורמים צבאיים בעלי עניין על תוכן המחקרים ועל איכותם – לטענות אלו ניתנו מענים במאמר.

המאמר מסכם את פועלה של המחלקה ומצביע על שיפורים שחלו במרוצת השנים, כגון האצת פרסום המחקרים והעמקת התיעוד. הוא מדגיש את החשיבות של חקר מלחמות ישראל כבסיס ללמידה, לשימור זיכרון קולקטיבי ולשיפור תהליכי קבלת החלטות צבאיים ומדיניים